סגירת בריסל היא ניצחון אסטרטגי גדול יותר מהפיגוע בפריז. חיילים ברחובות בריסל השבוע
סגירת בריסל היא ניצחון אסטרטגי גדול יותר מהפיגוע בפריז. חיילים ברחובות בריסל השבועצילום: Yves Herman, רויטרס

בימים אלה נדרש התובע הכללי בבלגיה להאיץ את החלטתו באשר לתביעה שהגישו שישה ישראלים בעלי אזרחות בלגית נגד ארגון החמאס. אם תתקבל התביעה יוצא צו מעצר בלגי נגד כל נציג חמאס שיגיע למדינה והשלכות צפויות גם למדינות אירופיות נוספות.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר עו"ד מרדכי ציבין, מייצגם של ששת התובעים, על המהלך שהוביל ונותר תקוע כבר ארבע שנים בגלגלי המשפט הבלגי, אך כעת, כך הוא מקווה, לנוכח גל הטרור באירופה, יש סיכוי שיקודם במהירות.

עו"ד ציבין מספר על התביעה שהוגשה בעקבות עופרת יצוקה, אז נפגעו מפגיעת טילי החמאס שישה אזרחים בלגים-ישראלים באשדוד. "יש להם אזרחות בלגית והחוק הבלגי מקנה להם אפשרות להגיש כתב אישום כדי לעצור את המעורבים, במקרה הזה חמאס".

בתביעה נקבו ציבין והעותרים בשמות אנשי החמאס כמו גם בשמות הנפגעים ודרשו את מעצרם של הפוגעים ברגע בו ייכנסו לתחומי בלגיה. ציבין מציין כי מדובר למעשה בתביעה שבה נלמד הלקח מהתביעה הפלשתינית נגד בכירים בישראל, תביעה שכשלה משום שלא התבצעה על פי הנהלים המשפטיים הנדרשים באירופה שכן הפרוצדורה המשפטית שם שונתה וכעת יש להגיש תביעה שכזו דרך התובע הכללי.

"למדנו מהשגיאה שלהם והגשנו תביעה לתובע הכללי שהתייחס ברצינות", מספר ציבין ומתאר כיצד במשך השנתיים שחלפו מרגע הגשת התביעה התבקשו העותרים להגיע ולתת עדות מפורטת על הפגיעה בהם. כמו כן נדרשו לשגר מסמכים רפואיים המעידים על מצבם בעקבות הפגיעה. לפני ארבע שנים הושלמו ההליכים והחומר הועבר על פי הבקשה הבלגית ומאז ממתין ציבין, כמו גם ששת העותרים, להכרעת התובע הכללי.

להערכתו "אם הייתה החלטה שלילית הוא היה מוציא אותה מיד" והעובדה שההכרזה על ההחלטה מתמהמהת מעידה על מהלך חיובי מבחינת העותרים.

"אחרי גל הטרור, במיוחד בבלגיה, הבקשה שלנו ועצומה שמתארגנת כעת על ידי אחרים צריכות להפעיל עליו לחץ, במירכאות או בלעדיהן, כי לא יתכן שכשיש תלונה נגד ארגון טרור לא תהיה מסקנה לגביו עם עונש בצידה, כלומר לא להיכנס לבלגיה. אני סבור שהוא יוצא צו שיחייב מעצר במידה וייכנסו לבלגיה".

לדברי ציבין "טרור הוא טרור, ולא חשוב איפה הוא נעשה. במקרה שלנו זה באשדוד ועוטף עזה ומחר זה יכול להיות בכל מקום אחר ומצריך יחס כמו לטרור. מדובר בארגון טרור על פי ההגדרה האירופית.

"ברוסיה חמאס מוגדר כגוף פוליטי ולא גוף טרור, ולמרות זאת אנחנו מתכוונים לעתור גם שם. אין לי ספק שאם הייתה מתקבלת החלטה מוקדמת היה כאן אלמנט של הרתעה ומניעה של אנשי הארגון לנוע בחופשיות ולטוס במדינות אירופה".

"אם יוצא צו כזה זה יהיה צו ראשון שהוצא באירופה, צו שמורה לעצור אנשי חמאס", אומר ציבין המציין כי אנשי חמאס מגייסים כספים באירופה ושולחים את שליחיהם להבאת כספים. "הדברים לא סטאטיים. דברים משתנים ולכן צריך למנוע מהם להיכנס לכל מדינה באירופה ואז המקורות הכספיים שלהם יושפעו מכך. מעבר לכך, כשלא יתנו להם להיכנס אנשים ידברו על כך ותיווצר דעת קהל חיובית לעמדה הישראלית".

ציבין רואה במאבק שהוא מנהל מאבק בתחום המשפטי לעומת הזירה ההסברתית שבה ישראל כמדינה נכשלה. "ישראל לא עושה את זה, ונדמה לי שהיא גם לא יכולה, אבל זו דרך להתגבר על הכישלון ההסברתי אם תהיה הצהרה דקלרטיבית שהם לא יוכלו להיכנס".

עו"ד ציבין נשאל באשר למדינות אחרות באירופה, אם גם הן צפויות למתוח את הזמן עד לקבלת הכרעה בעתירה דומה, והשיב כי "בלגיה נגועה בכמה ליקויים משפטיים. זה חיסרון אחד שלה. מערכות אחרות, במועצת אירופה ובפרלמנט האירופי הן זריזות יותר".

להערכתו "התקדים יהווה תקדים לכל המדינות האחרות". עם זאת הוא מעיר כי הסחבת הבלגית נמשכת כארבע שנים, מהרגע בו הושלמה מסירת כל המסמכים שנדרשו על ידי המערכת המשפטית שם, אך בישראל לעיתים הסחבת נמשכת במקרים שונים 14 שנה, כך שאין מדובר בפרק זמן חריג. משום כך הוא מקווה ומאמין שהמומנטום העובר כעת על אירופה יביא לזירוז ההליכים שם.

בהמשך הדברים נשאל ציבין אם קבלת החלטה בבלגיה תשליך על מדינות נוספות באיחוד האירופי בשל הסכמי ההסגרה שקיימים בין המדינות הללו. להערכתו התשובה בהחלט חיובית, שכן היחס בין מדינות האיחוד האירופי הוא יחס כאל מדינה אחת וההסגרה מתבצעת ממדינה לחברתה באופן מהיר ויעיל מאוד.

באשר לרוסיה, שם כאמור אין מתייחסים לחמאס כארגון טרור אלא כגוף פוליטי, הוא אומר כי גם שם בכוונתו להגיש תלונה שכן להערכתו לעצם ההגשה תהיה השלכה ותוצאה הסברתית מאחר ו"כשיש פרסומים בתקשורת לבקשת מעצר רוצחים ששייכים לארגון טרור. זה מתקבל בעם בהזדהות וזוכים לפרסום והסברה שישראל לא מסוגלת לעשות אותם".

בדבריו מעיר ציבין ומציין כי הפעילות המשפטית על אדמת אירופה לא נועדה להניב לתובעים רווח כלכלי או פיצוי כלשהו אלא אך ורק הצרת רגליהם של אנשי החמאס. הוא מציין כי "יהודי אמיד מימן את הנסיעה שלהם" וכי זמן רב השתהו העותרים מחשש שיבולע לבני משפחותיהם שנותרו בבלגיה וברגע בו יתפרסם דבר התביעה ושמותיהם יהיה מי שיבקש לפגוע בהם.