השדולה לקידום הספורט התכנסה היום בכנסת לדון במצבה העגום של נבחרת ישראל בכדורגל, שלא מצליחה להעפיל לשום טורניר משמעותי ולהביא להישגים בינלאומיים.
השדולה בראשותם של חברי הכנסת זוהיר בהלול, עיסאווי פריג' ומיקי זוהר בחרה להתמקד בסיבות לכישלונות החוזרים ונשנים ולמצוא פתרונות אפשריים אותם יוכלו לתרגם להצלחה באמצעות הכלים הפרלמנטריים.
יו"ר השדולה, ח"כ זוהיר בהלול פתח את הדיון ואמר, "בתחום הכדורגל הייצוגי חווינו כישלונות רבים במהלך כל שנות קיומה של המדינה למעט הבלחות קצרות ולמרות הצלחתה של המדינה בתחומים רבים, בכדורגל טרם מצאנו את הנוסחה להצלחה. לממשלה ולכנסת ישראל יש אחריות ואנו נדאג שההמלצות שיעלו מהדיון יגיעו למקבלי ההחלטות ויתורגמו בשטח".
ח"כ עיסוואי פריג' הוסיף, "הדבר היחיד שיכול לאחד את אזרחי המדינה הערבים והיהודים זה הכדורגל בישראל וכי בזמנים קשים אלו, מצאנו לנכון להעלות דווקא את הנושא של הנבחרת על מנת לייצר תקווה לאזרחי ישראל. אני סבור כי דווקא פיתוח התשתיות במגזר הערבי ושילוב המיעוטים בנבחרת יקפיץ אותה מעלה וגם ישתלם למדינה, זה עבד בנבחרת צרפת שבנויה ממהגרים וזה יכול לעבוד גם כאן".
שלמה שרף, שנכח בדיון, צינן את ההתלהבות, "נכחתי בעשרות ועדות ודיונים ואני לא מאמין שתצליחו להזיז כלום בנושא, המדינה לא עושים דבר עבור הכדורגל הישראלי, סעו לקפריסין השכנה או לאלבניה ותראו כמה עושות המדינות הללו עבור הכדורגל המקומי".
לדבריו, "אני עובד עם 800 ילדים בנתניה על מגרש כדורגל אחד ונאלץ להתאמן אתם שעות הלילה בכדי שכולם יספיקו להתאמן, זה דבר נורמלי ש-4 קבוצות יתאמנו על מגרש אחד ?!? כולם פה רוצים לראות נבחרת טובה יותר, זה יפה מאוד, אבל מה עשיתם עבור זה ? לא בניתם תשתיות ולא כלום, כל היום מתעסקים פה בבניית בתי כנסת, כביש עוקף חברון וכביש עוקף עזה, הכדורגל חולה וגוסס והמדינה נעדרת".
הפרשן מודי בר- און ציין, "הכדורגל הישראלי נתפס כמשהו נחות, מדוע ילד ישראלי צופה בקלסיקו הספרדי ולא במשחק בין בני יהודה לבאר שבע? הסיפור מתחיל מהילדים, מי מאמן אותם ומה רמתו, באיזו אווירה חינוכית הם מתחנכים ומתאמנים? ונשאלת השאלה מדוע המדינה לא מנצלת את התשוקה לכדורגל על מנת לשקם את המקומות הנמוכים בישראל?".
עוד הוסיף בר- און, "אני אוהב כדורגל מכיוון שאני סבור שהוא מטאפורה של החיים, והנבחרת היא השתקפות של החברה בישראל, אנחנו כבר לא יודעים להיות קבוצה, ושאתה מביט בנבחרת אתה בעיקר רואה חבורה של 24 אנשים שמלבים את החרדות אחד של השני במקום לבנות הביטחון אחד של השני".