טביעת החותם שהתגלתה
טביעת החותם שהתגלתהצילום: אוריה תדמור

טביעת החותם של המלך חזקיהו (727 – 698 לפני הספירה) התגלתה בחפירות המחודשות של האוניברסיטה העברית בראשות ד"ר אילת מזר בעפל, שלמרגלות הכותל הדרומי של מתחם הר הבית.

הטביעה אובלית, בגודל 9.7X 8.6 מ"מ, הוטבעה על גבי טין רך (בולה) בגודל 13X12 מ"מ ועובי כ 3 מ"מ.

במקור, הבולה חתמה מסמך שנכתב על פפירוס ונשמר מגולגל וקשור בחוטים דקים, שאת הסימנים שלהם רואים בגב הבולה. הבולה התגלתה יחד עם חרסים רבים וממצאים שונים, כדוגמת צלמיות וחותמות, בשטח A (2009) של החפירות, שנוהל על ידי חגי כהן-קלונימוס. היא התגלתה בתוך שפך אשפה שנזרק בימי חזקיהו או זמן קצר לאחריו מתוך בניין ממלכתי ששימש לאחסון מוצרי מזון. בניין זה שייך לשורת מבנים, ובכללם בית-שער ומגדלים, שנבנו במחצית השנייה של המאה ה – 10 לפנה"ס (ימי שלמה המלך) כחלק מביצורי הע˙פל – קריית-השלטון החדשה שנבנתה בשטח המחבר בין עיר-דוד להר-הבית.

יחד עם הבולה נמצאו עוד 33 בולות שהוטבעו בחותמות אחרים, חלקם נושאי שמות עבריים ועל גבם סימני אריג גס וחוטים עבים, שככל הנראה חתמו שקים שהכילו מוצרי מזון.

סביב הטביעה ישנו שקע שהותירה מסגרת הטבעת שבתוכה שובץ החותם. על הטביעה מופיעה כתובת בעברית עתיקה: "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה", וסמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' (סמל החיים).

לדברי ד"ר אילת מזר "למרות שטביעות חותם עם שמו של חזקיהו כבר נודעו בשוק העתיקות מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, בחלקן עם סמל חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת וחלקן עם סמל שמש מכונפת, זו הפעם הראשונה שטביעת חותם של מלך מישראל או מיהודה נמצאה בחפירות ארכאולוגיות מדעיות".

הסמלים המופיעים על טביעת החותם מהע˙פל מעידים שנעשה בערוב ימיו של חזקיהו, כאשר סמלי השלטון הממלכתי-מנהלי וסמלו האישי של המלך השתנו מדגם חרפושית (חיפושית זבל)מכונפת, סמל לעצמה ושלטון, שרווח במזרח הקרוב הקדום, לדגם שמש מכונפת, סמל המדגיש את החסות האלוהית המקנה לשלטון את עצמתו, שרווח גם כן במזרח הקרוב הקדום ואף שימש כסמל השלטון למלכי אשור.

ניתן לשער שחזקיהו עשה את השינוי בסמלים משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההשפעה האשורית, כאשר חש מספיק חזק כדי להדגיש את ריבונותו המדינית והשנייה נבעה מהכרתו הגוברת במשמעותה של חסות אלוקי ישראל על שלטונו. בעוד שעל הסמל הממלכתי-מנהלי, הטבוע על גבי הקנקנים של המלך, השתנה הסמל לדגם שמש עם כנפיים פרושות לצדדים, הרי שעל הסמל האישי שלו טבע חזקיהו שמש עם כנפיים נוטות מטה כמגוננות ובקצה כל כנף סמל החיים. תוספת מיוחדת זו של סמל החיים מחזקת את ההשערה ששינוי הדגם בסמלו האישי של המלך נעשה לאחר שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו ומשמעות סמל החיים נעשתה מוחשית מאוד (בסביבות 704 לפנה"ס לערך).

יצוין כי גילוי טביעת החותם המלכותית בחפירות הארכאולוגיות בע˙פל, מחייה באופן בלתי אמצעי את סיפורי התנ"ך על המלך חזקיהו ועל הפעילות הממלכתית שהתקיימה בימיו ברובע המלכותי של ירושלים.

החפירות המחודשות בע˙פל נערכות החל משנת 2009 במימון דניאל מינץ ומרדית ברקמן מניו-יורק ובשיתוף עם רשות העתיקות, המבצעת את עבודות השימור והכשרת האתר לביקורי קהל. החפירות נמצאות בשטח הגן הארכיאולוגי של הע˙פל, המהווה חלק מפארק לאומי סובב חומות ירושלים בחסות רשות הטבע והגנים.

טביעת החותם נמצאה במהלך סינון רטוב של רבדי אדמה מהחפירה, שנערך במתקן הסינון בעמק צורים המנוהל על ידי ד"ר גבי ברקאי וצחי דבירה, בחסות רשות הטבע והגנים וקרן עיר-דוד.

הטביעה נמצאה על ידי אפרת גרינוולד, חברת משלחת הע˙פל, שהייתה אחראית על הסינון מהחפירות. רעות בן-אריה, שהכינה את הבולות העבריות מחפירות הע˙פל לפרסום, הייתה הראשונה שזיהתה אותה כטביעת החותם של המלך חזקיהו.

דמותו המרשימה של המלך חזקיהו ומעשיו מתוארים במקרא (מלכים ב', ישעיהו, דברי הימים ב') ובכתבים של מלכי אשור סרגון השני וסנחריב בנו, שמלכו בזמנו. חזקיהו מתואר כשליט נבון ("בכל אשר יצא ישכיל" מלכים ב' יח 7), חזק וריכוזי, בעל תושייה ותעוזה, שלמרות כפיפותו לאשור ידע לשמור על מעמדה העצמאי של ממלכת יהודה ובירתה ירושלים, ולהאדירן מבחינה כלכלית, דתית ומדינית. עליו נאמר "ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו." (מלכים ב' יח ה').