מכון הסקרים מסקר, המתמחה בציבור הדתי לאומי, מפרסם היום (חמישי) סקר מיוחד עם ממצאים מפתיעים בכל הנוגע לאופק שרואים בני המגזר להשתלבותם במוסדות השלטון וכן לדינמיקת היחסים בינו לבין המגזר החילוני.
בתשובה לשאלה "מהו הסיכוי לדעתך שבמהלך עשר השנים הקרובות יתמנו רמטכ"ל, ראש ממשלה, נשיא בית משפט עליון ונשיא מדינה מקרב הציונות הדתית", רוב המשתתפים ענו כי הסיכויים לכך הם קלושים.
בנוגע לאפשרות לראות ראש ממשלה דתי מכהן, הרי שעל פי הסקר, נפתלי בנט יכול כרגע לאפסן את שאיפותיו עמוק במגירה, כאשר 13% מהנשאלים בלבד סבורים שיש סיכוי לראות בעתיד הנראה לעין ראש ממשלה דתי. רק 35% מהנשאלים סבורים כי ישנו סיכוי בעתיד לרטמכ"ל דתי לאומי ו- 13% בלבד מאמינים כי ישנו סיכוי שיהיה נשיא דתי לאומי.
נתון שמרמז אולי יותר מכל על מידת הניכור והריחוק שחשים בני המגזר כלפי מערכת המשפט, ניתן למצוא בסקר כאשר פחות מ-10% מהנשאלים חושבים שנשיא בית משפט העליון יהיה בעתיד דתי לאומי.
למרות נתונים אלה, הרי שברמה הכללית הציבור הדתי לאומי חש כי ישנה כיום לגיטימיות רבה יותר אליו כציבור. קרוב ל- 75% מבני המגזר הדתי סבורים כי כיום ישנה לגיטימיות רבה יותר מהציבור הכללי למינויים במערכת הציבורית מתוך המגזר הדתי לאומי בהשוואה מלפני כעשור.
קרוב ל- 90% סבורים שהסיכוי למינוי דתיים-לאומיים במערכת הציבורית הישראלית השתנה לטובה וכי הוא עלה במהלך עשר השנים האחרונות, ורק 3% סבורים שהסיכוי למינוי דתי לאומי לתפקיד במערכת הציבורית ירד בשנים האחרונות.
מעל ל- 62% מהדתיים הלאומיים סבורים כי הערכת הציבור הכללי למגזר נמצאת במגמת עלייה, ורק 47% מרגישים שהם משמשים כ"שק חבטות" של הציבור הכללי בישראל. נתון מעניין נוסף העולה מהסקר הינו כי קרוב ל- 60% מהנשאלים חשים כי באופן כללי בקרב הציבור החרדי ישנו ניכור רב כלפי המגזר הדתי לאומי.
ומה לגבי השפעתה של "ברית האחים" בין הבית היהודי ליש עתיד? לפי 65% מהמשיבים הברית בין המפלגות חיזקה את הקשר בין הציבורים, ו-40% סבורים כי גם לאחר פירוק הברית המצב בין הציבורים נשאר דומה כאשר כ-80% מבני הציונות הדתית מעידים כי בשנים האחרונות חלה התקרבות משמעותית בין הציבור הדתי לאומי ולבין החילוני.