בפועל האיחוד פועל על פי ההצהרה הזו כבר שנים רבות. דגל האיחוד האירופי
בפועל האיחוד פועל על פי ההצהרה הזו כבר שנים רבות. דגל האיחוד האירופיצילום: Vincent Kessler | reuters

עו"ד דן אילוז, איש תנועת 'בסיס חוקי' קובע כי בהחלטתו לערוך הפרדה בין יהודה ושומרון לשאר חלקי ישראל פועל האיחוד האירופי גם נגד תפיסתו שלו כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמי אוסלו.

בראיון ליומן ערוץ 7 מבאר עו"ד אילוז את הדברים. זאת בעקבות ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר באיחוד האירופי ולפיה כל ההסכמים שנחתמו בין האיחוד למדינת ישראל לא יחולו על השטח שמעבר לקו הירוק.

לדברי אילוז קביעה והחלטה שכזו לא רק שהיא מנוגדת לתפיסה לפיה לישראל זכויות משפטיות והיסטוריות המאשרות את נוכחותה ביו"ש עוד מאז תקופת המנדט, אלא שמדובר בהחלטה המנוגדת גם לעמדה האירופית כפי שהובעה בהסכמי אוסלו, שם נקבע כי הגבול ייקבע על פי החלטת הצדדים. אמירה אירופית לפיה ארצות האיחוד לא יכירו בשטח שמעבר לקו הירוק כישראלי היא אמירה המנוגדת גם לקביעה זו.

על מעמדה של אירופה בהסכמי אוסלו מזכיר עו"ד אילוז כי "אירופה הייתה עדה לחתימת ההסכם. אמנם אין לה מחויבות למה שנאמר ונחתם, אבל היא הייתה חלק מהתהליך, היא ראתה את החתימה, היא תמכה והכירה בהסכמים, ובהסכמי אוסלו נקבע שהמו"מ על הגבולות צריך להיות בין הצדדים וכל מי שסוטה מכך הולך נגד הסכמי אוסלו".

מוסיף אילוז וקובע כי ההתעלמות הישראלית מכך שהפרטנרים המדיניים שלה פועלים בניגוד להסכמים שנחתמו כדוגמת הסכמי אוסלו היא תופעה מוכרת החוזרת על עצמה לא פעם. "זה קורה לא מעט שבצד השני הולכים נגד הסכמי אוסלו ובישראל לא תופשים שההסכמים הללו הם כבר לא הסטטוס קוו שהכרנו אז, אלא שהם לוקחים דברים לצד שלהם ואנחנו לא מגיבים ולא עומדים על הזכויות שלנו ומגיעים לעמדת כוח הרבה פחות חזקה".

דוגמאות להתעלמות מסיכומים שהתקבלו במסגרת הסכמי אוסלו היא ההתחייבות לחינוך לשלום והתחייבות שלא לקרוא לאלימות. "הרש"פ לא הלכה בדרך הזו לא בזמנו של ערפאת ולא כיום. הגבנו לכך, אבל לא במסגרת הדרישה לעמוד על הסכמי אוסלו".

אילוז מוסיף ומציין כי במציאות בה אחד הצדדים אינו עומד בתנאי ההסכם הרי שגם אם לצד שלי יש אינטרס לשמר את ההסכם ראוי ונכון להכריז על הפרתו על ידי השני כקלף משמעותי בשיח המדיני. עו"ד אילוז מחדד ואומר כי גם תומכי ההסכם המדיני עם הרש"פ, קרי השמאל בישראל, אמורים היו להצהיר ולהתריע מפני הפרות חוזרות ונשנות שכאלה של הסכמי אוסלו על מנת שיוכלו להגיע לשולחן הדיונים מתוך עמדת כוח, אך הצד הישראלי באופן עקבי העדיף להתעלם ובכך כרסם בכוח שהיה נתון בידיו.

בהמשך הדברים התייחס עו"ד אילוז לפעילות ארגונו 'בסיס חוקי' מול חברי כנסת וקובעי מדיניות מימין ומשמאל. בפעילויות שונות, כנסים, סיורים וכיוצא באלה, חושפים אנשי הארגון את ההיסטוריה המשפטית של ארץ ישראל ומתוך כך את הקייס המשפטי בינלאומי שיש לישראל סביב אחיזתה ביהודה ושומרון. "הרבה מאוד מחברי הכנסת לא מכירים לעומק את הקייס המשפטי של ישראל על יהודה ושומרון", הוא אומר ומציין כי חברי הכנסת של הימין מברכים מאוד על פעילות הארגון ואף מסייעים לו.

דוגמא אחת לסיוע שכזה התרחשה לפני כשבועיים כאשר חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' העביר מכתב למחלקת המדינה האמריקאית ובו דרש להכיר גם בזכויותיה של ישראל ביהודה ושומרון. "מסתבר שגם מחלקת המדינה עושה הבחנה בין שני צידי הקו הירוק. כשגם מחלקת המדינה של הידידה הטובה ביותר שלנו עושה הבחנה כזו מצבנו לא טוב", אומר אילוז ומציין כי מכתבו של סמוטריץ' התקבל על ידי קבוצת חברי קונגרס בברכה ואלה הבטיחו לבחון ולבדוק את הדברים בהליך הפוליטי הפנימי בארה"ב.

באשר לאותו קייס משפטי היסטורי של ישראל בשטחי יהודה ושומרון, מציין עו"ד אילוז כי זה מתבסס על החלטת חבר הלאומים שהעניקה לעם היהודי את השטח על מנת לבנות בו בית לאומי, ולמעשה החלטה זו היא ההחלטה המשפטית המחייבת האחרונה אודות השטח. כל ההחלטות שהתקבלו מאז כדוגמת החלטת החלוקה היו רק במעמד של המלצה ולא החלטה מחייבת.