דפנה מאיר הי"ד
דפנה מאיר הי"דצילום: באדיבות המשפחה

לקח לי שבוע ימים ללדת את המסר הזה לעולם. כתבתי מחקתי, כתבתי מחקתי וחוזר חלילה.

הייתי צריכה את הזמן הזה כדי להצליח לגעת בדיוק בנקודה ואני באמת מקווה שהצלחתי.

לפני כשבועיים נרצחה דפנה מאיר הי"ד בפיגוע אכזרי, לא מוסרי ומתועב ע"י ילד בן 16.

את הבשורה על האירוע קיבלתי מדיווחים בפייסבוק – בתור אחת שחיה בבועה הכי בועתית שיש, מנותקת מכל מדיה אפשרית שמבשרת רעות, את הבשורה הזו הרגשתי שהייתי צריכה לקבל הכי מהר שרק אפשר.

אני זוכרת את הפוסט הזה במיוחד. הוא נשלח מטעם "ישראל שלי" זוג חמוד וחייכן ניבט אליי מבעד המסך, חשבתי שאולי מדובר בזוג שליחים או משהו כזה, בכלל לא דימיינתי שהאישה שאת תמונתה אני רואה עכשיו, בכלל לא נמצאת בין החיים.

מרגע שקראתי את הפוסט הזה התחילו לצוץ ברשת עשרות סיפורים, הספדים ותיאורים אודות אישה גדולה מהחיים. כל פוסט, כתבה וסרטון נקראו ונצפו על ידי. גיליתי שאני עוקבת באובססיה אחר כל פיסת מידע אפשרית – משהו בתוכי בער מבפנים.

לא הבנתי מה קורה, מדוע אני נמשכת לכל סיפור לכל חוויה שקשור לדפנה – פתאום גיליתי שזו לא רק אני, אני ממש לא לבד. כמוני עוד עשרות אלפי אנשים התאהבו באישה הזו דווקא במותה. לא זכיתי להכירה בחייה, אך הרגשתי שכל אחת מאיתנו הוא חלק ממנה.

לקח לי כמה ימים להבין מה גרם לכולנו להתמגנט לדמות המיוחדת כל כך של דפנה והסיבה לכך היא שדפנה היתה אישה טובה. לא במובן של "אישה טובה" כזו שעושה מה שאומרים לך, לא מתווכחת, הולכת אחרי הזרם וכו' – אלא בדיוק ההפך! באינספור ההספדים שקראתי היה משפט אחד שחזר על עצמו "דפנה לא היתה כל אחת" – באמת, דפנה היתה שונה, היא היתה מיוחדת, היה היתה אחת ויחידה. יותר מכך, היא היתה דעתנית, לא פחדה לומר מה שיש לה, הלכה עם האמת שלה ותתפלאו לשמוע, אנשים אפילו העריכו אותה על כך.

עכשיו עצירה!

כשאדם הולך לעולמו נוהגים לספר על כל הדברים הטובים שהוא עשה ואמר, על התכונות והכוחות הטובים שבו, אך אין זה אומר שאדם זה לא טעה, לא נכשל, לא פגע, לא חטא, זה רק אומר שכאשר אדם מסיים את תפקידו בעולמנו – הוא משאיר כאן את הטוב שבו. מעין צוואה בלתי כתובה לכל הסובבים אותו.

הסיבה שדפנה כבשה לבבות במותה היא כי כולנו רוצים להידמות לה באופן כזה או אחר. הבסיס שלנו הוא הרצון החזק להיות טובים! אני רוצה להיות טובה ואני בטוחה שגם את, כולנו רוצים לעשות טוב, להשפיע טוב ולחיות בטוב.

בחרתי לקרוא למאמר הזה "לשים פס על העולם" כיוון שזה ציטוט מרגש ממכתב שכתב אחיה הלא-ביולוגי של דפנה והוא פשוט כבש אותי. הוא כתב שהוא יתגעגע לחיבוק האוהב של דפנה וללחישה על האוזן שאומרת: "שים פס על העולם". שוב, יצר המרדנות והשובבות שכל אחת מאיתנו רוצה לחוות לפחות פעם בחיים.

נדמה לי, למרות שלא הכרתי את דפנה באופן אישי שדפנה שמה פס על כל העולם, אלא שהפס אצלה לא היה על המילים אלא מתחת למילים ומודגש במרקר צהוב. הפס שהיא שמה היה פס שמבליט החוצה את העיקר, את החשוב, את הכוח והעוצמה. ב-38 שנות חייה היא הצליחה לגעת באלפי אנשים בעזרת הלב שלה שהיווה סמן מוביל בכל תחום שהיא בחרה לפעול בו.

מה שכל אחת מאיתנו רואה בדמות של דפנה היא השתקפות מדויקת של מה שקיים בתוכנו. הטוב שאנו רואות בדפנה הוא גם הטוב שיש בנו. התכונות והכוחות שאנו מעריכות בה הם הכוחות והתכונות שמציגות לנו את נקודות ההתפתחות האישית שלנו שאותן אנו צריכות לפתח, לשכלל ולהגדיל.

תודה לך דפנה על שהשארת בעולם את מתנת החסד, מתנת האהבה ומתנת השלום – תתפללי עלינו ליד כסא הכבוד, בקשי רחמים על נשמות שפשוט רוצות להיות "נשמות".

יהי רצון שנזכה להיות טובות, שנזכה להיות אנחנו ושנזכה לחיים טובים, לשמחה ולשלום.

-------------------------------------------------------

דנה בוסקילה – מנטורית להצלחה נשית-יהודית. מאמנת אישית ועסקית. מנחת סדנאות ומרצה.

[email protected]