האוצר יפעל לצמצום "מונופול הכשרות"

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, השתתף בכנס 'שדולת הכשרות' והציג נתונים על עלות הכשרות לשוק המזון בישראל.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ג בשבט תשע"ו

כינוס השדולה. היום
כינוס השדולה. היום
צילום: דוברות ח"כ עזריה

השדולה לקידום כשרות בעסקים בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו) וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הושקה היום (שלישי) בכנס "כשרות בישראל: כמה זה עולה לנו?". 

השדולה התכנסה לאור דו"ח שהוזמן לבקשת משרד האוצר ובחן את עלויות הכשרות בישראל. מממצאי הדו"ח שהכין רו"ח אברמזון עולה כי עלויות הכשרות במדינת ישראל הן כ-2.8 מיליארד ש"ח, ומתוכן מחיר מונופול הכשרות נע סביב 600 מיליון ש"ח.

מהדו"ח עולה עוד כי עלות משגיח הנשלח לחו"ל מטעם הרבנות היא 2,300 ש"ח ליום, וכי ישנן כשרויות כפולות ומכופלות על מוצרים רבים.  

ח"כ רחל עזריה מייסדת השדולה פתחה את הדיון וציינה, "לכשרות בישראל יש עלויות גבוהות שנובעות מהמונופול של הרבנות הראשית על שוק הכשרות. כל בית אוכל בישראל שמעוניין בכשרות מחויב לשלם עבור תעודת הכשרות של הרבנות. בנוסף, כל יבואן מחויב לעבוד עם הרבנות הראשית אפילו אם יש למוצרים כשרויות מוכרות מחו"ל".

לדבריה, "בשנים האחרונות הרבנות אף החמירה את הכללים, והעלות הגבוהה מגולגלת על הצרכן. כמו כל מונופול - השירות לא טוב והמוצר יקר. ההערכות השמרניות מדברות על עלויות עודפות של לפחות חצי מיליארד ש"ח בשנה בשל המונופול, שמתורגמות למאות ש"ח בשנה לצרכן. אין פה מאבק דתי אלא מאבק צרכני".

ח"כ אלעזר שטרן טען בדיון, "לצערי, אנשים קושרים קו בין הרבנות ליהדות וכשהם מואסים בדרך שבה הרבנות מתנהלת בנושא הכשרות, בגלל הגורמים העוינים שחדרו לתחום, הם מואסים ביהדות. אני לא יודע אם יתאפשר שינוי בקואליציה הזו, אבל ח"כ עזריה עושה מאמצים למנוע התדרדרות".

מנכ"ל משרד הארוצר ציין בכנס, "הערכות האוצר אומרות שיש חצי מיליארד שקל עלויות עודפות כתוצאה ממונופול הכשרות שמתגלגל לצרכן. זה מקבל תעצומה גדולה מאחר ששבעים אחוזים מהציבור בישראל כן רוצים כשרות, ולכן כל כך חשוב לטפל בזה. זה משית עלויות גבוהות על יבואנים, מלונות, תעשייה, מסעדות, רשתות מזון. יש כאן השלכות כלכליות וזה מושלך על הצרכן הישראלי".

"מדובר ב- 200-400 ש"ח לצרכן בהוצאות עודפות על הצרכן הישראלי ואלה הערכות שמרניות בלבד", ציין באב"ד. "יש מספר הצעות שמשרד האוצר רוצה לקדם בנושא התחרות ומוכן לשים על השולחן שהכנסת תדון בהם. לא אמנה אותם אבל מדובר על הצעות בנושא רבנים בתוך ערים שיתנו כשרות והפרדת הפיקוח והאכיפה מאותו גורם. כל זאת על מנת לפתוח ולייעל את השרשרת הזאת. אנחנו נביא לכם את הנתונים לכל מה שתבקשו ואתם חברי הכנסת תצטרכו להחליט מה אתם עושים עם זה".

רוני חממה, בעלי חממה גרעיני עפולה, סיפר על הקשיים בעבודת בעלי העסקים מול מערך הכשרות של הרבנות, "אין אופציה לבחור מועצה דתית לעבוד איתה ויש שלושה דרכי תשלום: מזומן, צ'ק לחברת כח אדם או צ'ק למועצות הדתיות ואין קבלות".

"יש פה אבסורד", הוסיף חממה, "טסט בעפולה וברמלה עולה אותו הדבר, אז למה לא בכשרות? או שיש כללים או שלא. יש לכל ראש מועצה דתית את כל הכח לקבוע מה יהיה הכשרות ומה עלותה. כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה".

עו"ד דן כרמלי, משנה למנכ"ל 'איגוד לשכות המסחר', טען בדיון, "איגוד לשכות המסחר, המייצג את יבואני המזון במדינת ישראל, רואה במונופול הרבנות הכללית היום חסם יבוא אשר יש לו תרומה משמעותית ליוקר המחיה בכל מה שקשור לצריכת מוצרי מזון בישראל. זה בא לידי ביטוי בכך שהצרכן משלם עד כ-5% מהמחיר על מוצר המזון המיובא בגין מונופול הכשרות".

לדבריו, "המשמעות הכספית המוערכת הינה כ-130 מיליון ש"ח בשנה. הפתרונות האפשריים הם הכרה ברבנויות וברבנים בחו"ל, יצירת שוק כשרויות חופשי, ומתן אפשרות לצרכן לבחור איזו רמת כשרות מתאימה לו, ללא קשר לרבנות הראשית. במקביל לכך, יצירת קריטריונים אחידים וברורים לכשרות על ידי הרבנות הראשית, שיוכלו להיות מיושמים על ידי כל מי שהינו רב מוסמך אף בחו"ל".

נועז בר ניר, מנכ"ל התאחדות המלונות, הסביר את השלכות הנושא על ענף המלונאות, "הכשרות היום עולה עד 7% מעלות המלון ולכן המלונאים מאוד רוצים ייעול במערכת הכשרות והורדת מחירים. לאור נתוני הOECD  מאתמול באמת הגיע הזמן שנוריד מחירים. הציבור לא מוכן לשלם מחירים גבוהים מדי על המלונות ואנשים טסים לחול ששם אין כשרות ורגולציה. אין לנו בעיה עם הנחיות הרבנות אלא עם המועצות הדתיות. המועצות הולכות להחמרה שאינה הגיונות והן עושות מה שהן רוצות. המונופול של המועצות הדתיות היא בעיה שצריך לפתור אותה. יש המון תופעות משחיתות כי פשוט אין אפשרויות אחרות".

הרב אהרון ליבוביץ, ראש מיזם "השגחה פרטית", ציין בדיון "מונופול הכשרות נוגע בציבור הישראלי מכל הכיוונים. ההשגחה היא לא רק סביב הכשרות אלא סביב האמון והרבנות זה הגוף האחרון שמייצג כיום אמון בישראל. אמון אי אפשר לקנות או לקחת בכוח אלא בונים. השגחה פרטית בנויה על חוזה חברתי שבו העסק מחויב ללקוח. המחויבות של בתי העסק הוא לא לחוק אלא לצרכן. צריך לבטל את חוק ההונאה בכשרות. אין לי אמון ברבנות הראשית. העולם היהודי מסתדר בלי החוק הזה ואין סיבה שפה לא נסתדר בלי".

ד"ר חנן מנדל, יו"ר תנועת נאמני תורה ועבודה, אמר, "הגיע הזמן והמציאות בשטח כבר דוחקת במחוקקים ליישם שינוי משמעותי במערך הכשרות בישראל. לא רק העלות לצרכנים ולספקים, כפי שהעלה דו"ח האוצר, אלא גם השחיתות הגלויה והסמויה המובנת במערכת מחייבת תיקון".