אני דיג'יי רפי. סטודנט שנה שלישית בשיווק, נשוי, מגבעת שמואל ועוסק כדיג'יי ורקדן בתחום האירועים בעיקר במגזר הדתי לאומי. יוצא לי די הרבה גם להיות באינטראקציה עם הקהל החרדי והחילוני.

כולם יודעים שהעניין המרכזי באירוע הוא המוסיקה. זה לא סוד גדול שקבוצות מסוימות של אנשים, מגזרים ומגדרים נוטים לשמוע סוגי מוסיקה ספציפיים וכמובן סוגי מוסיקה מסוימים קצת פחות. השאלה למה זה קורה? 

אני  גדלתי על מוזיקה של אברהם פריד. אני לא חרדי אבל זה מה ששמעו בבית וזאת באמת מוזיקה מעולה. כשגדלתי יצא לי להכיר עוד סוגי מוסיקה נוספים כגון האוס, אלקטרוני, היפ-הופ ואמנים אחרים שפשוט יצרו מוזיקה מאותן סיבות שכל אומן יוצר מוזיקה. מן הסתם אם זו אומנות - אין שום בעיה לשמוע ולהינות מהמוזיקה, כמובן שאם אין בזה משהו טמא או מילים בוטות וכו'. 

אז מסתבר שלא. ישנן שתי סיבות. 

קונוטציה ותדמית רעה - לדוגמא מוזיקה אלקטרונית ישר משויכת למסיבות בתל אביב ולפריקים. לכן, ישנן קהילות שיאסרו האזנה או לא יתעניינו בכלל במוזיקה הזאת. 

סיבה שנייה - סטטוס קוו ומסורת. באופן די טבעי אנחנו יכולים להגדיר לעצמנו איזה סוגי מוסיקה קבוצות של אנשים שומעים, גם בלי שחשבנו על הסטריאוטיפ של אותה קבוצה. 

כמו שהעולם החילוני לא שומע באופן יומיומי ניגונים חסידיים כך דתיים לא שומעים באופן קבוע היפ-הופ שחור. 
זה לא רק בגלל מה שהוא מייצג אלה גם כי כך גדלנו וכך כנראה זה ימשיך. 

עם הזמן למדתי שמוזיקה טובה היא מוסיקה טובה. כשמתעלמים מהסטיגמות שיש לז'אנר מסוים, זאת אומרת, כשלא חושבים על מי שר, איך רוקדים את זה ומאיפה זה בעולם אלא מקשיבים רק לתווים, למבנה השיר, למנגינה, לכלי הנגינה ולשאר המרכיבים. בסוף מה שנשאר ברוב המקרים זאת פשוט מוסיקה טובה.

אני מקווה שדרך הסרטון הזה הצלחתי להראות שדווקא שילוב הז'אנרים הכל כך שונים זה מזה (חסידי יהודי ואלקטרוני) אפשר ליצור עולם תוכן חדש בו גם חילונים, דתיים וחרדים יכולים להיפגש במקום אחד. מוסיקה.