הסקר השנתי של מכון אדלר מגלה כי 48% מההורים כמעט ואינם משוחחים עם ילדיהם באופן אישי ביומיום ו-40% מבני הנוער העידו אותו הדבר.

נראה שהיעדרות ההורים מהבית בשל שעות העבודה הארוכות בשילוב עם נגישות הטכנולוגיה, גורמים לכך שהתקשורת בין הורים וילדיהם מתבצעת בעיקר באמצעות הטלפונים החכמים.

עוד עולה מהסקר כי רוב מוחלט של בני הנוער מעדיפים להתכתב עם הוריהם מאשר לשוחח איתם. תוכנת המסרים המיידים הפופולארית וואטסאפ היא הדרך המועדפת של בני הנוער להתקשרות עם הוריהם (32%).

22% מבני הנוער יעדיפו התקשרות ב-SMS ו-5% יעדיפו להתכתב באימייל. 16% יעדיפו לשוחח בטלפון ורק כרבע מבני הנוער מציינים ששיחת פנים מול פנים היא הדרך המועדפת להתקשרות עם הוריהם.

הסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 300 בני נוער בגילאי 13-18 ומדגם מייצג של הורים לבני נוער בגילאים אלו, קובע כי רבע מבני הנוער אינם מכירים פרטים אלמנטריים על הוריהם.

25% מבני הנוער מעידים שמכירים מעט מאד את שגרת היומיום של הוריהם, על הקריירה שלהם, הזוגיות שלהם והעבר. גם רבע מההורים הנשאלים העידו שילדיהם אינם מכירים אותם ואת שגרת היומיום שלהם.

מנכ"לית מכון אדלר אסנת הראל אמרה כי הנתונים חייבים להדליק נורה אדומה להורים קודם כל, אבל גם לקובעי המדיניות ולמחוקקים בישראל. ''מסתמן יחס הפוך בין העלייה בצורך של הורים ללוות, לתווך, להקשיב, להדריך לשיח ולהימצא בקרבת ילדיהם, לבין היכולת והזמינות של ההורים לעשות זאת.

''המצב הכלכלי מציב דרישות מקשות, אי שקט, חוסר יכולת למצוא משאבים לפנאי משפחתי, ולחצים שיוצרים כעסים ועצבנות בתוך המסגרת הביתית. ומנגד, ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת להביא עולם ומלואו אל כף היד, אך בד בבד מייצרת סכנות ומארבים לביטחון הילדים ללא בקרה ופיקוח של מבוגרים''.

לדבריה, ''המציאות הזו יוצרת מעגל אכזרי של אובדן שליטה, אובדן סמכות וכבוד, ניכור ובדידות, ומצוקה שמתבטאת באלימות. ההורים חייבים להחזיר לעצמם את האחריות ולמצוא את הזמן והמשאבים להיות נוכחיים ומעורבים בחיי הילדים. המדינה חייבת לאפשר להורים ללמוד את התפקיד בכדי להיות הורים נכונים במציאות העדכנית".