ח"כ בצלאל סמוטריץ' צודק וטועה בהתנגדותו לחוק להשעיית חברי כנסת.
הוא צודק שאין לנו צורך בחוק חדש, כאשר לרשותנו חוק הפוסל את מועמדותו של מי ששולל את זהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. על בסיס חוק זה ועדת הבחירות המרכזית שללה כמה פעמים את מועמדותם של חברי כנסת ערבים שקראו תיגר על השילוב בין מדינה יהודית ודמוקרטית.
בנוסף לכך לא היה כל צורך להמתין לדקת הדומייה של ח"כ חנין זועבי, כאשר אותה ח"כית ביצעה דברים לא פחות חמורים בעבר, ובמיוחד עמדה מנגד בפרשת המרמרה בזמן שהנוסעים הורידו את חיילי צה"ל לבטן הספינה ועשו בהם שפטים בלי שהתערבה. אולם בכל פעם שהחליטה ועדת הבחירות המרכזית על פסילה בא בג"ץ והפך את ההחלטה.
נכון, קיים חוק שחור על גבי לבן, אבל הבעיה היא שחייבים להגיע למקרי קיצון של סכנה מוחשית ומיידית כדי לפסול את הזכות להתמודד לכנסת. התקשורת כבר תקפה את הוועדה בשאלה איך מעזים פוליטיקאים (מילת גנאי כשלעצמה) לפסול את מועמדותם של אחרים. אז נניח שיעבירו חוק חדש ויימצאו בכנסת תשעים צדיקים כדי להפעיל אותו – מי ימנע שוב הליכה לבג"ץ? לכן, לפני שמחוקקים חוק חדש, עדיף לאכוף את החוק הישן או לחזקו ולקבוע את עליונותו על שיקולים אחרים, כדי למנוע פלפולים מלומדים בעתירה לבג"ץ.
אבל החשש של סמוטריץ' שברגע שניתנה הרשות לכנסת להוציא ח"כים זה עשוי להגיע גם לציבורים אחרים, כגון מתנחלים וחרדים, פחות משכנע. משטרים דמוקרטיים זכאים להגן על עצמם מפני מי שבכוונתו לחסלם. אחרי מלחמת העולם השנייה, כאשר האמריקנים ניסחו את חוק היסוד שלמעשה התייחס למה שהייתה גרמניה המערבית, הם קבעו שהמפלגה הנאצית והמפלגה הקומוניסטית הן מחוץ לחוק.
חוק היסוד נועד לסגור את הפרצות שאפשרו לנאצים לעלות לשלטון ולהתבסס בו. אמנם הוצאת מפלגות יריבות מחוץ לחוק הייתה אחת הדרכים שהנאצים עצמם פעלו בהן, אך בכל זאת האמריקנים העדיפו להעניק למערכת את הכוח להדיר מפלגות אנטי משטריות. אנחנו מצויים במצב דומה, וכאשר בצלאל סמוטריץ' טוען שאין לסמוך על הפוליטיקאים, הוא מחזק בכך את האימפריאליזם של השופטים והפקידים.
נתניהו מול בג"ץ: לחסוך את הסיבוב הבא
התצהיר של נתניהו לבג"ץ כתשובה לעתירות על מתווה הגז הוא הימור מחושב. נתניהו אמנם מגיע במקלו ובתרמילו עד לשופטי העליון, אבל הוא זורק לבג"ץ כפפה שהשופטים יתקשו להרימה. בכך שנתניהו העמיד את עצמו בראש המאבק בשם הביטחון הלאומי, כל פסיקה של בג"ץ נגד המתווה תיחשב להצהרה שבג"ץ מבין טוב יותר מנתניהו מה נכון למדינה, הן בנושא משק האנרגיה והן בנושאי חוץ וביטחון.
עם פסיקה לעומתית של בג"ץ, יינתן האות למשבר חוקתי על רקע העימות החזיתי בין הרשות המבצעת לשופטת. בית המשפט העליון האמריקני מצא את עצמו במצב דומה אשתקד, סביב חוק הבריאות הממלכתי של הנשיא אובמה, כאשר התגלגל לפתחו משפט שדן בחוקיות הסבסוד הכרוך בחוק. נשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס, מינויו של ג'ורג' בוש, החליט למצמץ ולא לפסול את בבת עינו של ממשל אובמה.
אבל לא היינו צריכים להגיע למצב שנתניהו נאלץ להשתמש בנשק יום הדין, ולמעשה להעניק ערבות אישית למתווה הגז. ברור גם שאפילו נשק כזה, אם משתמשים בו יותר מדי, מאבד את הרתעתו. שורש הרע הוא שוב המהפכה החוקתית של אהרון ברק, שהעמיד את בית המשפט כפוסק לא רק לגבי חוקיותה של פעולה ממשלתית אלא גם לגבי סבירותה. לכן גם במאבקים פחות מתוקשרים ממתווה הגז, על הממשלה לפעול להצרתו ולביטולו של מבחן הסבירות, ובכך לחסוך מנתניהו והבאים אחריו את הצורך בהפגנות שרירים דרמטיות כאלו.
סמים, טרור ושתיקת המערב
בשבוע שעבר קיבלנו שוב הוכחה שבארה"ב יד ימין ויד שמאל אינן מתואמות בכל הקשור למזרח התיכון. ה‑DEA, הסוכנות האמריקנית המהווה ראש חץ בלחימה נגד הסמים, הודיעה על מעצרם של כמה מאנשי ארגון הביטחון החיצוני של חיזבאללה מיסודו של עימאד מורנייה, נוחו גיהינום.
מתברר שהחיזבאללה גם עוסק בסחר בסמים, וגם מספק שירות הלבנת כספים לברוני הסמים הדרום-אמריקניים מאותן עסקאות. ההכנסות מנוצלות לרכישת נשק למימון הפעילות בסוריה, וגם למימון פיגועים בינלאומיים. הסמים עצמם מיועדים לצריכה בצפון אמריקה ואירופה, ובהתאם השתתפו בלכידת הבכירים גם סוכנויות אירופיות מקבילות.
אולם במקביל, הן האמריקנים והן האירופים מחזקים את פעילות החיזבאללה. ארה"ב אמנם מגדירה את ארגון החיזבאללה ארגון טרור, ואירופה כדרכה מרבה באבחנות דקות בין חיזבאללה הפוליטי הכשר לחיזבאללה הצבאי הטרף, אבל בפועל שתיהן משתפות פעולה עם הארגון דרך ממשלת לבנון וסוכנויות המודיעין שלה.
יזבאללה, כשותף בכיר בממשלה וכגורם הצבאי החזק בלבנון, חולש על הסוכנויות הללו. לבנון תוארה לאחרונה כמדינה בתוך מדינת החיזבאללה. העילה לנכונות המערבית להעלים עין היא כמובן המלחמה נגד דאע"ש ומרעין בישין נוספים; אבל בינתיים המערב עושה יד אחת עם ארגון שמחדיר סמים לתוך שטחו, ובכך מגביר את הנגע הפוגע עמוקות בחברה המערבית.
הפטרונים האיראנים של החיזבאללה מנהלים קרב עיקש נגד סוחרי הסמים בארצם, ומוציאים רבים מהם להורג, אבל אין לרפובליקה האסלאמית נקיפות מצפון מוסריות על הרווחים שנסראללה ומרעיו גורפים מהסחר בסמים. מבחינתם התרחבות הקשרים עם כנופיות הסמים היא תהליך חיובי, על מנת לקדם את הנקרוטרוריזם – אותו שילוב קטלני בין טרור לסמים. ישמח המערב בבעלי בריתו החדשים.
תיקון
בטור הקודם כתבתי שח"כ יואל חסון עבר מהליכוד לקדימה ומשם לתנועה. דוברו הסביר לי שחסון לא היה ח"כ בליכוד אלא הגיע מקבוצת הנוער בית"ר הישר לעבודה במחיצתו של אריק שרון. משם הלך חסון אחרי שרון לקדימה. המהלך האידיאולוגי זהה, אבל עם תחנה מפלגתית אחת פחות.