יפעת שאשא ביטון
יפעת שאשא ביטוןצילום: דוברות הכנסת

הוועדה לזכויות הילד בראשות ח"כ ד"ר יפעת שאשא-ביטון (כולנו) התכנסה היום (שני) לדיון המשך בנושא ההשפעות הפיזיולוגיות וההתנהגותיות של זמן מסך וקרינה על תלמידים וילדים במוסדות חינוך.

שאשא-ביטון פתחה את הדיון ואמרה "ישנן סכנות בטכנולוגיה, אבל אנחנו צריכים ללמוד להשתמש בה נכון ולא להתנתק ממנה. אנחנו לא באים לעצור את הקדמה. חשוב שנדע איך להשתמש בטכנולוגיה כדי למזער את הפגיעות הבריאותיות, בטח כשמדובר בילדים שלנו, ואבקש להעלות את המודעות לנושא''.

לדבריה עיקר הקרינה מגיעה מארונות החשמל בבתי הספר, "לא כולם מיישמים חוזר מנכ"ל משרד החינוך ונידרש לכך", הבטיחה.

מנהל אגף ילדים בבית החולים הדסה עין כרם, פרופ' איתן כרם, חשף כי בין הגילאים 8-18, ילדים נמצאים בממוצע 7-7 וחצי שעות מול המסך, כאשר מדינת ישראל היא השלישית באחוזי ילדים הנחשפים למעלה מארבע שעות למסכים בקרב מדינות ה-OECD.

"כל שעת מסך משפיעה לרעה על איכות השינה של הילד, מביאה להפרעת קשב וריכוז וגורמת לסחרחורות, שינוי במצבי רוח וכאבי ראש" אמר פרופ' כרם וציין כי איגוד הרופאים הוציא הנחייה ברורה לכך שעל ילדים מתחת לגיל שנתיים להימנע מחשיפה לזמן מסך, כאשר לדידו אין בכך ערך התפתחותי או חינוכי.

"אנו מודאגים מהתוצאות של חשיפת יתר למסכים מבחינת השפעה התפתחותית", סיכם את דבריו, "קרוב ל-20% מהילדים נחשפים כבר בשנתיים הראשונות לחייהם למסכים ועלינו לתת על זה את הדעת".

ד"ר עופר רימון, ראש מינהל, תקשוב וטכנולוגיה במשרד החינוך, ציין כי "בחוזר מנכ"ל משרד החינוך קיימות הנחיות להסדרת נושא הקרינה. מבדיקות שנערכו בבתי ספר, נמצאו נתונים על חריגות בחשמל, אך אין חריגות בקרינה".

כמו כן, ציין ד"ר רימון כי בסה"כ בוצעו בדיקות ב-2,245 מוסדות לימוד מתוך כ-3,000, ובתי ספר אשר לא עומדים בחוזרי מנכ"ל מוגדרים כ'בתי ספר אדומים', מדובר ב-37 אחוזים מתוך סך בתי הספר שנבדקו.

עוד הוא ציין כי לבתי ספר אלה ניתנו עד שלושה חודשים להסדיר את הליקויים. "אנחנו לוקחים את העניין ברצינות", הבהיר, "ועלינו לפעול לשנות את הליקויים. ביקשנו גם ועידה בין משרדית שתתכנס פעמיים בשנה לאכיפת חוזר המנכ"ל".  

נציג המשרד להגנת הסביבה, גיל כהן, טען כי "נמצאו חריגות בבדיקות החשמל, ויש כמה פיתרונות לכך. התיקון הוא יחסית פשוט והועבר לידי הרשויות המקומיות. משרד החינוך והיחידות הסביבתיות מפקחות על תיקון הליקויים".

בעניין זה, מספר משתתפים בוועדה טענו בתוקף כי קיים שוני מהותי בין נוהל הבדיקה של קרינת סלולאר לעומת נוהל הבדיקה של קרינת אות wifi, מה שבעצם הביא לכך שלא נמצאו חריגות בקרינת ה-wifi.  לטענה זאת גם הצטרפו נציגי ההורים בוועדה ומספר מנהלי בתי ספר.

ד"ר יעל שטיין, שדיברה בפני הועדה, ציינה כי בנה בן ה-14 חווה התדרדרות בלימודים בעקבות למידה עם טאבלט. כמו כן, אמרה כי פרופ' סדצקי לבדה אחראית על נושא הקרינה בישראל ואת המלצותיה לזהירות מונעת לא מיישמים. לסיום דבריה, ביקשה מהועדה את האפשרות לערוך מחקר עצמאי והקמה של מערך בריאות מקצועי שיאפשר בדיקה של ילדים נפגעי קרינה.

יו"ר הועדה, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, סיכמה את הוועדה וראשית בירכה את משרד החינוך על פעילותו בנושא וכן את חוזר המנכ"ל שיצא בעניין. בנוסף, היא ביקשה לשים דגש על תקשורת קווית כחלופה ל-wifi ודרשה להקפיד בבתי הספר על סינון אתרים.

כמו כן, ח"כ שאשא ביטון קראה למשרד להגנת הסביבה לעדכן את ההנחיות למדידת wifi וקרינה ולבדוק את סף המדידה מול מקומות אחרים בעולם. ח"כ שאשא-ביטון ביקשה ממשרד הבריאות התייחסויות אקדמאית לסוגיה ממקורות נוספים וסיימה בכך שאמרה שהיא מבקשת לגייס מומחים נוספים בתחום לטיפול מענה טיפולי ורפואי לנפגעי קרינה.

"המטרה היא לא להתנתק מהעולם בו אנו חיים, אלא למזער את הפגיעה מהחשיפה", סיכמה שאשא-ביטון, "יש פה חלק ואחריות למשרד החינוך, ואנו רוצים להקנות לילדים שלנו מיומנויות של המאה ה-21. אני רוצה שהם יתמודדו עם זה נכון, וגם להורים יש תפקיד חשוב בעניין הזה".