השבוע עלתה בפעם המי זוכר כמה ההצעה לדון בחוק שיוריד את גיל ההצבעה לכנסת מ‑18 ל‑17.

אפשר לתאר אותה כהצעה עונתית. הכוונה היא לכך שכמעט בכל כנסת יהיו מי שיציעו להוריד הגיל, וכך גם לאחרונה.

לפני שמחוקקינו ממהרים לקבל החלטה, כדאי לדעת מה קורה בעולם בתחום. עד לאמצע המחצית השנייה של המאה העשרים, היה הגיל המינימלי להצבעה הנפוץ בעולם הדמוקרטי גבוה עוד יותר מהמקובל כיום – 21. את המפץ הגדול אפשר לזהות בשנות ה‑70 של המאה ה‑20 לאחר שנים של דיונים בתחום. בבריטניה ניתן האות להורדת גיל ההצבעה מ‑21 ל‑18 בינואר 1970, ובתוך שנים ספורות נקבעה הורדת גיל זהה בארצות הברית, בקנדה, בפינלנד, באירלנד, בניו-זילנד ובצרפת וגם במדינות אחרות.

המאה ה-21 עומדת בסימן התחדשותם של דיונים במגמה להוריד את גיל ההצבעה מתחת ל‑18. בבריטניה, לדוגמה, בדומה לישראל, מתנהל שוב ושוב דיון וקמות ועדות לבחינת הסוגיה. אם כי נכון לעכשיו אין שינוי בקביעה שגיל ההצבעה יעמוד על 18. גיל זה הוא גיל ההצבעה ברובן המכריע של הדמוקרטיות המערביות.

למי נהיה דומים אם יוחלט להוריד את גיל ההצבעה ל‑17? לא נעים, אבל מדובר בצפון-קוריאה ובסודן, שבהן כל נושא הבחירות ומשמעותן שונה לחלוטין מאשר בדמוקרטיה כמו ישראל. יש גם כמה מדינות שהכריעו על הורדת גיל ההצבעה ל‑16, לא פחות ולא יותר. מלבד אוסטריה, האירופית היחידה עם גיל כה נמוך, נמצאות ברשימה ברזיל, ניקרגואה, אקוודור וקובה. כל אחד מוזמן לדמיין נערות ונערים בכיתה י' משתתפים בבחירות. מעניין איך ייראו התשדירים הפונים לקבוצות הגיל הללו.

בכל דיון בנושא גיל ההצבעה, יש לזכור שנערים בגיל 17 כבר נושאים באחריות פלילית, כשרים להעיד ללא ליווי של חוקר ילדים, רשאים לעבוד, לנהוג ברכב ואף להצביע בבחירות המקומיות. כל אלה מעוררים את השאלה מדוע לא גם בבחירות הארציות. המתנגדים מצביעים על כך שבני נוער נתונים יותר להשפעות ולמניפולציות אפשריות ועל כך שעולם הידע והניסיון שלהם עדיין מוגבל יחסית.

אין להתפלא שנציגי משרד החינוך בשנים קודמות לא אהבו את הרעיון. אמנם נכון שיש חשיבות להגדלת מעורבות הנוער בחברה ובפוליטיקה, אך מצד שני, עם כל הכבוד לרעיון: תנו להם ללמוד בשקט עד סוף י"ב. מה שטוב לרוב העולם הדמוקרטי, טוב גם לנו.