מה הם לומדים שם? בי"ס ברש"פ. ארכיון
מה הם לומדים שם? בי"ס ברש"פ. ארכיוןצילום: אחמד קעטיב. פלאש 90

מחקר גרמני בחן את האופן בו מוצגים היהודים וישראל בספרי הלימוד הפלשתיניים והעלה כי אין בספרים אלו, הנלמדים כיום, כל נכונות להכיר בקיומה של מדינת ישראל ולהסכין לחיים לצידה.

על המחקר שבוצע בידי אנשי מכון המחקר הגרמני "The Mideast Freedom Forum Berlin" דיווח תא"ל (בדימוס) עמוס גלבוע, בעבר ראש חטיבת המחקר בחיל המודיעין וכיום עמית מחקר במרכז המידע למודיעין ולטרור.

הדו"ח שיצא לאור בחודש הקודם תחת הכותרת "ניתוח הצגת ישראל והיהודים בספרי הלימוד הפלשתיניים", כולל בחינה של 15 ספרי לימוד בנושאי היסטוריה וחינוך לאומי החל מהכיתה הראשונה ועד הכיתה התשיעית. הדו"ח מנתח טקסטים, מפות, מרשמים וצילומים ובוחן מה יש בהם ומה אין בהם. מדובר בספרים שהוכנסו לתוכניות הלימוד של הפלשתינים בין 2000 ל-2005 והודפסו מחדש בין 2011 ל-2014. גלבוע מדגיש כי כל הספרים הנבדקים מצויים בשימוש בבתי הספר של הרשות הפלשתינית וכן בבתי הספר של סוכנות הסעד לפליטים של האו"ם ביהודה ושומרון וברצועת עזה, נכון לראשית 2016.

עוד מציין תא"ל גלבוע כי כל התוכן של הספרים נקבע ואושר ע"י הרשות הפלשתינית. כמו כן הוא מבהיר כי " מחברי המחקר בחרו לנתח את ספרי הלימוד הפלשתינים, מכיוון שהם רואים בהם את הסימן המשמעותי ביותר לערכיה של חברה ורצונה להעביר לילדיה את האידיאלים שלה ואת אוצר הידע של תרבותה ותרבות האחרים. ספרי הלימוד הם אלו המורים את הדרך לילדים לכל מערכות היחסים החברתיים והתרבותיים. הפרט יכול כמובן לרכוש  גישה לכלי ידע והכוונה אחרים, אך חשיבותם היתרה של ספרי הלימוד הממלכתיים, לדעת מחברי המחקר, היא בכך שהם אמורים להציג לתלמיד בצורה מוסמכת ואובייקטיבית את המציאות, לצמצם דעות קדומות, אי סובלנות  ותפיסות מוטו"

באשר למסקנות העולות מבדיקת הספרים, הוא כותב כי הספרים הפלשתיניים נוהגים בצורה הפוכה לחלוטין ממגמתם כמתארי מציאות או כמקדמי סובלנות ומצמצמי דעות קדומות: "מדינת ישראל והעם היהודי נמחקים לגמרי, אינם קיימים, בצורה טוטאלית, בטקסטים, במפות, במרשמים. אפילו בבול מתקופת המנדט הבריטי נמחקה הכתובית 'פלשתינה א"י (ארץ ישראל)' והושארה רק הכתובית 'פלשתינה'. התלמיד הפלשתיני אינו לומד דבר וחצי דבר על העם היהודי, על השואה, על החלטת החלוקה מ-1947 על הקמת מדינה יהודית וערבית.

הוא כן לומד על היהודים בהיסטוריה פעמיים: בפעם הראשונה כאויבים לנביא מחמד, ובפעם השנייה ככובשים ציוניים קולוניאליסטים בסוף המאה התשע-עשרה. הם התגלמות הרשע והרוע, אלימים ואכזריים. מכתה ב' מלמדים את הילד שצריך לשנוא אותם ויש לפעול נגדם באלימות. השיבה של הפליטים לבתיהם, מהם גורשו כתוצאה ממזימה ציונית – אימפריאליסטית, היא בבחינת ציווי עליון. לא רק לצאצאי הפליטים, אלא לכל ילד פלשתיני. היהודי שחור, הפלשתיני צח ולבן כחלב".

עוד מדווח גלבוע על סמך המחקר הגרמני כי בעוד בישראל מדברים על בעיית הכיבוש, שלום מיוחד ורעיון שתי המדיניות הרי שבספרי הלימוד ברש"פ "אין מושג כזה של שלום, אשר צריך לשרור עם היהודים. אין חינוך לשלום או לחתירה לשלום.  אין דבר כזה! ואין דבר כזה של פתרון שתי מדינות, בוודאי לא של שני עמים, בוודאי לא עם העם היהודי. יש ויש כיבוש, אך זה בשום אופן לא ה"כיבוש" של הגדה המערבית ורצועת עזה שאליו מתייחסים אצלנו. זהו הכיבוש של כל פלשתין, כפי שהיא מופיעה במפות. מהים ועד לירדן".