האסון בכפר גלעדי
האסון בכפר גלעדיצילום: חיים אזולאי, פלאש 90

סמ"ר יהודה גרינפלד נפל במלחמת לבנון השנייה בקרב בגבול הצפון ביום י"ב באב תשס"ו והוא בן עשרים ושבע.

קטיושה שנורתה משטח לבנון אל עבר קיבוץ כפר גלעדי הרגה אותו ואת חבריו ליחידה. עם יהודה נפלו: רב-סרן אליהו אלקריף, סגן שמואל (שמוליק) חלפון, סגן יוסי קרקש, רב-סמל ראשון שלמה (שלומי) בוכריס, רב-סמל ראשון דניאל בן דוד, רב-סמל מוטי בוטבול, רב-סמל זיו בלאלי, רב-סמל מריאן ברקוביץ, רב-סמל רועי יעיש, סמל-ראשון שי שאול מיכלביץ' וסמל גריגורי אהרונוב.

גבריאלה אלמנתו של סמ"ר יהודה גרינפלד, זכתה השנה לחגוג את בת המצווה לבת רעיה שהייתה כמעט בת שלוש בזמן הנפילה, לערוץ 7 היא מספרת על התחושות, "בניגוד ליום הזיכרון הפרטי, היום הזה הוא יום הזיכרון הלאומי, אנחנו נעים כל שנה על הציר הזה שבין הפרטי ללאומי, בין הצער על הנופלים לשמחה והגאווה על מדינת ישראל. ברוך ה' זכינו להתחתן מחדש, ויש את שני הילדים, רעיה שהייתה אז בת פחות משלוש ורון שהיה בן ארבעה חודשים. כולנו גדלים בתוך החיים האלה שנושאים בתוכם גם את האבל וגם את האובדן וצומחים יחד".

היא משוכנעת שיהודה היה גאה בילדיו, "בבת מצווה של רעיה הזכרנו את יהודה, את התכונות המיוחדות שלו. רעיה לומדת ממנו את אהבת התורה והארץ האופי המיוחד שהוא היה מקשיב לכל אחד, וכל כך נעים הליכות. גם רון בן עשר גדל עם הלימוד המחודש של מי היה אבא שלו לפי מה שהוא שומע ומבין".

"זה מצד אחד ילדות רגילה הם עושים מה שילדים עושים, גן, בית ספר, משחקים חברים, ומצד שני מלווה את כל זה החיסרון. אצלנו מדברים על הכול , ומדברים גם על האב יהודה. מבחינתי לא הרגשתי צורך ודחף גדול להתעסק בהנצחה, הילדים הם ההנצחה, הדם של יהודה זורם בעורקיהם. ברור לי שהוא היה גאה בהם".

לגבריאלה המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות הוא הטבעי ביותר בעולם, "מאז שאני ילדה המעבר הזה קורה במערת המכפלה עם הזיקוקין, עכשיו שאנחנו גרים בקרית ארבע, זו זכות להיות שם גם הערב. המעבר הוא טבעי, אנחנו שמחים מאוד במדינת ישראל, גם אם יש דברים שאנחנו לא אוהבים. זו זכות להיות בדור שחי במדינת ישראל ואנחנו מבינים שמלחמות זה חלק מזה, ואם בעלי היה צריך למות טוב שהוא נהרג במלחמה, והוא ידע שהוא עושה משהו שהוא שלם איתו למען עם ישראל בארץ ישראל".