אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור הדסה והאוניברסיטה העברית, מתייחס ביומן ערוץ 7 לגל החום הכבד שמכה בישראל בשלב מוקדם כל כך של עונת הקיץ ולהשלכות הפרטניות של גל זה על כל אזרח ואזרח.

על התופעה המופיעה בשלב מוקדם כל כך אומר ד"ר לוין כי מדובר בחלק מהתופעה הכל עולמית שקשורה לשינוי האקלים. "מרגישים את גל החום בתקופה מאוד מוקדמת של השנה, תקופה שאנחנו לא ממש מוכנים והגוף שלנו לא התאקלם לחום", הוא אומר ומציין כי לא ניתן לראות בעובדה זו נתון שעל פיו ניתן להעריך את הבאות. "אנחנו לא יכולים לצפות את מה שיקרה בקיץ, אבל מזהים את ההתחממות הגלובאלית בשנים האחרונות".

כשהוא מתאר את הנזקים והפגיעות העלולות להתרחש בשל החום הכבד פותח ד"ר לוין ומתייחס לרמת הפרט והשפעת החום על הגוף.

"הגוף שלנו צריך לשמור על מאזן חום מאוד יציב ולא לאפשר התחממות יתר על המידה, יש לכך כמה מנגנונים להגנה. כשחום הגוף עולה היכולת שלנו לווסת חום נפגעת בעיקר אצל צורכי תרופות כמו חולים וזקנים וכמו אצל נשים הרות שאצלן ההשפעה יכולה להיות על בריאות העובר".

"אפשר למנוע ברמת הפרט והחברה את הנזקים של גל החום. זה גל חום קיצוני ולכן צריך לעשות סוויץ' ולשנות את התכניות. אם תכננו להיות בחוץ צריך למקד פעילות למקומות מוצלים וקרירים, להקפיד על שתייה מוגברת. גם בשגרה אנחנו לא שותים מספיק", הוא עיר ומדגיש: "צריך שמים קרים יהיו בסמוך אלינו".

עוד ממליץ לוין לדאוג לכך שאור רב מדי לא ייכנס לתוך הבית דרך החלונות, שכן גם אור זה הוא מחמם. כך גם יש להקפיד ולשים לב לתופעות של בחילות וסחרחורות העשויות להיות סימן מוקדם למכת חום העלולה להסתיים במוות.

ומה לגבי חיילים שאינם יכולים לשנות את מיקום הפעילות שלהם באימונים ובשגרה? לוין מסכים שאכן חיילים נמצאים בסיכון בגלל אופי הפעילות שלהם ואינם יכולים להימנע מלהיות במקומות חמים, אך עם זאת, כמי שבעברו היה ממונה על תחום זה בצה"ל וכרב סרן במילואים קובע ד"ר לוין כי "צה"ל פועל באופן שיטתי להיערכות לקיץ בכלל ולגל החום בפרט כדי להימנע מפגיעת חום ולהגן על החיילים".

לוין מספר כי באיגוד רופאי בריאות הציבור נערכים ובקרוב יונפקו מעין 'עשרת הדברות' להתגוננות מהחום עבור הציבור הרחב. דוגמאות לצורת ההתגוננות הנדרשת הוא מציג גם כאן: "גם בנהיגה החום משפיע עלינו ולא תמיד רואים את הנזקים. זה לא רק מכות חום. גם תאונות יכולות להיגרם מחוסר הריכוז".

"אנחנו שומעים על גל חום וכל אחד צריך לחשוב איך הוא נערך, איך הוא מסביר לילדים על סכנת החום, איך חוסכים פעילות מואצת בחוץ ועל יציאה עם קרם שיזוף ועוד".

"גם ברמה הלאומית - האם בתי הספר מאווררים ומוצלים ומוכנים? אנחנו רואים שינויי אקלים. כדור הארץ מתחמם ואחד השינויים הוא גלי החום שמובילים לתמותה של אלפי בני אדם. כחברה אנחנו צריכים לדאוג לתכנון עירוני נכון שמפזר את החום, שמצל ומקל על האנשים. לנטר את השפעות החום כדי לאתר את האוכלוסיות בסיכון ולפעול שם באופן ספציפי".

"צריך להיערך לקיץ, לדאוג למים קרים וזמינים במקומות ציבוריים, לדאוג לצל, לדאוג לכך שאנשים ידעו בימים כאלה מה לעשות, מתי לבצע פעילות גופנית וכו'. יש מה לעשות וצריך לעשות את זה גם ברמת הפרט וגם ברמת החברה", אומר לוין ומוסיף: "ישראל התברכה בכך שהיא נקודת מנפגש ייחודית בין יבשות ואוכלוסיות. ביום העצמאות נסעתי לשדה בוקר לראות את הצריף והחזון של בן גוריון – חצי מהמדינה שלנו הוא מדבר.

''עד כמה שקשה במרכז הארץ צריך לזכור שיש אוכלוסיות בדרום הארץ שמתמודדות עם גלי חום ותנאים קשים כל השנה וגם להם צריך לשים דגש מיוחד ולמצוא את הפתרונות. זה מעלה גם את נושא השוויון הבריאותי – כשיש אוכלוסיות פחות חשופות לתקשורת ולא תמיד יש להן מזגן, צריך לחשוב על פתרונות גם עבורן".

לשינויי האקלים יש השפעות נוספות ונראה כאילו אין תחום שאין לגל החום השפעה עליו, ובהקשר זה עולה גם תחום החקלאות, תחומי המזיקים השונים, תחומי בריאות כקדחת מערב הנילוס. ההשפעה על החקלאות והמזיקים מחייבת התמודדות מיוחדת שתדע לנוע בין הצורך להדביר מזיקים שגורמים למחלות מדבקות, אך עם זאת גם לא תעמיס על היבול חומרי הדברה רבים מדי.

לקראת סוף הדברים נשאל ד"ר לוין אם אוזנם של מקבלי ההחלטות כרויה לאזהרות ההתראות וההמלצות של אנשים כמוהו וגופים כדוגמת הגוף שבראשו הוא עומד.

לוין משיב בזהירות: "לא מספיק. כשיש אירוע קיצוני מתעוררים ומנסים לטפל ולכבות שריפות, אבל חסרה בישראל חשיבה ארוכת טווח שאומרת איך כראש עיר אתכנן לעשר השנים הקרובות את העיר כך שהתושבים לא יסבלו מהחום בעתיד, איך אני כראש ממשלה, שר ביטחון ושר חקלאות או השר להגנת הסביבה דואג לתושבים. כולם עסוקים בתחומיהם אבל צריך לקחת את השיקולים הללו גם במצב שגרה ולא רק במצב חירום".