אורלי לוי אבקסיס
אורלי לוי אבקסיסצילום: פלאש 90

ההודעה על פרישתה הצפויה של אורלי לוי-אבקסיס מ"ישראל ביתנו" על רקע הכוונה לצרף את המפלגה לקואליציה מפתיעה רק את מי שלא מודע לתפקיד המפתח של לוי-אבקסיס במסגרת הרובד הסמוי של הפוליטיקה הישראלית: הפוליטיקה האנטי-משפחתית.

הפוליטיקה הרגילה, זו שכולם מודעים לקיומה, היא פוליטיקה של יישוב יו"ש מול התנגדות ל"כיבוש", של "תנו לצה"ל לנצח" מול "תהליכי שלום", של כלכלת שוק מול התנגדות ל"טייקונים", של כניסת אראל סג"ל לגלי צה"ל מול הגמוניה שמאלנית בתקשורת, וכיוצא בזה.

הפוליטיקה הסמויה עוסקת בשאלה – האם נשים הן בראש ובראשונה חלק מהמשפחות של עצמן, או שהן בכלל חומר הגלם של גוש פוליטי נשי ענק ובו מיליוני נשים? היכן מונחת הזהות הבסיסית שלהן ומהו מעגל ההזדהות היסודי אליו הן משתייכות?

אם הזהות הבסיסית של האישה היא כרעיה ואימא, ואם ההזדהות הבסיסית שלה היא עם משפחתה ועם טובתם של בעלה וילדיה, הרי שאין סיבה מיוחדת להניח שדפוסי ההצבעה שלה בבחירות היו שונות מאלה של גברים במיקום חברתי דומה.

אותו הכלל תקף גם לגבי החלטות מקצועיות שלה, אם היא עובדת בתחום שנושק בדרך זו או אחרת לפוליטיקה הרגילה, כמו במקצועות העיתונות או הפרקליטות. לעיתונאית שמזדהה עם משפחתה מעל הכל אין סיבה מיוחדת להיות יותר שמאלנית מבעלה או מאחיה, כפי שלפרקליטה שמזדהה עם משפחתה מעל הכל אין סיבה מיוחדת לאמץ דפוסי חשיבה שאינם פרו-ציוניים ופרו-ביטחוניים.

אם, לעומת זאת, ההזדהות הבסיסית של האישה, בתוך נפשה, היא כחלק בלתי נפרד מגוש נשי עולמי ענק, המצוי כביכול במאבק איתנים היסטורי מול הגוש הגברי הענק, אזי כל דפוסי ההצבעה שלה, ולפעמים גם התנהלותה המקצועית, ישקפו את אותה זהות.

עבור יודעי ח"ן בתחום המגדר, אורלי לוי-אבקסיס נחשבת לח"כית מגדריסטית קיצונית עם סכין בין השיניים, ועוד יותר מכך, לנציגה נאמנה של האינטרס של העובדות הסוציאליות. עד כדי כך גדולה השפעתה בתחומים אלה שפעילים שמבקשים לשמוע את דעתו של שר הרווחה חיים כ"ץ על עניינים אלו מדווחים כי הוא מפנה אותם לח"כ לוי-אבקסיס, משום שממילא היא זו שקובעת.

לוי הגיעה למעמד זה לאחר תקופה בה שימשה יו"ר ועדת הכנסת לזכויות הילד, בכנסת הקודמת. הוועדה לזכויות הילד, שהוקמה ב-1995ע"י ח"כ-דאז תמר גוז'נסקי הקומוניסטית, היא בסיס הבית של העובדות הסוציאליות בכנסת ישראל.

יודעי הח"ן מבינים שתפקידן של העו"סיות במסגרת העיצוב-מחדש של התא המשפחתי בישראל הוא לסכסך בין הנשים לגברים, ולהיכנס בעצמן – כנציגות המדינה – לריק שנוצר עם השפלתו וגירושו של הגבר מהמשפחה. הן המרוויחות הגדולות בתרבות שבה כל אישה שמחליטה להיפרד מבעלה מייד נחשבת באופן רשמי לראש "משפחה חד הורית" הזכאית להטבות משמעותיות מהמדינה, וזוכה בדרך כלל לליווי צמוד של העו"ס – נציגת המדינה -- במאבקה נגד אבי ילדיה.

כל חברי כנסת מהשמאל הקיצוני ומהמפלגה הערבית יודעים היטב את כל מה שרשמתי לעיל. מי שלא יודע את הסוד הזה הם שאר חברי הכנסת, ו-99.99% מהציבור. על כן גם טור זה יתקבל, מן הסתם, בבוז, אצל הרבה קוראים. ואף על פי כן נוע תנוע, ואמת מארץ תצמח.

כלפי חוץ, אורלי לוי-אבקסיס היא ח"כית מהימין. בפועל, היא עמוד תווך של ממסד חתרני, שמפורר את המשפחה בישראל ובונה לעצמו בסיס כוח תקציבי ואנושי בדרך זו.

הפרקליטות והעיתונות מלאות כיום בנשים שמזדהות בראש ובראשונה עם "המגדר" שלהן ועם מלחמתו בגברים, כפי שזו מוכתבת ע"י הנהגת זרם המגדר – ששייכת כולה לשמאל הקיצוני. חלקן הלא מבוטל הן "חד הוריות" בעצמן, חלקן מקבלות טובות הנאה וכיבודים שונים מארגוני הנשים. כולן יודעות שהיה להן הרבה יותר קשה, או אפילו בלתי אפשרי, להגיע לרמת ההשפעה הנוכחית שלהן, אילמלי תנועת המגדר הלוחמנית והאנטי-משפחתית שמפמפמת ברקע את מסרי השנאה שלה.

נשים קרייריסטיות יודעות שאילמלא החוקים האנטי-גבריים וממסד העסקניות המגדריסטיות שמאפשרים להן להטיל טרור על הזכרים במקומות העבודה שלהן, הרי שהתחרות מצד הגברים על כל משרה היתה עזה פי כמה.

ראו לדוגמה את ההתגייסות של הממסד המגדריסטי לטובת עיתונאית ערוץ 2 דנה וייס, לאחר שהצליחה לא מזמן לעצבן את אהוד יערי האגדי, כשהתעקשה לומר את דעתה הלא-מעניינת (והלא-חכמה) בנושאי ערבים. האם זה מקרה שבשבוע שעבר כבר הגישה את מהדורת הדגל של הערוץ, "אולפן שישי"?

ראו את שחרורה של פרקליטת המחוז לשעבר, רות דוד, לאחר מעצר קצר למרות השחיתות חסרת התקדים בה היא חשודה. האם גבר החשוד בשחיתות דומה היה זוכה ליחס כזה?

ואלה רק שתי דוגמאות, כמובן, לתלותן של עיתונאיות ופרקליטות בממסד המגדריסטי.

הסיכוי שאישה המזדהה עם תפיסת עולם מגדריסטית תביע דעות של שמאל קיצוני (כעיתונאית, למשל) או תיישם מדיניות כזו (כפרקליטה אזרחית או צבאית) גדול פי כמה וכמה מאשר אצל אישה שמזדהה עם משפחתה. אישה שמזדהה עם המשפחה יכולה בקלות להזדהות בעוצמה גם עם עמה, משום שאין התנגשות בין שני מעגלי ההזדהות הזו.

לעומת זאת, אישה שמזדהה בראש ובראשונה עם המגדר שלה, מסתכלת על צבא ההגנה לישראל ולא רואה חיילים גיבורים אלא קצינים שמטרידים מינית חיילות. היא מסתכלת על הממשלה ולא רואה מנהיגים אלא גברים שמדירים נשים. היא מסתכלת על העם היהודי ולא רואה אמונה יוקדת העוברת מדור לדור כבר 3,500 שנה, אלא עם הנשלט ע"י גברים עם זקנים וכיפות שעוזרים לגברים אחרים להתעלל במסורבות הגט, ומונעים מנשותיהם את הזכות הטבעית לומר את ברכת הכוהנות בכותל.

כל זאת, בכדי להסביר את הקשר בין תנועת המגדר לבין הריקבון הפוליטי שאחז במדינתנו בעשורים האחרונים, ובמיוחד במערכות החוק והעיתונות. מי שממלאת תפקיד מפתח במנגנון המגדר היא אדם חשוב ביותר עבור השמאל הקיצוני, אדם שאסור לאבד אותו.

להדיוטות, ח"כ לוי-אבקסיס נראית כח"כ זוטרה יחסית, הרי שבפוליטיקה הסמויה, האנטי משפחתית, מדובר בשחקנית מפתח עם תפקיד סבוך וקשה. כמי שפועלת בצמוד עם העו"סיות היא אף מוצאת עצמה לא פעם בהתנגשות מול ארגוני הנשים, כי העו"סיות שהיא נחשבת לנציגתן הרי מרבות גם לקחת מנשים את ילדיהן אחרי שהוציאו את האבא מהתמונה. קל להבין מדוע אישיות עם תפקיד כה חשוב בשמאל הקיצוני הסמוי לא תסכים לחזק את ממשלת נתניהו.