הרב רא''ם הכהן: להכיר בגיור העצמאי

ראש ישיבת עתניאל קרא לרבנות הראשית לאמץ את בתי הדין של 'גיור כהלכה', ולהכיר בגיוריהם. "אין מלחמה עם הרבנות, אני אינני מקל".

חזקי ברוך , א' בסיון תשע"ו

הדין בוועדה
הדין בוועדה
צילום: מכון עיתים



טוען....

הרב רא''ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל ומדייני בתי הדין העצמאיים 'גיור כהלכה', קרא היום (שלישי) לרבנות הראשית לאמץ את בתי הדין של 'גיור כהלכה', ולהכיר בגיוריהם.

בוועדה לזכויות הילד בדיון אודות גיורי קטינים אמר הרב הכהן “מן הראוי שהרבנות הראשית תאמץ אליה אדם כמו הרב נחום רבינוביץ', וכך חלק מהמערכת הממלכתית תשתנה. לא צריך להתייאש מהמערכת, אבל אני מסכים שאם תיווצר מסה קריטית על ידי אלטרנטיבה זה עשוי לעזור”.

הדיון נערך במסגרת 'יום הגיור' שמתקיים היום בכנסת, לקראת חג השבועות, ביוזמת ח"כ אלעזר שטרן ועליזה לביא (יש עתיד) ובשיתוף פעולה עם שורה של ארגונים, ביניהם, ארגון 'עתים'.

הרב רא''ם חלק עם המשתתפים את סיבת המעורבות שלו בבתי הדין העצמאיים. “לפני שנה, ערב שבועות, הרב נחום רבינוביץ' דיבר איתי, ואמר לי שהוא לא יכול לקבל את חג שבועות בלי לפתור את בעיות הגיור, וביקש שאצטרף אליו לבית דין שיגייר קטינים.

"אין מלחמה עם הרבנות. אני אינני מקל. אני פוסק הלכה, וקשה לי עם הדיונים ה'פרקטיים'. השאלות הללו הן שאלות עמוקות, ובידיו של הדיין יש כמה עניינים: הלכות גיור, שמירה על עם ישראל, קיבוץ גלויות, ועוד”.

הרב הכהן הוסיף, “נאמרו כאן דברים לא מדויקים הלכתית: אין קבלת מצוות אצל ילד שמתגייר. זו לא ההגדרה. עד גיל 13 ההגדרה היא לא קבלת מצוות. השאלה היא אם יש לנו מגמה לגייר כאשר אותו ילד לא יקיים תורה ומצוות כשיהיה גדול. בבית הדין שלנו מגיעות משפחות לגייר את ילדיהן, ויש להן רצון שילדיהן יקבל חינוך מסורתי. אין לנו שום מגמה להילחם בגיור הממלכתי.

"המציאות היא שבבתי הדין של הרבנות לא מגיירים לפעמים בניגוד להלכה. יש גם ילדים שנמצאים בחינוך דתי ולא מגיירים אותם בגלל שהאימא לא יהודיה. בנוגע לדרישה לבתי ספר דתיים, אם בבית יש אלטרנטיבה והסיבה שההורים לא רוצים לשלוח את ילדיהם הוא לא בגלל שהם לא רוצים חינוך יהודי אלא סיבה אחרת, יש להתחשב בכך”, טען הרב.

בוועדה לזכויות הילד, בראשות ח”כ יפעת שאשא-ביטון (כולנו), פרץ עימות בין הרב ישראל וייס, המכהן כדיין בבית הדין הממלכתי לגיור, לבין שורה של גורמים הפעילים בנושא סיוע למתגיירים, ביניהם, ארגון ‘עתים’, אודות הטענה כי בבתי הדין של מערך הגיור הממלכתי דורשים גם מאחיו של קטין שמגיע להתגייר לעבור לחינוך הדתי.

בדיון טענו נציגי ‘עתים’ ושורה של ח”כים כי דרישה זו קיימת, בעוד הרב וייס דחה את הטענות.

הרב וייס אמר בוועדה כי “אני מבין את גודל השעה. צריך אומץ הלכתי ויש לי אומץ הלכתי. בבית הדין לגיור יושבים שלושה דיינים קבועים, ולהם יש רגישות אנושית והומנית. אנחנו הולכים עם ההלכה עד קצה גבול היכולת ושם אנחנו נעצרים.

"יש ארבע דרישות הלכתיות: כשרות, שמירת שבת, בית ספר דתי ועוד. ההלכה היא שילד דתי הוא ילד שנולד לאימא יהודיה. מעולם לא הייתה דרישה לצרף את האחים האחרים לחינוך דתי”, אמר.

מול זה טען ח"כ אלעזר שטרן כי “הדוגמאות שהביאה ח"כ ביטון, יו"ר הוועדה, מעידות על בעיה קשה מאוד: התנייה של גיור של אדם בניסיון להרוויח דברים על גבו. מנסים להחזיר בתשובה את המשפחה.

"אלו יכולים להיות הילדים של כולנו, וההתנהלות של הרבנות מביאה בשורה התחתונה להתבוללות. אני באופן אישי מכיר מקרים שבהם הרבנות התנתה מעבר של האחים של הילד המתגייר לבית ספר דתי”.

ח"כ יפעת ביטון אמרה בדיון כי "רבים מתחילים את הליך הגיור מבלי לסיים אותו. אחת הסוגיות המרכזיות היא הדרישה לחינוך דתי. הסוגיה חשובה בעיני בעיקר בתור מי שלא התחנכה בבית ספר ממלכתי דתי ומרגישה מאד יהודיה. יש כאן קשיחות דתית שקצת קשה להבין אותה, והיא מעלה שאלה קשה אחרת: מיהו יהודי? אם אני לוקחת את עצמי כסימולציה לסיטואציה שבה אני מגדלת יהודים, מרגישה יהודייה בכל רמ"ח איברי מבלי ללמוד בבית ספר דתי.

"אם הייתי צריכה לשלוח את הילד שהייתי מאמצת לבית ספר דתי, אז יש פה בעיה". עוד הוסיפה ביטון כי היא מתנגדת לפתיחת ערוץ גיור חלופי שיפלג את העם אלא מעדיפה למצוא את הפיתרונות במסגרות הקיימות.