חופה וחידושים

שעת צהריים, משרדי המועצה המקומית שוהם. ללשכתו של רב היישוב, הרב דוד סתיו, מתקבצים שלושה רבנים: הרב דוד סתיו, הרב יובל שרלו והרב רפי פוירשטיין, שלושת השמות המזוהים יותר מכול עם ארגון רבני צהר.

הדבר הבולט ביותר, כבר בראשיתו של המפגש, הוא שמדובר בחברים. שיחת החולין, ההערות הקטנות, מעידים כולם על קשר ארוך שנים שהתהדק והלך.

"היהדות לא מתחילה ונגמרת ביו"ש"

הפורום מתכנס במלאות עשרים שנה להקמתו של הארגון. אם משך הזמן, עשרים שנה, מזכיר לכם את מלאות עשרים שנה לרצח רבין, הקשר בין הדברים איננו מקרי, כפי שמספר הרב רפי פוירשטיין. "במוצאי שבת, אחרי הרצח, חשבתי שהפוליטיקאים יעצרו רגע. קיוויתי לתענית דיבור של 24 שעות. אבל במקום תענית דיבור קמנו לבוקר אחר לגמרי. אני תמיד מצטט את כותרת המשנה בעיתון 'מעריב' שכתב עיתונאי ידוע: 'חצי מהעם רוצח, חצי מהעם בוכה'. בבת אחת הפכנו להיות משויכים לרוצח. היו עוד תופעות קשות, כמו נהגי אוטובוס שלא העלו חבר'ה עם כיפות סרוגות. התגובה הרווחת הייתה ניכור. במוצאי שבת שאחר כך, התכנסה בכיכר רבין עצרת גדולה של ראשי הציונות הדתית דאז, חלקם גם היום, שבעצם המסר היה, ואני אומר זאת בלשוני: 'תראו כמה אנחנו בסדר, תראו כמה אנחנו טובים'. העצרת בעצם חיזקה את הביטחון העצמי של המגזר".

"אנחנו חשנו אחרת", מציין הרב פוירשטיין, "במקום להאשים, החלטנו לחשוב מה אפשר לעשות. לא הרגשנו אשמים ולא חשבנו שאנחנו אחראים, אבל חשבנו איך אפשר להיטיב את הרוח הרעה, את הדם הרע הזה. הרגשנו שדווקא הציבור החרדי, שבוודאי לפני עשרים שנה לא היה חלק מהמיינסטרים הציוני ולא לקח חלק בנטל, דווקא הוא נחשב לחלק טבעי מהישראליות. לעומתו, הציונות הדתית נתפסת כבת חורגת, על אף שהיא כל כך משולבת, כל כך תורמת, כל כך נותנת. אז אמרנו 'נפסיק להאשים, בואו נשאל את עצמנו איפה אנחנו לא בסדר'".

משם, מספר הרב פוירשטיין, התגלגלו הדברים להקמת הפרויקט הראשון של צהר, פרויקט החתונות. "הבנו שהמפגש הזה של הצעיר והצעירה החילונים עם מערכת שירותי הדת בישראל הוא מפגש לא טוב, בלשון המעטה. לא נעים, לא מסביר פנים, לא מבין את הישראליות, ומזה התחלנו את המהלך הזה שנקרא פרויקט החתונות".

מה הקשר בין האווירה שתיארת ובין להגיד "בואו נעשה פרויקט חתונות"?

הרב סתיו: "נוצרה משוואה. אם אתה רוצה להיות יהודי יותר, אתה חייב להיות חרדי, כי אם אתה רוצה להיות דתי-לאומי אתה חייב להיות ימני. אתה חייב להיות שייך לציבור שמזוהה עם רוצחי יצחק רבין. אנחנו באנו ואמרנו שצריך לנתק את המשוואה הזאת. הציבור הדתי-לאומי איננו רוצח של יצחק רבין, הוא ציבור כלל ישראלי והוא ציבור יהודי. המסרים של היהדות אינם מתחילים ונגמרים רק ביהודה ושומרון".

הרב פוירשטיין: "זיהינו בתגובות האלה איזה כעס הרבה יותר רחב, הרבה יותר עמוק. ההתיישבות ביהודה ושומרון מבורכת בעיניי, אבל היא הוציאה אותנו מהערים הגדולות, הפסקנו להתחכך, הפסקנו לחיות איתם יחד, ואני חושב שזה חלק מאותו כדור שלג שרצינו להחזיר אותו חזרה".

בעצם מה שעשיתם זה להגיד לציבור החילוני "אנחנו את ארץ ישראל שמים בצד, בואו נדבר על יהדות"?

הרב פוירשטיין: "לא את ארץ ישראל, את הפוליטיקה. כל אחד יודע מה אנחנו חושבים, כולם רואים את הכיפות הסרוגות, כולם יודעים מאיפה אנחנו באים, אבל מבינים שאין התניה וזיקה הכרחית בין זה שהם באים להתחתן אצלנו ובין עמדתנו הפוליטית. וזה יצר לדעתנו, בחשבון ארוך, הזדהות עמוקה עם הערכים של הציונות הדתית".

ארץ ישראל זו עמדה פוליטית? הציונות הדתית הרי הולכת עם שלושה קודקודים של ארץ ישראל, עם ישראל ותורת ישראל. ארגון כל כך מרכזי כמו צהר יכול להגיד "עם זה אני לא מתעסק"?

הרב פוירשטיין: "הוא כל כך מרכזי בגלל שהוא מאפשר לאנשים מכל קצות הקשת לבוא ולהיוועץ בנו ולהיות חלק מאיתנו, בגלל שהשארנו את העבודה המאוד חשובה הזאת לכוחות אחרים. מה חושבים הגרעינים התורניים היום בנושא הפוליטי? אני לא יודע. אני משער שאני יודע. מעולם לא ראיתי בפרסומים שלהם ובכנסים שלהם שהם מצהירים על שייכותם הפוליטית, ובצדק. האם הם בעד ארץ ישראל? אני משער שרובם ככולם כן. אנחנו פרצנו את הדרך הזאת שלא צריך לדבר על הכול".

היום, במבט לאחור על עשרים השנה הללו, לאן הגעתם לעומת המטרות שהצבתם לעצמכם מלכתחילה?

הרב שרלו: "אתם מעריכים אותנו יתר על המידה, במובן הזה שאתם מניחים שהייתה לנו הגדרה של מטרות ויעדים. אנחנו לא חברה עסקית. אני לא זוכר את הגדרת המטרה. אני זוכר שרצינו, כמו שהרב רפי אמר, לקדם את מעמד הרבנות. לכן צהר הוא ארגון רבנים, הוא לא ארגון של דברים אחרים".

הרב פוירשטיין סבור קצת אחרת: "כן. הייתה לנו מטרה מוגדרת, לשנות את האקלים במדינת ישראל, לשנות את השיח במדינת ישראל. להפוך את היהדות למקור השראה, לדבר שמתייחסים אליו באהדה, כמו שהרב קוק מגדיר את זה 'כבוד הדת' ו'חיבת הדת'. אני חושב שצהר תרמה הרבה בנושא הזה. הסקרים שערכנו מלמדים שצהר מוכרת על ידי 60 אחוזים מהציבור הישראלי הכללי, לאו דווקא הדתי. יודעים מה זה צהר, ויודעים בחיוב רב. צהר הפכה להיות מותג וזה מה שרצינו לעשות. לא בגלל שאנחנו צהר, אלא מכוח זה שצהר מייצגת את היהדות כפי שאנחנו תופסים אותה. מסבירת פנים, הלכתית, אוהבת, מאחדת. רצינו להגיע לשם והגענו".

מיום האופניים לבית הכנסת

יש איזה קו כללי בפעילות של צהר ובנראות שלה מול הציבור החילוני של יהדות "ידידותית למשתמש". אולי חבל על המאמץ? בינתיים חב"ד, ברסלב וש"ס מחזירים בתשובה ציבורים גדולים, אולי יותר טוב להתעסק בזה?

הרב פוירשטיין: "אני חושב שאתה טועה והמספרים של החוזרים בתשובה הם לא כל כך גדולים. מתוך ההתנסות האישית שלי, על כל אחד שחוזר בתשובה יש שלושה וארבעה שכועסים ומשפחה שרוטנת, ואנשים שמתגרשים. אני חושב שהחזרה בתשובה הגדולה שאולי אפשר לזקוף בה חלק לזכותנו זה המסורתיים. היום כל הסקרים מראים שאחוז המסורתיים בעם עלה בצורה דרמטית. תחשוב, 50 אלף זוגות, כמה אנשים היו בכל חתונה? 300 איש בחתונה לא גדולה. אתה מדבר על מיליוני אנשים שחווים חוויה של רב אורתודוקסי, הלכתי, שלא מספר בדיחות, שמגיע בזמן, שלא לוקח כסף, וזה יוצר אהדה גדולה".

הרב סתיו: "תראה גם מה קורה במיזמים האחרים שלנו. קח כדוגמה את המיזם של יום כיפור. יום כיפור בחברה הישראלית החילונית האשכנזית הפך להיות ליום של אופניים. גם אלו שצמים, ברוב המקרים לא נכנסים לבית כנסת. מאז שנכנסנו לתחום הזה, יש לנו יותר מ‑350 מקומות כאלה שמגיעים אליהם כ‑60 אלף איש. אם היו לנו את האמצעים, היינו יכולים להכפיל את זה".

אלו אנשים שלהערכתך לא היו מגיעים לבית כנסת? יש להם בעיה להיכנס לבית כנסת ביום כיפור?

הרב סתיו: "הם אומרים את זה. כשחילוני נכנס לבית כנסת הוא מרגיש זר, הוא לא יודע איך משתלבים. הסידור לא ידידותי, הוא לא יודע מתי לעמוד, מתי לשבת. אין מי שיקבל אותו, אין מי שיכניס אותו פנימה. כשהם באים אלינו הם כמו כולם, הם לא חריגים. נותנים להם סידור ידידותי שמסביר להם מתי לעמוד ומתי לשבת. יש קטעי הסברה באמצע התפילה שנותנים להם מושג מה קורה. יש דיונים לפני ודיונים אחרי, הם מרגישים שזה ידידותי".

בסופו של דבר זה לאסוף ניצוצות מכאן ומשם. כולנו שואפים לתשובה שלמה, אז למה לא להתעסק בזה?

הרב שרלו: "אני חושב שהציונות הדתית בכללה היא תנועת התשובה הגדולה ביותר שיש. הדרך שלנו היא לעסוק בלרומם את כל קהל ישראל. אנחנו לא סופרים אנשים על פי השאלה אם הם הכשירו את המטבח. אנחנו שואלים האם כלל ישראל, גם בגלל העבודה של צהר אבל לא רק, התקרב יותר כציבור לזהותו, למהותו, לעולמו הרוחני, ואני חושב שכן".

הרב פוירשטיין: "אנחנו תלמידיו של הרב צבי יהודה הכהן קוק, שאני שמעתי אותו מאות ואלפי פעמים מצטט את דברי חז"ל המפורסמים: 'לעולם יקבל עליו אדם עול מלכות שמיים תחילה, ואחר כך עול מצוות'. אנחנו עסוקים בעול מלכות שמיים ומתרגמים את זה לשפה הישראלית, שזה נקרא זהות יהודית. קודם כול תרגיש טוב עם היהדות שלך, תאהב את היהדות שלך, תרגיש שהיא נותנת לך השראה. מה זה חתונה? זה אומר 'קח את היום הכי גדול בחיים שלך ותהפוך בו את היהדות למקור השראה, למרות שאתה אף פעם לא מברך ולא מתפלל'.

"אני מאוד מפחד מהביטוי 'החזרה בתשובה'. גם אני צריך לחזור בתשובה והציבור שאני בא ממנו צריך לחזור בתשובה, ואני מאוד מפחד מהתחושה הפטרנליסטית הזאת שיוצאת מנקודת הנחה שאצלנו הכול בסדר, אני יודע שאצלנו לא הכול בסדר. אני רב קהילה כבר יותר מעשרים שנה ויש לנו הרבה לאן להתקדם. אף אחד לא טוב שתזוח עליו דעתו".

כשזוג מתחתן אצלכם, יש לזה ביטוי בהמשך?

הרב פוירשטיין: "זו שאלה מורכבת שעוד לא הצלחנו לתת לה מענה. חלק מהדיון שלנו היום הוא איך מפתחים את זה".

"הזדקנו, הכתפיים שלנו מתרחבות"

דיברנו על 5,000 חתונות בשנה. מעבר לזה, מה מבנה הארגון ומה ההיקף והגודל של הארגון והפעילות?

הרב סתיו: "יש לנו 120 עובדים, מקבלי שכר ברמות שונות, חלק מהם בחלקי משרה. כ‑400 מדריכות כלות מתנדבות, כ‑500‑600 רבנים מתנדבים, ועוד מאות רבות של מתנדבים באירועים כמו יום כיפור, פורים וכדומה. יש לנו מועצה שחשוב מאוד להזכיר אותה ולהסביר את תפקידה. מועצת רבני צהר, שמונה כ‑45 רבנים, היא הגוף הבכיר שלנו היום בהתוויית המדיניות הרוחנית והציבורית שלנו. במועצה חברים בין היתר רבה של ירושלים הרב אריה שטרן, הרב איתמר ורהפטיג, הרב יצחק שילת, הרב יעקב מדן, הרב ברוך גיגי, הרב זאב ויטמן ועוד רבנים רבים. ההנהלה מונה שישה חברים, הארבעה המוכרים ועוד שני חברים חדשים, הרב אייל ורד שהוא ר"מ במכון מאיר והרב יוסי שטרן שהוא ראש ישיבת עכו".

בשנים הראשונות היה ידוע שיש לצהר ארבעה רבנים שהם מתייעצים איתם, אחר כך דובר על הרב יעקב אריאל כנשיא הארגון. עד כמה יש לכם היום גוף רבני של "זקני הדור" ומה קרה לקשר עם הרב אריאל?

הרב שרלו: "קרו שני דברים. ראשית, הזדקנו, הכתפיים שלנו מתרחבות. אנחנו מתקרבים לגיל 60. לקרוא לרבנים בגיל 60 צעירים – הלוואי, אני רואה את זה כמחמאה. שנית, בדיוק בגלל זה הקמנו את מועצת רבני צהר, שהיא באמת מועצה רחבה מאוד של אנשים שהם רובם בגילאים מבוגרים מאיתנו ותשועה ברוב יועץ. זה באמת דבר מאוד משמעותי שאנחנו לא פועלים לבד".

אילו החלטות מתקבלות במועצת רבני צהר?

הרב סתיו: "אני אתן שלוש דוגמאות. ההחלטה לקדם את הסכמי קדם הנישואין, שאנחנו כבר מקדמים אותם ובימים הקרובים נצא למערכה ציבורית בנושא הזה. זה הסכם שישבו עליו במועצת רבני צהר כמה וכמה פעמים. כשהיה סיפור הגיור, מועצת רבני צהר נכנסה לתוך הרזולוציות של הדיון: מה לקדם? איך לקדם? חוק שטרן או החלטת ממשלה? המועצה הזאת קיבלה גם החלטה בנושא פירוט של הנחיות הלכתיות לשילוב בעלי מוגבלויות וקריאה להנגיש את בית הכנסת לבעלי מוגבלויות. בנוסף לכך ישנו גם הנושא של השתלת איברים שהמועצה עסקה בו".

בשלב זה בוחר הרב פוירשטיין להתייחס לאופיו הייחודי של הארגון. "כל מי שיבוא לשבת של צהר ולכנסים של צהר יראה את רוב, לצערי לא את כל, אבל את רוב תת הגוונים של עולם הישיבות הציוני-דתי ושל הרבנים הציונים-דתיים. כולם מרגישים בבית בצהר. היעד האסטרטגי שלנו הוא לאחד את ציבור הרבנים, עם כל ההבדלים שבתוכו, אל מול שאלות השעה הבוערות באמת. לכן, אם אתה שואל אותי מי הסמכות האמיתית שלנו, הסמכות האמיתית שלנו היא ציבור הרבנים. ברוך ה', במבחן המציאות אנחנו רק הולכים וגדלים מבחינת ציבור הרבנים שפונה אלינו ומבחינת מגוון הישיבות ומגוון הרקעים שהם באים מהם".

אתם לא מרגישים היום שאתם מזוהים עם המרכז לכיוון הליברלי בעולם הרבני הדתי-לאומי, מה שמציב אתכם בעמדה לעומתית מול הרבנות הראשית?

הרב סתיו: "יש לנו שיתוף פעולה עם הרבנות הראשית, עם שני הרבנים הראשיים, ויש כמובן גם מחלוקות. אני לא רוצה לטייח. יש להבחין בין זה לבין שיתוף פעולה בדברים שבהם אנחנו רואים עין בעין כמו בסוגיות בירור יהדות, כמו בסוגיות של עזרה לממזרים. אנחנו רבנות לכלל ישראל".

מה זה "רבנות לכלל ישראל"? אתם רבנות ראשית אלטרנטיבית? מן הסתם ההיקף הארגוני שלכם לא עולה על זה של הרבנות הראשית.

הרב פוירשטיין: "מיליוני דולרים הובטחו לצהר אם היינו מקימים רבנות אלטרנטיבית. התקציב שלנו נחמד, אבל יכולנו להיות רבנות גדולה הרבה יותר ואפילו אולי לקנות את היכל שלמה, המקום ההיסטורי, בתקציבים האלו, ולא הסכמנו לדבר הזה. אנחנו תלמידיו של הרב קוק ואנחנו מכבדים את הרבנות הראשית. אנחנו רוצים לעזור לה לחזור למקומה הראוי והנכון מבחינת תפקידה וייעודה".

אולי אתם חושבים שזה ממסד מסואב שתקנתו היא שבירתו?

הרב שרלו: "מעולם לא שמעת דבר כזה מאיתנו, וזה כי מעולם לא אמרנו דבר כזה. הכתיבה שלי היא רבה מאוד. תעשה חיפוש בגוגל - אם תמצא ציטוט אחד כזה, אני מתפטר. בחיים לא כתבתי דבר כזה".

הרב פוירשטיין: "אנחנו חושבים שהעובדה שהציונות הדתית לא נמצאת ברבנות, וזה אולי דמוקרטי ובסדר גמור, היא בעייתית. אנחנו, הציונות הדתית, דוברים את השפה של הישראלים. הרבנות הראשית צריכה לדבר עם הדור".

משפחת לאו לא יודעת לדבר לציבור החילוני? אולי היא אפילו יודעת לעשות את זה יותר טוב מאיתנו.

הרב סתיו: "צריך להבהיר כאן משהו. אני לא מדבר על רהיטות ונחמדות לשון. אנחנו מדברים על התמודדות עם שאלות היסוד של החברה הישראלית. יש לנו היום שאלות של התבוללות, של בירור יהדות, השתלת איברים. הרב עובדיה יוסף פסק את פסקו, הרב אברהם שפירא והרב מרדכי אליהו פסקו את פסקיהם, אתה רואה שהרבנות הראשית יוצאת באיזה מהלך לקדם את החברה הישראלית בנושא הזה? הנושא הוא לא חרדים או לא חרדים. הנושא הוא האם יש כאן כתובת מנהיגותית שרוצה להתמודד עם האתגר של ההתבוללות בארץ ובעולם".

אחרי הבחירות לרבנות הראשית נוצרה תחושה שצהר "שברו את הכלים". הרב סתיו לא נבחר – אז אנחנו נציג קו לעומתי יותר בוטה מול הרבנות הראשית.

הרב סתיו: "צריך לדעת שגם המאבק שלנו על 'חוק צהר', כאילו נגד הרבנות, בסופו של דבר פגע בצהר. הרי מה קורה היום? פתאום זוגות מתל אביב לא צריכים לבוא לשוהם כדי לקבל יחס טוב, כי רבנות תל אביב השתפרה עשרת מונים, ואנחנו שמחים על כך. חוק צהר עבר וכולם אמרו שתהיה קטסטרופה. הרבנות בתל אביב שיפרה את השירות בגלל התחרות, בגלל שהם ראו שהם מפסידים אלף תיקים בשנה לצהר. עכשיו, שנתיים אחרי חוק צהר, רבנות תל אביב מלבלבת ומשגשגת, ואני לא אמנה רבנויות אחרות שזה לא המצב שם. העובדים אומרים לי 'בואו נפתח סניף בתל אביב', ואני עונה להם 'איפה שהעסק עובד טוב, אני לא אפתח סניף, אין לי שום עניין בזה'.

"אני רוצה שיהיה ברור שאנחנו לא בקו לעומתי לרבנות. פנו אליי מהרבנות כשהייתה ההחלטה של היועץ המשפטי לממשלה בעניין הכשרות וביקשו שאעזור. מיד קיבלתי ריאיון בגלי צה"ל ויצאתי נגד היועץ המשפטי לממשלה. היה לי הרבה יותר קל בפוזיציה הציבורית לתמוך ביועץ המשפטי, הייתי יוצא יותר פופולרי.

"דוגמה שלישית היא החוק שעזרנו לקדם, שקובע שמי שבית הדין הרבני קבע שהוא יהודי יירשם במשרד הפנים כיהודי, דבר שמחזק את סמכויות בתי הדין. אנחנו גם הזמנו את הרב לאו למועצת רבני צהר לעסוק בנושא של הסכמי קדם נישואין, הוא דיבר אצלנו. אם אני רוצה להילחם בו, מה אני מרוויח מלהזמין אותו?".

הרב פוירשטיין: "אנחנו רוצים את הרבנות הראשית לישראל, אנחנו ממלכתיים. מצד שני 'במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב', תמיד נלך קודם בדרכי נועם ובהידברות, אבל לא נשתוק כאשר יש חילול השם".

העצה של אורבך לרבנים

איך אתם מתמודדים עם המציאות שבה רבנים שמזוהים עם צהר מתקשים להיבחר לתפקידי דיינות?

הרב שרלו: "זו בושה וחרפה לבוחרים. נקודה".

הרב סתיו: "אני רק אוסיף, שבסבב האחרון של המינויים לבתי הדין האזוריים נכנסו רבנים שהם רבני צהר. זה עניין של סמלים, זה הכול פוליטיקה, זה לא קשור לצהר ולא צהר. אבל זה לא סותר את האמירה של הרב יובל שזו בושה וחרפה".

אתם רואים לזה פתרון?

הרב פוירשטיין: "לצהר יש אהדה עצומה ויגיע היום שחברי הוועדה הבוחרת יחשבו חמש פעמים לפני שהם יפסלו פסילה גורפת כזו שהיא לא עניינית, היא לא לטובת תורת ישראל, היא חילול שם שמיים. אנחנו תמיד אומרים שזה לא עניין של סקטור, מצידי שכולם שם יהיו חרדים. זה עניין של עמדות. אנחנו לא נלחמים על רבני צהר או לא רבני צהר. אם יש דיין חרדי מוכשר שמבין את השעה ומבין את המציאות, ניאבק עליו יותר מאשר על דיין עם כיפה סרוגה. זה שהרב אוריאל לביא, שהוא דיין שמרן, נפסל בגלל פסק אחד, זה לא יעלה על הדעת".

צהר מאוד מתקדמת ומקצועית בכל הנושא של עבודה מול תקשורת. אתם לא מרגישים מצד שני שכל העניין של תקשורת ויחסי ציבור זה לא קצת 'עלמא דשיקרא' שפחות מתאים לרבנים?

הרב פוירשטיין: "אמר לי אורי אורבך ז"ל 'אתם הרבנים מוכנים לנסוע לכל גבעה ולתת שיחה ל‑15 בנות שירות בגבעה שאפילו אין לה שם במפה, אבל כשאני מזמין אתכם לתוכנית שלי אתם לא באים'. זה היה מבחינתי משפט מכונן. הבנתי שאם אני בא לחמש דקות באיזו תוכנית בוקר, רואים אותי יותר אנשים. גם אם אני ארוץ ואתן חמישה שיעורים כל יום, אני לא אגיע למספר כזה של אנשים. בזה באמת פרצנו דרך, זו הדרך שלנו שאנחנו גאים בה, ברוך ה'".

במסגרת ציון עשרים שנה להקמת צהר, מה התוכניות שלכם לעשרים השנים הבאות?

הרב שרלו: "אנחנו עוסקים כבר שנה בשאלה הזאת. אנחנו מדברים על שני גלים. גל אחד זה לפתוח אפיקים חדשים שצהר עוסקת בהם. למשל, בשנה האחרונה פתחנו את צהר לאתיקה, שבזמן די קצר הפכה להיות גורם מאוד מרכזי בפנייה של גופים שעוסקים באתיקה לייעוץ ושותפות בכל מיני תחומים. זו התרחבות, אבל באותה רמה של פעילות.

"אפשרות אחרת היא לשאול האם צריך ללכת בכלל לליגה אחרת לגמרי. למשל, יש המון קהילות של מה שנקרא לו 'כיפות שקופות'. השאלה היא האם להפוך ולהיות חלק מהתנועה הזאת, של אנשים שמצאו את דרכם ליהדות ולדת למחצה, לשליש ולרביע, כל אחד בדרכו, ושהוא מחפש שותפים להקמת קהילות של כיפות שקופות. אפשרות אחרת היא לפנות לכלל החברה הישראלית ולהיות שותפים בתנועת תיקון כללית של הסיטואציה שנקלענו לתוכה".

כגוף שמייצג מאות רבנים, למה אתם לא פועלים בצורה ייצוגית עם חברות ומוסדות שנבחרים בצורה דמוקרטית?

הרב סתיו: "אנחנו כבר בני עשרים שנה. מי שלא אהב את דרכה של צהר ולא יכול היה להתחבר אליה, והיו כאלה, מזמן פרשו. אנחנו יודעים מה קורה במקומות שבהם מתחילים מאבקים כאלו ואחרים בין רבנים על נושאים מסוימים ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. הקמנו עמותה. מי שרוצה להיות איתנו, מי שמאמין בדרך הזאת, מוזמן לבוא. בגלל ההיבט הציבורי, כי לפעמים אנחנו נוקטים עמדות ציבוריות, פרסמנו מי חבר במועצה שלנו, שמכריעה בנושאים הציבוריים. כל אחד יחליט אם הוא רוצה להיות חלק. בניגוד להנהלה שעוסקת יותר בפרויקטים ולא במדיניות רוחנית-ציבורית, שבה מחליטים ביחד, במועצה מחליטים ברוב".

הרב שרלו: "העמדה שלי היא בכלל אחרת. בחירות זה מתאים לגוף שקיומו מובטח, כמו מדינה, כמו עירייה, ועכשיו צריך רק להחליט מי ינהל אותו, אז עושים בחירות. הקיום של צהר לא מובטח. הבה נניח שיש בחירות ולא נבחרים אנשים שימסרו את הנפש על קיומה של צהר - מחר צהר קורסת. אין לצהר תקציב מובטח. הרב דוד צריך להתרוצץ ולאסוף תקציבים ודברים מעין אלה. זו שאלה של אופי הגוף. זה שייבחרו אנשים שחושבים אחרת, בזה אין שום בעיה. אבל אם יש חשש שהם לא יעשו את מה שצריך בשביל לקיים את הגוף, אז אי אפשר לעשות בחירות. אם הרב דוד לא היה משקיע בלאסוף כסף, לא הייתה צהר".