חן ואלון
חן ואלוןצילום: פיני סילוק

כשחן ואלון קורן החליטו להתחתן לפני כארבע שנים הם חיפשו דירה שתהיה ממש בתוך שוק מחנה יהודה. כזו שבחדר השינה שיר הערש משתנה לפי השינויים בהכרזות הפומביות על מחירי הירקות בשוק. "השוק הוא החיים שלנו שסובבים כל הזמן סביב אוכל", מסבירה חן ובעלה אלון מהנהן בהסכמה.

הזוג מתפרנסים בזכות טרנד חדש: סעודות ביתיות לתיירים מכל העולם שנמאס להם ממסעדות יוקרה מנוכרות, והם משתוקקים לאותנטיות ישראלית טעימה ובאווירה ביתית. כך הם חווים חוויה גסטרונומית ושורשית גם יחד. חן מבשלת ואלון משווק את העסק - במקביל לעבודתו כרכז הדרכה לנוער בסיכון.

אנחנו לגמרי לא מאוכזבים. שי וניצן פשוט היו טובים יותר מאתנו. אנחנו טובים אולי בבישולים, אבל קינוחים זה לא הצד החזק שלנו. באודישן הראשון נכשלנו – זו הייתה עוגה מביסקוויטים של פתי בר..."
אנחנו פוגשים את הזוג לשיחה רגע אחרי שעברו לדירה אחרת הממוקמת במרחק מטרים ספורים מלב השוק ההומה. "עכשיו זה נראה לנו מה-זה רחוק מהשוק", מספר אלון על תלאותיו האחרונות, והפעם חן היא זו שמהנהנת. תכף גם נגיע לנקודות המחלוקת ביניהם (לא הרבה), אבל בואו נציג אותם לטובת מי שלא מכיר את הזוג מהטלוויזיה.

חן ואלון (28) הם אחד הזוגות הפופולריים שהתמודדו בעונת הבכורה של 'בייק אוף - ישראל' שהסתיימה לפני כמה ימים. בתכנית, שבה מתחרים המתמודדים על הכנת מתוקים וקינוחים, הם דגמנו זוגיות מופלאה של דתייה בשביס וחילוני למהדרין, כזה שלא מתקרב אפילו לסטטוס מסורתי, אם שאלתם.

הקהל והשופטים אהבו את המטעמים המתוקים אבל בסופו של דבר הם לא הצליחו לזכות בתחרות הקשה.

"אנחנו לגמרי לא מאוכזבים", מצהירה חן, "ומאוד מפרגנים לשי וניצן (הזוג המנצח)". "הם פשוט היו טובים יותר מאתנו", מסביר אלון בפשטות. "אנחנו טובים אולי בבישולים, אבל קינוחים זה לא הצד החזק שלנו. ובכל זאת - הצלחנו להתקדם יפה במהלך התכנית. אני רוצה לגלות סקופ קטן: בהתחלה בכלל רשמתי את חן ל'מאסטר שף', אבל היא לא התקבלה כי יש לנו עסק שקשור למזון ואחד מתנאי התכנית הוא שאין לך עסק הקשור לתחרות".

"אז הכניסו אותנו כזוג ל'בייק אוף'. זה היה בסדר מכיוון שבעסק שלנו אנחנו כמעט ולא מתעסקים בקינוחים", מוסיפה חן.

"אני אגלה עוד משהו?" מחייך אלון, "באודישן הראשון נכשלנו, השופטים לא אהבו את מה שהכנו. זו הייתה עוגה מביסקוויטים של 'פתי בר'... אחר כך, באודישן השני - הצלחנו לעבור בעזרת בייגלה ירושלמי. נתנו לנו צ'אנס".

"אני לא באמת יודעת מה עבר עלינו בהתחלה שהכנו עוגת פתי בר", צוחקת חן.

תפסיקו להתעקש!

על המרקע זה נראה נהדר: זוג מעורב שמצליח לייצר דינמיקה שהיא מעין בית ספר לזוגיות בזעיר אנפין. אבל מאחורי הקלעים היו חששות. "פחדנו שיוציאו אותנו לא טוב", מגלה חן. "שיציגו אותנו באור שהוא לא נכון לאמת שלנו, עם כל העריכות והבחירה להראות דווקא קטעים מסוימים בשידור", מוסיף אלון, "כי להראות מתחים ודרמה בין בני זוג זה מושך רייטינג, במיוחד שאנחנו נשואים וכל משהו בינינו מיד הופך לקטע זוגי שמעניין את הצופה הרבה יותר מריב של עוד זוג שמתחברים בשביל התכנית ואחר כך יכולים להתנתק... אבל בסופו של דבר שמחנו מאוד לגלות שהצלחנו ובגדול להעביר בטלוויזיה את איך שבאמת נראית מערכת היחסים שלנו".

אתם רבים?

"ברור שרבים", הם אומרים כמעט ביחד, "המון".חן: "אני מחשיבה את עצמי שוביניסטית ואין מה לעשות, למרות כל מה שיגידו לנו, עדיין יש דברים שגברים עושים טוב יותר ויש דברים שנשים עושות טוב יותר, חבל להפוך את היוצרות". אלון: "אני דווקא פמיניסט ומרגיש שכמו שאומרים ביהדות 'אשתו כגופו', ולכן אין אף פעם עניין של היא עשתה או אני עשיתי, ברור לי שהיא היותר מוכשרת"

"גם בתכנית אפשר לומר שרבנו, אבל בכבוד. אני חושב שיסוד הזוגיות הוא כבוד הדדי, גם אם זה קשה", אומר אלון.

קדימה, זה הזמן למתכון לזוגיות מנצחת.

אלון: "צריך שתהיה חלוקת תפקידים ברורה בבית. שכל אחד ידע במה הוא יותר טוב ולזכור את זה. לכל אחד בעולם יש דברים שהוא פשוט לא טוב בהם, נקודה. כשמגיעים למשהו שאני פחות טוב בו - אני אוותר עליו והיא תעשה אותו בשביל שנינו. ב'בייק אוף' למשל, חן יודעת לזלף יפה ולהכין בצקים ובסופו של דבר היא היצירתית מבין שנינו, אז השארתי לה את כל המרחב לעשות את זה".

חן: "אני לא חושבת שהאגו של אלון נפגע מזה שהוא שיחק בהגנה ועשה יותר את הדברים הטכניים כמו לטמפרר שוקולד (עיבוד שוקולד ע"י שינויי טמפרטורה, נ"ג) ולהכין קרמים, אני מחשיבה את עצמי לשוביניסטית ואין מה לעשות, למרות כל מה שיגידו לנו, עדיין יש דברים שגברים עושים טוב יותר ויש דברים שנשים עושות טוב יותר. חבל להפוך את היוצרות".

אלון (צוחק): "אני דווקא פמיניסט ומרגיש שכמו שאומרים ביהדות 'אשתו כגופו', ולכן אין אף פעם עניין של היא עשתה או אני עשיתי. ברור לי שהיא היותר מוכשרת".

חן: "הוא אומר שאני מוכשרת? טוב. אבל הוא מוכשר בדברים אחרים. הוא נואם יותר טוב, וכך יוצא שבאירוחים שאנחנו עושים בעסק שלנו - הוא השגריר, גם כי הוא מדבר אנגלית מעולה. צריך בגרות כדי להבין שבזוגיות כולם טובים, רק לא צריך להילחם על כל דבר ולהכיר בעובדות וביתרונות של כל אחד ובכך להעצים אותם אצל האחר במקום להתעקש ולכבות זה את זה".

אתם מדברים יפה, אבל תכל'ס מוסד הנישואין - לפחות לפי הסטטיסטיקות - לא נוחל הצלחה בשנים האחרונות.

אלון: "אם יבוא אליי מישהו וישאל אם להתחתן, אני לא אומר לו לעשות את זה. שכל אחד יעשה מה שטוב לו. לי היה טוב להתחתן בדרך המסורתית עם חן ולכן עשיתי את זה".

חן: "למה לא, אלון? אני דווקא אתמוך ברעיון אם מישהו או מישהי ישאלו אותי אם כדאי להתחתן".

על מספר הילדים הם כבר מסכימים.

"אני תמיד רציתי עשרה ילדים", מספר חן.

"לי דווקא הספיק בת, בן וכלב", אומר אלון, "אבל אחרי שנולד לנו הראשון, זה נתן לי חשק ללפחות עוד תשעה חמודים כמוהו".

ענייני דת וחתונה

הם הכירו לפני כעשור. חן גדלה במושב שרשרת בבית דתי, למדה באולפנה בערד אבל רצתה לעבור לבית ספר ממלכתי. במסגרת החיפושים אחר בית ספר מתאים היא הגיעה ליום אחד בלבד לבית ספר בכפר עזה שם גדל אלון וגם למד. "כל הבנות דיברו עליו", נזכרת חן, "ככה שלא היה קשה לזכור אותו". נדמה שאלון מסמיק לרגע קל, אך מיד חוזר לעצמו בעזרת הומור דק המאפיין את דיבורו הקולח. "הקשר בינינו התנתק, התגייסנו שנינו ואז היא פתאום פנתה אליי בפייסבוק", הוא מספר. "בן קיבוץ חילוני ובת מדרשה, מה כבר יכול לקרות?"

"זאת הייתה תקופה שרציתי להתחזק והלכתי למדרשת 'שובה' בעפרה", ממשיכה חן. "הייתי מדוכדכת וחשתי בודדה, ובציבור הדתי כשאתה מרגיש דכדוך אתה יותר חווה את זה, נכנס לזה, מתעסק בזה. לכל היותר אתה שומע מוזיקה לבד, קורא הרב קוק כדי להתעודד. בציבור החילוני אתה יוצא לשתות ומספר לחברים, יש מנטליות כזו שמאפשרת לך לשחרר את הכאב".

וכשעצובים למי פונים? לידיד הנערות שכולן דיברו עליו אי שם בעבר. הידיד, הלא הוא אלון - היה בעיצומו של טיול גדול בדרום אמריקה. השניים התכתבו בפייסבוק בתדירות שהלכה וגברה, "בזמנו לא היה וואטסאפ", מציינת חן. "הכרתי הרבה בנות, אבל הקשר עם חן, שבדיוק התחזקה אז והפכה שוב להיות דתייה - היה מיוחד, אחר לגמרי", מספר אלון. "הרגשתי שמשהו קורה בינינו, דווקא בגלל שזה לא היה קשר פיזי. התכתבנו, וממש חיכינו לדבר בטלפון".

"לא דיברנו מפורשות על קשר למטרת נישואין, אבל לדעתי זה כן היה ברקע", אומרת חן.

אחרי שנה של קשר אינטנסיבי אלון לקח אותה לכותל והציע לה נישואין מול שריד בית מקדשנו. כשאנו תמהים מה לבחור חילוני ולהצעות נישואין שאינן בטיילת בתל אביב או בהופעה אינטראקטיבית של שלמה ארצי, אלון מביט בנו ואומר בפשטות: "אני מציע לחן נישואין, היא בחורה דתייה, וטבעי שאני אציע לה נישואין במקום שהיא אוהבת כי היא דתייה".

"היה מרגש מאוד, דמדומים על רקע הכותל... לא הרבה עושים את זה - ואני בהחלט ממליצה", מחייכת חן.

השניים התארסו כשהיו בגיל 23, ושנה לאחר מכן נישאו כדת. "להורים הלא דתיים שלי היה קשה לקבל את זה", אומר אלון. "שנינו היינו בלי מקצוע, צעירים, באמצע תואר. אבל הם התרגלו לרעיון, יש בררה?"

והעניין הדתי, איך המשפחות שלכם קיבלו זו את זו?

אלון: "ברור שלהתחתן עם דתייה זה משהו מוזר בציבור החילוני, אמנם לא כמו לשאת אישה נוצרייה", הוא צוחק. "ועדיין, לא קל. אבל כל הסטיגמות האלה לא עובדות ברגע שהמשפחה פוגשת את הבחורה. וזה מה שקרה להורים שלי, אחרי ארוחת ערב וחצי הם התחברו לחן, כי הם התחילו להכיר את הנפש הטובה שלה, הבינו מה היא בשבילי וראו כמה טוב לי אִתה".

חן: "גם ההורים שלי, אחרי כמה מפגשים - כשראו שזה עובד בינינו - פרגנו מאוד. בסופו של דבר, מה אני רוצה בשביל הילד שלי? רק שיהיה מאושר, לא ככה?"

וזה מוביל אותנו לשאלה: איך באמת תחנכו את הילד שלכם?

אלון: "בארי הבן שלנו בסך הכול בן שנה וחודשיים, ככה שאנחנו כעת מוקפים ב'אופטימיים' שאומרים - הנה, בשלב שבו תצטרכו לשלוח אותו לבית ספר דתי או חילוני אתם הולכים להסתבך".

חן: "אני לא דואגת על בארי. יותר חשוב לי שיגדל להיות אדם טוב. כזה שאוהב אדם ומתנהג יפה לכל אחד. אם הוא יהיה דתי? שיהיה דתי, אם לא - לא. זו בחירה שלו. אנחנו נציג לו את שני הצדדים של הישראליות בפשטות".

איך אתם עצמכם מסתדרים כזוג מעורב?

אלון: "מוותרים. כשרות למשל, שזו דוגמה קלאסית - אני אוכל בבית כשר כי המטבח שלנו מוכשר, אבל אם אני בחוץ - אני אוכל מה שאני רוצה ולחן לא תהיה בעיה עם זה. אני גם אכבד את השבת, ולא אשב סתם לצפות בטלוויזיה, אבל אם יש משחק חשוב של ריאל מדריד - אני אצפה בו. העיקרון הוא מה הדבר החשוב יותר לאחד מבני הזוג. תמיד יש מישהו שדבר מסוים חשוב לו יותר, אז השני מוותר, וכן הלאה".חן: "אם אישה לא מאמינה, יהיה קשה מאוד לאלץ אותה ללכת למקווה כל חודש ולשמור כמו שצריך על טהרת המשפחה או להכשיר את המטבח ולשמור עליו בכשרות. אני חושבת שהעובדה שאני אישה הופכת את העניין בינינו לקל יותר" [מסגרת]

חן: "גם אני מתפשרת, למשל כשאנחנו הולכים להורים של אלון והמטבח שם לא מוכשר כמו אצלנו. אמנם אני לא אוכל שם בשר וחלב ביחד וכל זה, אבל ברור שהמטבח שלהם לא עומד בסטנדרטים שהייתי רוצה אצלי".

אלון נראה מהורהר לרגע. "יש פה משהו קצת יותר עמוק מלהתפשר פה ושם", הוא אומר. "יש מושג שאני מכנה 'היפרדות' והוא לדעתי מה שעשוי להיות הרכיב שמחזק זוגיות מכל סוג, ובמיוחד של זוגות מעורבים. 'היפרדות' - זה לתת לכל אחד לחיות את החיים שלו, להבין שיש פה שתי ישויות נפרדות גם אם הן התחברו לצורך הקמת משפחה.

''משום מה לאנשים קשה לקבל את השונה באופן כללי, אז בזוגיות חוסר הקבלה הזה עשוי להפוך למשהו קשה מאוד, כי הזוגיות היא יומיומית. אם אתה מסוגל להכיל אמונות שונות משלך בלי להרגיש מאוים - גם יהיה לך קל יותר בזוגיות עם מישהי שהיא שונה ממך לחלוטין בדרך שהיא חושבת שנכון לה לחיות".

הפורמט של זוג מעורב יכול לעבוד בבעל דתי ואישה חילונייה?

חן: "לדעתי זה כבר הרבה יותר קשה. אם אישה לא מאמינה, יהיה קשה מאוד לאלץ אותה ללכת למקווה כל חודש ולשמור כמו שצריך על טהרת המשפחה או להכשיר את המטבח ולשמור עליו בכשרות. אני חושבת שהעובדה שאני אישה הופכת את העניין בינינו לקל יותר. עבור אלון, בתור גבר, זו לא טרחה גדולה לעשות קידוש חמש דקות".

אלון: "האמת? עד ההסבר של חן חשבתי שגם בזוג של דתי וחילונייה זה יכול לעבוד טוב, אבל די מהר השתכנעתי עכשיו שאולי באמת לאישה חילונייה שנשואה לדתי יהיה הרבה יותר קשה".

חן, היית רוצה שאלון יחזור בתשובה?

"לא, אני חושבת שברגע שהוא יהיה דתי זה כבר לא יהיה אותו אלון. אני לא מתפללת שהוא יישאר חילוני, אבל אני אף פעם לא מאלצת אותו לעשות משהו דתי. אם הוא עושה - חשוב לי שזה יבוא לגמרי מהבחירה שלו. גם כשאני קונה לו מתנה: אני חושבת עליו כאילו אני זה הוא. אני אבחר במשהו שמדבר אליו. לא מזמן עשיתי לו מינוי לעיתון כי הוא אוהב לקרוא. אז ברור שבחרתי במנוי ל'הארץ' ולא ל'מקור ראשון'".

אלון: "אפרופו עיתונים, אני חייב לציין שאני אוהב מאוד את המדור שו"ת בעיתון שלכם. לא שאני הולך לבית הכנסת בשבת", הוא מסתייג, שלא נחשוב חלילה שהוא עטוף דת. "אורחים שבאים לפה לשבת מביאים ואני קורא. מרתק אותי לראות מה מעסיק את האנשים".

אתה מאמין באלוקים?

"לא. אני מאמין בדברים אחרים הקשורים במוסר וטוב לב. לבית כנסת אני הולך פעמיים בשנה בלבד - בראש השנה וביום הכיפורים. זה אולי נראה מוזר לדתיים, אבל אני לא חושב שללכת לבית הכנסת ביום כיפור קשור לאמונה באלוקים. בעיניי יש פה עניין אחר לגמרי של קיום מסורת. אני אוהב להמשיך את מה שסבא שלי עשה, גם אם הוא לא היה רב".

"יש פה משהו קצת יותר עמוק מלהתפשר פה ושם. יש מושג שאני מכנה 'היפרדות' והוא לדעתי מה שעשוי להיות הרכיב שמחזק זוגיות מכל סוג. 'היפרדות' זה לתת לכל אחד לחיות את החיים שלו, להבין שיש פה שתי ישויות נפרדות גם אם הן התחברו לצורך הקמת משפחה"

הבייגל שאלון מפנק בו את חן

"אלון הכי אוהב להכין לי מאפים, בעיקר כאלה עם בצק שמרים, ובמיוחד כאלה שמלאים בהפתעות", אומרת חן. "את הבייגל שלפניכם אנחנו אופים כבר שנים, ובכל פעם ממלאים במשהו חדש, הפעם החלטנו למלא אותו בגבינת עזים ותערובת בצלים".

מכינים את הבצק:

3.5 כוסות קמח

שליש כוס סוכר דמררה

1 כף גדושה שמרים

מערבבים הכול היטב ומוסיפים בהדרגה:

1 ורבע כוסות מים חמימים

כפית מלח

מערבבים רק עד שנוצר בצק, ואז מוסיפים:

1 חלמון

4 כפות שמן זית

לשים את הבצק כ-10 דקות ומניחים להתפחה.

מחלקים ל-8 כדורים ומתפיחים שוב.

מכינים מלית:

1 גליל גבינת פרומעז

2 בצלים לבנים גדולים

2 כרישה

2 בצל סגול גדול

עלים משני גבעולי טימין

מעט אגוז מוסקט

2 עלי מרווה קצוצים

פלפל גרוס

מלח גס

קוצצים את הבצלים והכרישות ומקפיצים במעט שמן זית עד לשקיפות. מוסיפים את הטימין, המרווה ואגוז המוסקט ומערבבים. מוסיפים פלפל ומלח ומבשלים על אש נמוכה כחמש דקות נוספות. מצננים לחלוטין.

חותכים את הגבינה לחתיכות קטנות ומערבבים בתערובת הבצלים.

מרדדים כל כדור בצק למלבן דק, ממלאים אותו במלית בצלים, ומגלגלים לרולדה. מברישים כל רולדה במים ומצפים בשומשום מכל הכיוונים. אפשר לסגור את הקצוות למעגל (כמו בתמונה) או להשאיר פתוח.

אופים ב-250 מעלות כ-12 דקות.

ואלו הטראפלס שחן עושה לאלון

"את אלון קל מאוד לשמח באוכל, הוא אוכל הכול, לא מפונק, ושמח אפילו מסתם שוקולד. אז תמיד כשבא לו לנשנש משהו שווה אני מכינה טראפלס. מי שהמציא את הטרפלס היה גאון, זה כל כך פשוט והכי טעים בעולם! אפשר להוסיף כל פעם טעמים אחרים ולהפתיע את האורחים"

הטראפלס האהוב על אלון הוא טראפלס וויסקי וקשיו:

125 מל שמנת מתוקה

250 גרם שוקולד מריר 70% קצוץ

4 כפות וויסקי

30 גרם קשיו קלוי וקצוץ

חצי כוס קקאו איכותי

מחממים את השמנת לסף רתיחה, ויוצקים על השוקולד הקצוץ. ממתינים כחצי דקה ומערבבים לקבלת גנאש אחיד ומבריק. מוסיפים פנימה את הוויסקי והקשיו הקצוץ ומערבבים. משטחים את התערובת במגש ומקפיאים כשעתיים. חותכים ריבועים בסכין חדה ומגלגלים באבקת קקאו. יאמי.

הצטרפו עכשיו למנויי "מקום בעולם", מגזין הנוער של עולם קטן.

לדפדוף בגליון לדוגמא לחצו כאן