ציר סמוטקיש?
ציר סמוטקיש?צילום: פלאש 90

החוק לביטול חזקת הגיל הרך שהוגש הבוקר ע"י שרת המשפטים, איילת שקד, ואושר בוועדת השרים לחקיקה, הוא נוסח "רזה" וחכם שכולל רק את ביטול החזקה ומעט מאוד מעבר לכך, ובכך עוצמתו.

במקרים שבהם ההורים לא מצליחים להגיע להסכמה לגבי חלוקת ההורות על הילדים בגירושין, קובע החוק, בית המשפט יקבע את ההסדר בין ההורים "בשים לב לטובת הילד ובשאיפה ליישום, ככל הניתן, של הורות משותפת של שני בני הזוג."

על פי הצעת החוק, סעיף זה מחליף את חזקת הגיל הרך הקובעת כיום כי בהיעדר הסכמה יקבע בית המשפט את ההסדר, ובלבד שילדים עד גיל שש יישארו אצל אימם. כלומר, לא זו בלבד שחזקת הגיל הרך מבוטלת, הרי שהחוק ממליץ על מגמה של הורות משותפת, מבלי לכפות אותה.

החוק נוסח בשיתוף פעולה בין ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) וח"כ יואב קיש (ליכוד), כאשר סמוטריץ' מתייעץ ברקע הדברים גם עם רבני ארגון "תורת המדינה".

ציר סמוטריץ'-קיש

שני חברי הכנסת משתפים פעולה מזה תקופה במסגרת שדולת ארץ ישראל וכעת עשו יחדיו צעד נוסף בנושא שהוא אולי הנפיץ ביותר בפוליטיקה הישראלית – תחום המשפחה ויחסי המינים.

כאמור, החוק שאושר בוועדת השרים, אינו דומה כלל לחוק "השמן" שהוגש בעבר והוצג בתור חוק לביטול חזקת הגיל הרך, כאשר בפועל המרכיב העיקרי שבו לא היה קשור כלל לגירושין אלא לביטול האפוטרופסות ההורית והחלשת מעמדם של ההורים בכלל. ב"ערוץ 7" התרענו לאורך חודשים נגד החוק בגירסה "השמנה".

נודע כי החוק "הרזה" אומץ ע"י סיעת "הבית היהודי" בעידודה של השרה שקד, מול התנגדותה של ח"כ שולי מועלם, שהגישה גירסה משלה לחוק "השמן" אשר היתה מחלישה את הסמכות ההורית.

התלהבות

ההחלטה גורמת להתלהבות בקרב ארגוני אבות גרושים וגם חברי הכנסת שקידמו אותו גאים במהלך. "ברגע שוועדת השרים לחקיקה העבירה את החוק, הרי שהממשלה מגוייסת", אמר מקור יודע דבר ב"בית היהודי".

סיכוייו של החוק לעבור בקריאה טרומית עוד השבוע נראים טובים, אבל יש לציין כי לא ברור כלל מה יהיה בגורלו לאחר מכן. ההחלטה לאשר את החוק הותנתה בכך שהוא יישקל ביחד עם מכלול סבוך של נושאים אחרים ב"ועדת יישום" מיוחדת במשרד המשפטים.

להקמת "ועדת היישום" הוקצבו ארבעה חודשים והיא אמורה לדון גם בסוגיות כמו "כריכת הגט בסוגיות רכושיות, סמכויות בית הדין כבורר, הסכמי קדם נישואין והיחס בין מסקנות הוועדות השונות שהוקמו עד כה". בנוסף לכך, קידום החוק מותנה בהסכמת שרי המשפטים, הדתות, הרווחה, הבריאות, ושוויון חברתי, ובתיאום עם משרד האוצר.

בהתחשב בכל ההתניות הנ"ל, יהיה מי שיטען כי משמעותה האמיתית של ההחלטה היא סחבת נוספת וארוכת טווח בחקיקת החוק, שהדיונים בו החלו עם הקמת "ועדת שניט" ב-2005.

מצד שני, אי אפשר להתעלם מהמשמעות הסימבולית והמוראלית שתהיה להעברת החוק גם בקריאה טרומית, אשר כבר מפיחה רוח חדשה במפרשי המאבק ארוך השנים של האבות הגרושים, וצפויה להשפיע גם על פסיקות בתי המשפט.

על החוק שאושר חתומים, חוץ מחה"כ קיש וסמוטריץ', גם חה"כ יפעת שאשא ביטון וטלי פלוסקוב (כולנו), יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) ויואב בן צור (ש"ס). זהו הרכב מגוון שכולל סיעות שמרניות וליברליות, נשים וגברים, דתיים וחילוניים, ונראה כי גם במובן זה הצליח ציר קיש-סמוטריץ' להביא תוצאות נאות.

ח"כ סמוטריץ' יישא דברים גם בכנס רמלה ביום שלישי, המוקדש לחיזוק התא המשפחתי, וישנה ציפייה כי יציג את משנתו בנושא קריטי זה, אשר נשלט עד היום ע"י השמאל הקיצוני הסמוי. ניסיונות קודמים להקים שדולה שמרנית בכנסת אשר תאזן את הכוחות הללו, נכשלו.