שער רומי מפואר שנחשף בחפירות של אוניברסיטת חיפה בסוסיתא עשוי לשפוך אור חדש על מסכת הברונזה של האל פאן, היחידה מסוגה בעולם, שנמצאה באותו המקום לפני כשנה.
"כעת, עם חשיפת מכלול השער, בידינו לא רק מידע מוצק יותר באשר לתארוך המסכה, אלא גם רמז באשר לייעודה. האם לפנינו שער המוליך אל מתחמו המקודש של האל פאן או לאחד מאלי הטבע?", אמר ד"ר מיכאל איזנברג, ראש המשלחת.
בשנה שעברה מצאו חוקרי המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן של אוניברסיטת חיפה את אחד מהממצאים הייחודים ויוצאי הדופן של השנים האחרונות: מסכת ברונזה המציגה את פניו של האל פאן, אל הרועים, שחציו אדם וחציו עז המייצג גם את שדות המרעה, המוסיקה והשעשועים.
תגלית של מסכת ברונזה בגודל כזה של אחד האלים היא יחידה מסוגה בעולם, מה שהקשה עוד יותר על מלאכת התיארוך או על הסברים לתפקודה. לדבריו של ד"ר איזנברג, עד לגילוי הנוכחי ניתן היה רק להעלות כמה סברות באשר לייעודה המקורי של המסכה ולהציע תארוך לזמן יציקת המסכה על בסיס אמנותי וסגנוני.
המסכה נתגלתה בשרידיו של מבנה אבן גדול מידות – והחוקרים הניחו כי חשיפת המבנה תניב מידע נוסף לגבי המסכה. וכמו בכל שנה כמעט, סוסיתא לא הפסיקה להפתיע. על פי השערת החוקרים, המבנה היה קשור לביצורי העיר, אולם ככל שהעמיקו לחפור גילו לתדהמתם מבנה שער מונומנטאלי הבנוי כולו בנדבכי גזית בבזלת. מפתח השער היה ברוחב של 3.70 מ' ומשני צידיו נמצאו מגדלי בזלת רבועים במידות של כ 6.30x6.30 מ'.
לדברי החוקרים, גובהו המקורי של פתח השער היה למעלה משישה מטרים והמבנה עצמו גבוה מכך. המבנה מתוארך ככל הנראה לימיו של הקיסר אדריאנוס, שחי בין השנים 117-138 לספירה, או מעט מוקדם לכך. המסכה קובעה ככל הנראה על קיר או מזבח במתחם אל צידה האחורי שהכיל שאריות עופרת שנועדו לייצובה. אולם כעת יכולים החוקרים לנתח טוב יותר לא רק לגבי תיארוכה של המסכה, אלא גם לגבי ייעודה.
"כשרק מצאנו את המסכה שיערנו שיש לה תפקיד פולחני, ומכיוון שמצאנו אותה מחוץ לעיר, אחת ההשערות הייתה כי לפנינו עדות למרכז פולחני מסתורי שהתקיים מחוץ לעיר. אולם מבני שער מפוארים, כידוע, מובילים למכלול בנייה כלשהו, כך שאין זה מן הנמנע שהשער הוביל למתחם פולחני לכבודו של האל פאן, או אחד מאלי הטבע האחרים, ממש בטרם הכניסה לעיר סוסיתא", ציין ד"ר איזנברג.
"המסכה, וכעת השער בו היא כנראה שולבה, ממשיכים לגרות את הדמיון. הפולחן של פאן, שכלל לא אחת טקסי שתייה, זבחים ופולחן אקסטטי ששולבו בו לעיתים עירום ומין, נערך בדרך כלל מחוץ לעיר, במערות ובטבע. אנחנו מכירים היטב את העיר פניאס, מצפון לסוסיתא, שם התקיים אחד ממתחמי הפולחן המפורסמים לאל פאן. אולם כאן אנחנו מוצאים שער מידות גדול ועדויות למכלול בנייה גדול, כך שהמסתורין רק הולך וגובר. איזה מין פולחן לאל פאן או לעמיתו דיוניסוס אל היין התקיים כאן בסוסיתא? לשם כך כמובן נצטרך להמשיך ולחפור", סיכם ד"ר איזנברג.
העיר העתיקה סוסיתא הולכת ונחשפת בידי משלחת בין-לאומית מטעם המכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה, החל משנת 2000. סוסיתא נמצאת בתחומו של גן לאומי סוסיתא המנוהל בידי רשות הטבע והגנים. ביולי 2016 תתקיים עונת החפירות הבאה באתר, בה ישתתפו עשרות רבות של חוקרים ומתנדבים מהארץ ומהעולם.