אילוסטרציה
אילוסטרציהצילום: אוליבר פיטוסי. פלאש 90

בראיון לקראת כנס 'בריונות ברשת' שיתקיים היום (שני) במכללת חמדת הדרום, פורס פרופ' יעקב רופא, נשיא המכללה, את עיקריה של תיאוריה שפיתח אודות תסביכים נפשיים והגורמים להם.

בראשית דבריו קובע פרופ' רופא כי "הבריונות ברשת היא סוג של לחץ מודרני. אנשים חשופים לרשתות החברתיות והדבר יכול לגרום לפגיעה בדימוי העצמי של האדם, לדיכאון, חרדות ויש מקרים שיכול להביא גם למעשי אובדנות".

בתיאוריה שפיתח חקר פרופ' רופא שורת מקרים בהם תסביכים נפשיים שהחלו בגיל צעיר באו לידי ביטוי במעשי רצח וטבח הרי אסון. התיאוריות שפיתח סותרות וחולקות באופן קיצוני על תיאוריות מוכרות ומוערכות בעולם כדוגמת התיאוריות של פרויד והתיאוריות של האסכולה הביולוגית הטוענת כי מקור כל תסביך ו"שיגעון" בהרכבים כימיים שניתן לתקנם במערכת ריפוי כזו או אחרת.

על חלק מהמקרים שאותם חקר סיפר פרופ' רופא: "ב-2012 בחור אינטלגנטי וחכם כבן עשרים שאמא שלו הוציאה אותו מבית הספר, ואחרי זמן מסוים שהיה בבית הוא רצח את אמו, רצח בבית הספר היסודי שבו הוא למד 20 ילדים ו-6 מבוגרים. מקרה אחר אירוע ב-2014 כשבחור בשם ויליאם רוג'ר, בנו של בימאי סרטי 'משחקי הרעב', חש דחוי מבנות גילו, כתב מניפסט של 140 עמוד על התפתחות חייו מאז גיל שנתיים, קנה נשק ב-5000 דולר ורצח 6 נשים ופצע 13 אחרים והתאבד.

"מקרה נוסף הוא מקרה של פרופ' קיצ'ינסקי שהיה באוניברסיטת ברקלי. הוא פרש מהאוניברסיטה והתחיל לשלוח פצצות נפץ וחלפו כמה שנים עד שנתפס ובינתיים רצח 3 ופצע 23".

המקרים הללו מעוררים במחקר את שאלת הגורם והמניע שאולי ניתן לבודד אותו ולתקנו בגיל צעיר. לטעמו של פרופ' רופא התיאוריות של פרויד אינן נותנות מענה לשאלה זו.

לעומת זאת "בספרים שכתבתי ובספר שאני עומד לפרסם אני מראה שהם אנשים שסבלו מדחייה חברתית. הם היו די בודדים עם דימוי עצמי נמוך מאוד. לאדם במצב כזה יש להתנהגויותיו 3 מטרות מרכזיות: הדחקה. פרויד חשב שההדחקה גורמת להתנהגויות המשונות ואני סבור שהשיגעון גורם להדחקה. אדם בוחר בשיגעון בצורה אינטואיטיבית וממש את זה בצורה הכרתית. האדם מתוחכם ואם הוא רצח הוא ידע מה שהוא עושה. כל השיגעונות הם בחירה", הוא אומר ושולל את הטענות לאי שפיות בלתי נשלטת. "אדם גורם לעצמו לחוסר מודעות".

"מטרה נוספת היא שליטה במצבי לחץ. כשם שחייל בוחר במלחמה לשתק את הרגל כדי שיוכל לברוח ממצב הקרב, אדם עם דימוי עצמי נמוך מנפח את האגו שלו ומפתח אמונה שהוא שליח החברה להצלתה".

לדבריו "הרשתות החברתיות והתקשורת יכולות לגרום לאדם לבחור צורה מסוימת של שיגעון". עוד הוא מציין כי העלייה במספר המקרים של בולמיה אנורקסיה וריבוי אישיויות נובעת מכך ש"יש לכך חשיפה גדולה יותר בתקשורת".

"השיגעון הוא כמו מוצר כלכלי. אדם קונה מוצר כי הוא זקוק לו. התקשורת מייצרת זמינות והאדם בוחן אם השיגעון המוצע לו בתקשורת הוא גם משתלם". פרופ' רופא שב וקובע כי "התיאוריה שההתנהגויות לא מודעות אין להן שום בסיס. יש מעין סופרמרקט וירטואלי של התנהגויות ואדם בוחר בצורה אינטואיטיבית בהתנהגות השיגעונית המתאימה לו".

עוד מספר רופא על הסכמה רחבה באקדמיה להתייחסותה של התיאוריה שלו לתפיסותיו של פרויד. לנוכח זאת כאמור שולל ודוחה רופא את התיאוריה הביולוגית וטוען כי מאחוריה עומדת תעשייה שקרית של בעלי אינטרסים, חברות ענק של תרופות שאנשיהן קשורים בדרכים שונות להפצת התיאוריות הביולוגיות שלטעמו מאחוריהן אין כל בסיס ואמת.

את דבריו קושר פרופ' רופא לסוגיית הבריונות ברשת וקובע כי על מערכת החינוך, מנהלים, מחנכים ומורים, לאבחן תלמידים בעלי דימוי עצמי נמוך, כאלה שפגיעה בהם יגולה לגרור בחירה אינטואיטיבית באפיק הרסני להם או לחברה, ופגיעה שכזו בהחלט יכולה להיגרם מבריונות ברשת, כזו המוחקת את אישיותו של מי שממילא נפשו רגישה ומצוי במשבר.