אדגיש בפתח דבריי כי הדברים נכתבים כאן הם על דעת הכותב בלבד, ואין לרב יגאל לווינשטיין או לצוות המכינה כל אחריות על המובע במאמר זה.
בימים האחרונים התפרסמה ערוצי התקשורת השונים בארץ ידיעה ובה סרטון, בו מצולם הרב יגאל לווינשטיין בנאום חריף ותקיף היוצא כנגד הכפייה החילונית, האידיאולוגית והמעשית, הרווחת בצה"ל בהנהגת חיל החינוך והעומד בראשו.
בין דבריו, קבל הרב על חדירתה האלימה, השתלטנית והאבסולוטית של אידיאולוגיית קבוצה האוכלוסייה שאימצה לעצמה את הכינוי הרווח, "הקהילה הגאה".
בנאומו, כינה הרב את חברי ה"קהילה" סוטים, ותקף את הקולקטיב ה"גאה" כ"תנועה מטורפת של אנשים שאיבדו את הנורמליות בחיים". האמת, דבריו של הרב, בזכוכית מגדלת, הם מגדלור של אמת, יושר ודיוק מדהים בזיהוי התנועה והאוכלוסייה בכלל לפרטיה.
ברור היה לכל מי שאי פעם ניסה להביע בפורום פומבי עמדה הנוגדת את תפיסת עולמם של חברי ה"קהילה" ותומכיהם, כי דבריו יזכו למענה אלים וקיצוני ללא התייחסות עניינית לתכנם ולכשלים החמורים עליהם הם מצביעים. זהו החטא הקמאי והאקוטי העומד בבסיסה של התנועה ה"גאה".
במאה האחרונה, ובפרט בעשוריה האחרונים, עלתה קרנו של דגל הניהיליזם, של התפיסה החולנית לפיה משמעות החיים וערכם העליון הוא מימוש התאוות והדחפים האפלים ביותר בנפש האדם. אכול ושתה כי מחר נמות. מתפיסה דיכאונית, קיצונית ונפשעת, שהייתה מנת חלקם של מתי מעט שהוקיעה החברה האנושית מכל וכל, הפך ערך הנהנתנות לאידיאל המערבי העליון והנעלה ביותר.
כל זאת, במגבלה אחת, נזילה ביותר ברוח ה"ערכים" ההומניסטיים החדשים – חיה ותן לחיות. הכל מותר, כל עוד אין זה פוגע בזכויותיו הדמוקרטיות של פרט אחר. זוהי, על רגל אחת, תמצית עלייתו של הליברליזם הקיצוני, של הפלורליזם הפנאטי.
ברוח ההפיכה הפלורליסטית, ומשהותר כל רסן, החלו צצים בקיעים בחומות הטאבו שהקיפו את הגן הנעול של מימוש התשוקות והדחפים השפלים והנמוכים ביותר, ובעזרת אילי ברזל אימתניים, התרחבו הסדקים והפכו לפרצות של ממש, עד שכיום רק חלק מזערי של מה שנחשב לטאבו בחברה בריאה, נותר על כנו. במאמר זה אתייחס לפן המיני של הרוחות הרעות ששוחררו מתיבת הפנדורה בעלת המפתח הניהיליסטי.
בראש אלו שנותצו נחושתיהם ופרצו לאויר החברה האנושית כנגיף ויראלי, עומדת הפריצות המגדרית והבין מגדרית בתחום המיני. עם הופעת הלגיטימציה הליברלית, ניתן האות למתקפה כוללת בעלת מימדים אדירים ליצירת מעמד על לנטייה מינית שאינה שיגרתית, ולקעקוע והוקעת הישן והשמרני. היעד הראשון של מתקפה זו היה לבטל את אות הקין הפסיכיאטרי – פסיכולוגי שדבק בבעלי הנטיות ההפוכות.
בשנות השבעים של המאה הקודמת, במחטף אפל, בסיוע מכבש לחצים פוליטיים ואיומים אישיים, בהצגת מחקר רדוד ומוזמן (המתבסס על ההנחה הפרועה כי כיוון שלא נמצאו אצל מרבית בעלי הנטיות ההפוכות שנבדקו במחקר ליקויים נפשיים נוספים, הרי שהם חפים מהפרעה נפשית ואין התייחס לנטייתם המינית ככזו), הוציאה התאחדות הפסיכיאטרים האמריקנית הודעה ובה הכרזה, כי מעתה ואילך נטייה מינית הפוכה אינה מוגדרת כהפרעה נפשית.
באופן דומה נכנע גם אגודת הפסיכולוגים האמריקני, ואחריהן, כמגדל קלפים שניטל בסיסו, קרסו ונכנעו בזה אחר זה כל ארגוני בריאות נפש בעולם המערבי (אגב, עד היום טרם התבררו מקורה וסיבתה של נטייה מינית הפוכה, אך מאז פסק באופן גורף התקצוב למחקרים אובייקטיביים בנושא בתואנה של "הומופוביה", וכל יכולת לאשש או להפריך את הגישה הרווחת החדשה נחסמה).
משנכבש היעד הרפואי, החלו התותחים מרעישים את התודעה החברתית, את המוסכמות עליה היא מושתתת ואת כל המוצנע והצנוע שבהן. הדגל הפך לגאווה, הנטייה הפכה לאידיאל והסטייה – לאליטה מובחרת.
גופי התקשורת, בשם הנאורות הליברלית, נרתמו במלוא עוזם למאבק, הפלורלזם וחופש הדעות הוכפף לצרכי המלחמה, וכל קול שהעז למחות ולהביע דעה שונה, דוכא ביד ברזל באלימות ובזעם, כהומופוב, חשוך ופרימיטיבי. ההפיכה הושלמה.
מאז תפסה הגישה התאוותנית, הנהנתנית הליברלית את השלטון, מונהגת במחוזותינו משטרת מחשבות אלימה וברוטאלית, הנוהגת בדרך של חיסולים והשתקות כנגד כל מי שירהיב עוז בנפשו לפתוח את פיו ולערער את תפיסת העולם החולנית השלטת. העם עובר חינוך מחדש לפריצות ולאבדן זהות מוחלט, בכל כלי אפשרי.
הדבר בולט במיוחד בצבא, בו חיל החינוך, הלכה למעשה, כופה סדרות חינוך לאותם "ערכים" חדשים ומעביר שטיפת מוח כללית ללגיטימיות של אותה דרך ולחוסר הלגיטימיות של החולקים עליה והמתנגדים לה.
בשנים האחרונות הפנתה ה"קהילה" את אישה אל אותם בעלי נטיות הפוכות שבחרו בדרך הקשה של מלחמה מתמדת ביצר, או לפחות הצנעה של סטייתם מהנורמה בהעדפתם המינית. בשם הגאווה היא מאתרת אותם, בתיכונים ובתנועות הנוער, במקומות עבודה ובמוסדות ציבוריים, ומפעילה עליהם מכבש לחצים כבד ואינטנסיבי, על מנת לגרום להם "לצאת מהארון" ולהצטרף ל"גאים" (לא מאמינים? ראו את האיומים שספג ח"כ איציק שמולי עד שנכנע ללחץ הציבורי שהופעל עליו ונאלץ "לצאת מהארון" כצעד הזדהות עם "קהילה" לאחר הרצח הנפשע של שירה בנקי ז"ל).
אך האמת, מעצם מהותה, סופה להגלות ולהתקומם מתחת מגף קלגסי השקר. השפיות סופה להרים ראש ולזעוק כנגד השיגעון. הרגש הבריא של הצניעות והבריאות, סופו לקום ולקרוא אל מול מחול השדים הפרוץ המשתולל ברחובות ותחת כל עץ ואבן. וזוהי מהותם של דבריו של הרב יגאל.
"התנועה המטורפת שאיבדה את הנורמליות בחיים", שהפכה את המאוס והסוטה לאידיאל עליון, ודחקה את האמת הבריאה תחת הכותרת החשוכה והפרימיטיבית, היא זיהום ממאיר הפוגע בראש ובראשונה בבעלי הנטיות ההפוכות עצמם, המקבלים מסי שגויים ואינם מנסים, כתוצאה מכך, להיאבק ביצרם. היא פוגעת בחברה האנושית, שבמקום לטפל בבעיות, מורגלת ומחונכת להעלותן על נס ולהפכם לאידיאל.
ולבסוף, היא פוגעת פגיעה אנושה בכל מה שערכי וקדוש לאותם המתעקשים לשמר את הערכיות האבסולוטית, האידיאליסטית, האמיתית. לא זו המקדשת את חולשות האדם, אלא זו הגודרת את הבורות ומסייעת לנחשליה.
זוהי תמצית המלחמה בסוטים, אלו המסיטים את האמת והערכים ומקדשים את המאוס והפרוץ. השפיות מתעוררת. לאחר שנות דיכוי רבות, לאחר שנרמסה נפגעה ונכבלה, היא מפציעה שנית ומאיימת על שלטון השקר והמרמה. הרב יגאל, באומץ רב ובאבחנה מדויקת, התייצב בחזית, הניף את הדגל והכריז מלחמה.
מי לה' – אליו.
הכותב הוא בן 19, תלמיד במכינה הקדם צבאית "בני דוד" בעלי (ביקש להישאר בעילום שם)