אילוסטרציה
אילוסטרציהפלאש 90

בשנים האחרונות גדל מספרם של יחידים המתארגנים כקבוצה לרכישת זכויות בקרקע ורכישת שירותי בניה, הידועות בכינוי "קבוצות רכישה".

בסופו של ההליך, כל יחיד מקבל את חלקו בפרויקט בדרך של דירת מגורים אחת או יותר.

על אף מאפייניה הייחודיים והסיכון אותו נוטלים רוכשים המעורבים בה, עסקה באמצעות קבוצת רכישה אינה מוסדרת בדין הישראלי באופן מיוחד.

מאחר ולא מדובר ברכישת דירה בפועל, אלא ברכישת קרקע ובניה עצמית, הדינים הייחודיים החלים על מוכרי דירות אינם חלים במקרים מעין אלו והרוכש אינו מוגן בצורה מיטבית. לאור ריבוי העסקאות וכן מקרים שהתעוררו בעת האחרונה, עלה הצורך לבחון מהי ההסדרה הייחודית לסוג זה של עסקאות.

על מנת לאפשר את המשך פעילותן של קבוצות הרכישה ולהגן על ציבור המתקשרים בהן, הקימה שרת המשפטים צוות בין-משרדי בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץ, שידון בחובותיה של קבוצת רכישה כלפי הרוכשים שהתקשרו בה, תיקבע הגדרה אחידה לקבוצת רכישה תקנית ומאפייניה, הבטחת זכויותיהם וכספם של הרוכשים, ומעמד הקרקע טרם השלמת הפרויקט.

לאור חשיבות הסוגיה והעניין הציבורי, משרד המשפטים פרסם אתמול "קול קורא" לציבור הרחב ובו הוא מזמין אותו להעביר הערות והצעות לדרכי הסדרה של תחום קבוצות הרכישה, על שלביו השונים.

שרת המשפטים איילת שקד אמרה כי "רכישת דירה היא בדרך כלל ההשקעה הפיננסית הראשונה והגדולה ביותר שאדם נוטל בה חלק. כאשר עסקאות רכש לא מבשילות, מסיבות כאלו ואחרות, אדם עלול למצוא עצמו חסר כל וללא עוגן משפטי שיסייע לו לתבוע את ששייך לו.

''לשם כך הוריתי על הקמת הצוות שיבחן את הסוגיה וימליץ על אופן הטיפול הנכון בה. לא נאפשר מצב בו רוכשי דירות יעמדו חשופים לגמרי וללא מענה למול הסכנה", הבהירה.