בקסטר ראשון נקלט באוניברסיטת אריאל

בקסטר הוא רובוט שיתופי המשלב קשר בין אדם ומכונה לטובת יעילות וחסכון, והולך ונקלט בתעשייה גם בישראל.

ידידיה בן אור , י"א באב תשע"ו

הקובוט הראשון באוניברסיטת אריאל
הקובוט הראשון באוניברסיטת אריאל
צילום: דוברות אוניברסיטת אריאל

פרופ' רודני ברוקס היה מנהל המעבדה לבינה מלאכותית ב-MIT במשך כ- 10 שנים.

הוא פיתח רובוט אוטונומי בעל יכולות זיהוי מכשולים, שלימים התפרסם כרומבה – הרובוט השואב כיום אבק בעשרות מיליוני בתים בארץ ובעולם.

רודני ערך סיור בקווי הייצור של הרומבה בסין וראה מאות עובדים מרכיבים את הרומבה כשהם מבצעים פעולות שונות החוזרות על עצמן. הוא החל לחלום איך להעביר עבודות מונוטוניות שנעשות ע"י בני אדם לידי רובוטים. עם חזרתו מסין יצא למסע יזמי, אשר הניב גישה חדשה בעולם הייצור - רובוטיקה שיתופית - קובוטיקה (Collaborative Robotics).

עד לגיבוש רעיון הקובוטיקה, נחלקו קווי הייצור לשניים – אלו המבוססים על עבודת כפים אנושיים ואלו המבוססים על רובוטים תעשייתיים. בקווי הייצור הללו קיימת הפרדה ברורה בין פעולות אותן מבצע האדם לבין אלו המבוצעות על ידי הרובוט, כשאחד אינו נכנס לטריטוריה של האחר במהלך העבודה – פעמים רבות בשל מגבלות בטיחות.

קובוטיקה היא קטגוריה שלישית, חדשה, המציבה בקו הייצור את הרובוט לצד האדם. חלק מהפעולות הרוטיניות מבוצעות על ידי הרובוט ואחרות, מורכבות יותר, מבוצעות על ידי אדם.

כך למשל, בקו ייצור שבו פועל היה מניח פיסות מתכת – פיסה אחר פיסה - במתקן ציפוי מיוחד והמתין כדקה לכל פיסה על מנת שהציפוי יתייבש, הוא היה מבזבז כשעה רק על המתנה לייבוש של 60 פיסות. כיום, יכול אותו פועל ללמד את הקובוט שעובד עמו לבצע את אותה הפעולה הזו במקומו, כשהעובד יתפנה לעסוק בבקרה טובה יותר על איכות הציפוי ואף בתגבור עמדות אחרות בקו הייצור.

ב- 2013 הושק הקובוט הראשון, רובוט שיתופי בשם בקסטר, ונקלט במגוון תעשיות בעיקר בחברות תעשייתיות גדולות. הקסם המרכזי של הבקסטר היה שאינו בא להחליף את כל העובדים במפעל, אלא נמצא כדי לסייע ולהקל עליהם בעבודה. התוצאה הייתה גידול ניכר בפריון העובדים.

ב- 2014 החלו להיקלט קובוטים אלו גם באקדמיה במוסדות אמריקאים מובילים. האקדמיה המובילה בארה"ב הכירה בצורך להכשיר מהנדסים לחשוב אחרת על שילוב רובוטיקה ובני אדם, שיעבדו יחד, ללא סיכון, ויאפשרו הגברה דרמטית של הפריון.

בישראל מחסור מהותי בתעשייה של ידיים עובדות למשימות פשוטות, קליטת הקובוטים במפעלים צפויה לסייע לתעשייה הישראלית, להפוך לתחרותית יותר בשווקים הבינלאומיים. הניסיון מראה כי במדינות המערב קליטה מאסיבית של קובוטים אינה מובילה לפיטורים אלא משפרת משמעותית את תפוקות המפעלים המשתמשים בהם ומאפשרים זינוק בצמיחה.

"בימים אלו מתחילות הטמעתם של קובוטים במספר חברות ישראליות גדולות ובאוניברסיטאות המובילות", מסביר יואל הכט מנכ״ל iCobots. "בחודשים הקרובים חברות אלו יצטרכו מהנדסים עם רקע מתאים לנהל צוותי עבודה משולבים של עובדים וקובוטים. אוניברסיטאות שישכילו להכשיר מהנדסים בהתאם פותחות בפניהם אפשרויות תעסוקה מתקדמות בארץ ובעולם."

"בקסטר הוא פתרון מוכח למגוון רחב של פעילויות – פריקה וטעינה, שנוע וזיווד. הרובוט הזה מתוכנן לעבוד ליד בני אדם, עושה את המשימות בצורה עקבית אשר נועדה לשחרר את העובד למשימות אחרות. צריך להבין שאדם מושפע בעבודות מונוטוניות ועלול לשגות בשל כך. יחד עם זאת לא כל עבודה יכולה להיעשות רק על ידי רובוטים והשילוב בין היכולת האנושית ליכולת הרובוט משיגה תוצאות מקסימליות. בקסטר תוכנן כך שקשה מאד להיפצע ממנו והוא בטוח לפעולה בסביבה של בני אדם עד כדי כך שהסיכונים בו קטנים אף מאלו של קומקום חשמלי ביתי".

לדבריו, "כשמביאים בחשבון את תהליך ההטמעה, ההדרכה, האפיון, התכנון וההקמה של רובוט מסורתי, הרי שמחירו של הקובוט זול משמעותית. לשם השוואה, מפעל שנצרך לטבול מוצר ייחודי בחומר מסוכן ולאחר מכן לבצע שטיפה שלו כחלק מתהליך הייצור, נזקק לכמה חודשי עבודה מהעלאת הצורך ועד להטמעת המכונה שתבצע את המשימה באופן אוטומטי. מנגד, קובוט שהובא לעמדה מקבילה באותו מפעל, הוקם בתוך 30 דקות, חובר לשקע חשמל סטנדרטי והחל לבצע את המשימה לאחר 'הכשרה' של כשעה בלבד! יתר על כן, לאחר שהקובוט 'למד' את המשימה בעמדה הזו, הוא נדחף לעמדה אחרת לגמרי שבה 'הוכשר' לבצע עבודה שונה בתכלית – אותה למד גם בתוך פחות משעה. המילים עליהן חזרו המומחים הוותיקים כל העת היו 'לא יאומן'".

הקובוט אינו דורש שטח יצור גדול ויקר, הוא מסתפק בשטח שאותו צורך עובד. במפעלים שונים תלו את הקובוט על התקרה ובכך הם חסכו מקום נוסף. הקובוט אינו דורש ידע מוקדם בתכנות. ממשק המשתמש פשוט יותר מהפעלה של אייפון מדור ישן... המטרה היא, שגם פועל ייצור יוכל ללמד את הקובוט לבצע משימות פשוטות, למשל הרמת מוצרים מפס הייצור והנחתם באריזות מתאימות. בכך הקובוט חוסך עלויות וניתן להתאמה בקלות לסביבות שונות תוך שינוי ייעודו במהירות במקומות שונים במפעל."

"ישראל סובלת מזה שנים מפיגור בפריון לעובד בהשוואה לארצות המערב, מסבירה פרופ' איריס רכב ראש המחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל וראש התוכנית לתואר שני ברובוטיקה והנדסת גורמי אנוש, "לכן חשוב לנו להיות חלוצים בתחום זה, ולהכשיר מהנדסי תעשיה וניהול במתודולוגיות המתקדמות, לא רק של רובוטיקה שיתופית, אלא של תהליכי ייצור שיתופיים – אדם מכונה - במובן הרחב יותר".

"כחלק מרכזי מגישת היישום נקלט לאחרונה קובוט בקסטר הראשון, ובשנת הלימודים הקרובה, נשלב מגוון רחב של טכנולוגיות שיתופיות בתחומי ההוראה בתואר הראשון בהנדסת תעשיה וניהול ובתואר השני במגוון קורסים העוסקים בחזית הטכנולוגיה בממשק בין האדם והמכונה והממשק בין האדם והרובוט וקורסים העוסקים בתהליכים וישומים רובוטיים. אנו מאמינים כי הכנסת טכנולוגיה שיתופית של קובוטים תסייע למינוף של מגמה שכבר החלה בעולם ללמידה מולטי דיסציפלינרית להכשרת הסטודנטים לכישורים של שיתופיות ועבודה בצוותים הנדרשים כיום בתעשייה העולמית. קובוטיקה מהווה נדבך מרכזי בהכשרת סטודנטים, ההכשרה למהנדסים בתחום זה תעשה בהתאם לגידול בשוק, וכן נציע בעתיד הסבות מהנדסים מתאימות", הוסיפה.






הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: computers@inn.co.il