"אפליה ארכיאולוגית מעבר לקו הירוק". דגל אש"ף מונף בסבסטיה
"אפליה ארכיאולוגית מעבר לקו הירוק". דגל אש"ף מונף בסבסטיהצילום: רפי אביטל

זה זמן רב שהגן הלאומי סבסטיה בשומרון מופקר לשודדי עתיקות ערבים. בשבוע האחרון נשבר שיא חדש: ערבים הניפו במקום את דגל אש"ף מעל שרידי ארמון מלכי ישראל, וכן השתמשו באבני העמודים שבנה הורדוס.

ההשחתה הזאת מצטרפת לבנייה בלתי חוקית של פלשתינים בתוך הגן הלאומי עצמו ומעל עתיקות במקום, ולביזה של אוצרות ארכיאולוגיים שהוצאו מהאתר על ידי שודדי עתיקות, ונמכרים באתרים סמוכים בלי כל טיפול של גורמי האכיפה.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן פנה לכל גורמי האכיפה בשטח וגם לגורמים הצבאיים. עד כה, מלבד הריסת מבנה קטן שנבנה מעל חורבות שומרון העתיקה, לא נעשה דבר כדי להגן על המקום ועל האוצרות הארכיאולוגיים וההיסטוריים המצויים בו.

"לא מדובר בשאלה פוליטית, אלא בהגנה על נכסים ארכיאולוגיים והיסטוריים השייכים לאנושות כולה", אומר דגן ל'בשבע'. דגן מתקשה להבין את המציאות הנוכחית באתר. "צר לי לומר, אך נראה שקיימת אפליה ארכיאולוגית מעבר לקו הירוק. אני לא חושב שיש ויכוח בעולם המחקר על חשיבות השרידים ההיסטוריים בגן הלאומי שומרון. אני מצטער לגלות שיש מי ששכח את תפקידו ההיסטורי כאן למען הדורות הבאים. מישהו צריך לתת את הדין על ההפקרות הזאת".

הגן הלאומי בסבסטיה נחשב לאחד האוצרות הארכיאולוגיים הבולטים במדינת ישראל ובעולם כולו. במקום נחשפה מצודת מלכי ישראל בחפירות ארכיאולוגיות של אוניברסיטת הרווארד בשנת 1910, ונחשפו שרידי אחת הערים החשובות בימי הורדוס שנקראה אז סבסטיה. מדובר בעיר הראשונה שהקים הורדוס ונמצאו בה לא פחות מ‑600 עמודים, יותר מבכל אתר ארכיאולוגי אחר בארץ.

פרופ' אברהם פאוסט, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, המשמש גם כחוקר באוניברסיטת הרווארד, מודאג מאוד מהמצב במקום: "אין כלל ספק בחשיבות הארכיאולוגית של שומרון העתיקה. יש שרידים מרשימים ממגוון תקופות, אבל עיקר חשיבותה בשרידים הקדומים יותר, מתקופת היותה בירתה של ממלכת ישראל".

הוא מוסיף כי "העיר שימשה כבירת הממלכה במשך כ‑150 שנים, מימי עמרי ועד חורבן שומרון. בין הממצאים מתקופה זו שרידי מכלול ארמוני מפואר, כולל אוסף שנהבים ואף מעין ארכיון של אוסטרקאות – מסמכים כתובים בדיו על חרס – שכוללים עדויות למערכת המנהלית של ממלכת ישראל, ומוזכרים בהם גם שמות של כמה ממשפחות שבט מנשה המוכרות מהתנ"ך".

פרופסור פאוסט מזהיר כי "פגיעה בשרידים הגלויים היא נזק חמור, אך אולי חמור אף יותר הוא איבוד הידע והממצאים הארכיאולוגיים שנגרם עקב פגיעה באזורים שלא נחפרו, ושאולי לעולם לא נדע מה אבד בהם".