השופט: גם משלמי המזונות הם בני אדם

השופט ארז שני לא מבין איך אפשר להטיל עיקול על אדם שלא חייב שקל אחד. בתיקי מזונות, מתברר, זה קורה כל הזמן.

גיל רונן , י"ט באלול תשע"ו

השופט ארז שני
השופט ארז שני
צילום: בתי המשפט

פסק דין שניתן השבוע על ידי השופט ארז שני עסק בעניינם של בני זוג גרושים – ובנוהג המוזר של רשמי ההוצאה לפועל (הוצל"פ) להטיל עיקולים על חשבונות של אבות המשלמים מזונות, גם כשאין בהם שום חוב.

תחילת הסיפור בכך שהאישה פתחה תיק הוצל"פ מזונות כנגד הגרוש שלה בטענה שלא השתתף בחלק מההוצאות הנוספות (מעבר למזונות) על ילדיהם המשותפים.

בסופו של דבר קבע בית המשפט שהאב כלל לא היה מחויב באותן הוצאות, אך למרות זאת החליטה הרשמת, כלנית שפירא-ברגמן, להטיל עיקול על קופת הגמל של אותו אב.

האב פנה ללשכת ההוצל"פ וביקש להסיר את העיקול, שהרי לא קיים בתיק כל חוב. בתגובה הודיעה גרושתו ללשכה כי יש בכוונתה להגיש בעתיד דרישה חדשה לחיוב האב בתשלומים נוספים, ולפיכך ביקשה להותיר את העיקול על כנו.

לתגובתה לא צורף כל תצהיר, או הוכחה לקיומן של הוצאות שהאב אינו עומד בהם, ובכל זאת בחרה שפירא-ברגמן לקבל את עמדתה, והודיעה שהעיקול יישאר בתוקפו ללא מגבלת זמן.

זמן קצר אחרי כן קיבל אותו גרוש מייל מגרושתו לפיו תסכים להסרת העיקול, אם יסכים לשלם לה את אותן ההוצאות הנוספות, שנקבע כאמור שהוא אינו מחויב להשתתף בהן.

פסק דין חריף

האב חש מושפל. הוא הגיש ערעור על החלטת הרשמת באמצעות עורכת דינו, עו"ד תמר הר-פז, לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב. "גרושתי משתמשת בעיקול כדי לנסות לסחוט ממני כספים שאני לא חייב לה", אמר לבית המשפט. "עד היום היא לא הגישה נגדי שום דרישה לתשלומים חדשים. חלפו כבר ארבעה חודשים, ובינתיים העיקול הזה מופיע בבנק וגורם לי נזק, על אף שהחוב בתיק ההוצל"פ מאופס".

השופט שני הסכים איתו. בפסק דין חריף באורך חמישה עמודים העוסק בזכויותיהם של חייבים בהוצל"פ, כתב שני על "הקלות הבלתי נסבלת בה הופך אדם למכוּנה בשם 'חייב' גם כשאינו חייב מאומה". הוא ציין כי עיקול "אינו עניין של מה בכך, ויש בו כדי לפגוע באשראי של המעוקל וביכולת ההתנהלות הכלכלית שלו, כמו גם בשמו הטוב".

השופט הזכיר את סעיף 8 בחוק יסוד "כבוד האדם וחירותו", לפיו אין פוגעים בחירותו של אדם או בקניינו מעבר לדרוש, וקבע כי גם חייבי ההוצל"פ חוסים בצל הסעיף וזכאים להגנתו. התנהלות רשמת ההוצל"פ "מעלה בי מחשבה נוגה ומבדחת", הוסיף, "לפיה המוטו של ההוצאה לפועל, לפיו איש לא נשאר חייב, חובק גם את אלה שאינם חייבים מלכתחילה".

מאחורי ההליך עומד בן-אדם

לדברי עו"ד הר-פז, מדובר בפסק דין תקדימי. "זו הפעם הראשונה ששופט יוצא בצורה מפורשת נגד רשמי הוצל"פ שמאפשרים הליכים כנגד חייבים באופן אוטומטי ועל בסיס טענות בלבד מצד הזוכים", אמרה.

"השופט נזף ברשמים והבהיר להם כי 'מאחורי הליכי ההוצל"פ עומד אדם'", הוסיפה. "בפסק הדין, אמר השופט שני כי הציבור אינו יודע שהביטוי 'חייב הוצל"פ' משמעותו האמיתית היא רק שהוגשה נגד אותו אדם תביעת חוב, ועדיין הוא איננו בהכרח בגדר חייב. ודווקא משום כך, הוא קבע, 'ציבור רשמי ההוצל"פ צריך להיות זהיר יותר בכל הקשור לנקיטת הליכי הוצל"פ כאשר אין שום חוב'".

הר-פז טענה שזהו פסק הדין הראשון המוכר לה בו שופט בישראל מתייחס לקלות המיוחדת שבה ננקטים הליכים בתיקי הוצל"פ מזונות. וכך כתב: "העובדה שאדם חייב במזונות על פני שנים רבות עד אשר יבגרו ילדיו, אינה הופכת אותו לחייב בכוח שנדרשים נקיטת הליכים כנגדו, גם כשאין חוב... הרי מדיניות משפטית ראויה מבקשת לעודד מי שחב בתשלום מזונות לילדיו, לבצע את התשלומים במלואם ובמועדם ... ומה למדנו מהמקרה שבכאן? שאם תשלם, או לא תשלם תמצא עצמך סובל מסנקציות ואו אז, מה מותר המשלם מן החייב האמיתי?"

השופט ביטל את העיקול וקבע שהאישה תשלם לגרוש שלה את הוצאות הערעור בסך 5,000 ש"ח.

עו"ד תמר הר-פז
צילום: עצמי