לא צריך להתעקש להתערבב
לא צריך להתעקש להתערבבצילום: שאטרסטוק

מחשבה ראשונה- חייבים להתערות

את היום שבו ביקרתי את רינה חברתי, לא אשכח לעולם. היא עמדה במטבח עם השביס לראשה ודמעות זלגו מעיניה, ולמרות הכאב היא הציעה לי כוס קפה ועוגה מעשה ידיה להתפאר.

רינה היא עקרת בית מופלאה, אישה שמקדישה את כל חייה לתורה, בעלה אברך יקר והילדים שלה פרחים.

למה את בוכה? הזדעקתי.

וכך היא פתחה לי צוהר לחיי המשפחות שחזרו בתשובה והתערו בקהל, או נכון יותר לומר - חשבו שהתערו.

"הבת שלי לא התקבלה לסמינר, וזה מוזר כי את הבת הראשונה כן קיבלו. את מבינה, הם הסבירו לי שעדיף שהבת שלי תלמד עם בנות ממשפחות חוזרות בתשובה כמונו", היא אמרה, ותלתה בי זוג עיניים דומעות.

הקושי והצער של משפחה שמקפידה על קלה כבחמורה ועדיין נחשבת אאוטסיידרית בעיני החברה זועק לשמים.

"אצלי כל תפילה היא שיחה מלב אל לב עם ריבונו של עולם. קשה לי לראות נשים שלא נלחמות בשיניים להפריש חלה או להתפלל מנחה וערבית. יכול להיות שאנחנו בעלי התשובה לא מדברים את השפה החרדית? אז אולי עדיף שניפרד כידידים ונחיה עם עצמנו?" היא שאלה והעלתה בי הרהורים רבים.

לרגע הבנתי את הרצון לגור עם חברותיה לדרך. אבל מדוע נשים כמוה, שוויתרו על כל עברן וגנזו את כל כישרונן, חייבות לקפל את עברן כאילו לא היה?!

ופתאום הבנתי: אסור להם לגור עם עצמם. הם חייבים להתערות בקהל שומר מצוות מלידה, כי אנחנו נאזן אותם בסופו של דבר והם יאזנו אותנו. עלינו ללמוד כל אחד את הצעדים של השני, ללכת לקראת, וכל פסיעה תקרב אותנו לגאולה אמיתית ותביא אחדות בעם ישראל.

חיבקתי אותה, והבטחתי לה שהכול יסתדר.

"עזבי, אל תתעקשי. תמצאי לה סמינר אחר, תגלי שהיא תפרח שם, ומי שלא קיבל אותה הפסיד", לחשתי לה בשקט.

מצד שני: לא נוכל להכילם

אני צופה בחברה שבקרבה אני יושב, ואומר בפירוש: לצערי הרב איננו יכולים או ראויים להכיל את בעלי התשובה בתוכנו. איננו מספיק סבלניים כדי להתמודד עם הבדלי התרבות והבדלי המשפחות המורחבות שבאות לבקר אותם.

מה שגורם לפגיעה במעמדם בתוך הקהילה, גורם לחיכוכים ובעיקר פוגע ומעליב אנשים שכל רצונם לעבוד את הבורא ורואים אידיאה בחברה שגדלה כשומרת תורה ומצוות.

כידוע יש מעלות רבות לקהילות שלנו, אך גם חסרונות: האם אנחנו מהווים דוגמה חיובית שתחזק את האמונה של בעלי התשובה בצורה שבה אנו מתנהגים, בין אדם לחברו או בין אדם למקום? האם בעל תשובה שמצטרף לקהילותינו מתחזק באמונה או נחלש?

בסופו של דבר, בעלי התשובה מתכנסים בתוך עצמם. לכן, עלינו לעודד בעלי תשובה להמשיך לגור במקום שבו הם גרים, עם התרבות שבה הם חיים ואותה הם מכירים. אין לי ספק שתרומתם לקירוב אחרים ולבניית עצמם תהיה גדולה יותר, מאשר לנסות לשנות את תרבותם ואורחות חייהם – ולצאת מתוסכלים מזה.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי