האדמו"ר מבעלז נועד עם פרס ב-88'
האדמו"ר מבעלז נועד עם פרס ב-88'צילום: ארכיון בחצרות קדשיך

יחסי שמעון פרס והחרדים ידעו עליות ומורדות. למרות שבמשך שנים חיזר אחר ההנהגה החרדית ונציגיה בכנסת, הם לא החזירו אהבה.

לימים טבע פרס את המשפט האלמותי "שלח לחמך על פני המים? מאפיות שלמות כבר שלחתי..", ברמזו כי לא זכה לקטוף את הפירות המצופים מההנהגה החרדית ונציגיה.

במשך שנים זכה פרס לכתף קרה מלא מעט גדולי תורה, גם כאלה הנחשבים למתונים יחסית מבחינה מדינית. אמנם בעשור האחרון מפלגת 'דגל התורה' נתפסת כמצדדת בתהליך המדיני ואינה נמנעת מלבחון הקמת ממשלה עם השמאל, אך מנהיגה המיתולוגי הרב אליעזר מן שך זצ"ל תקף בשעתו את שמעון פרס בחריפות ואף סירב לפגוש אותו, בין היתר בשל הבורות העמוקה שלטענתו הנחיל השמאל הישראלי בריכוזי הקיבוצים בכל הנוגע לענייני יהדות.

"במה אתם יהודים?", ידוע נאומו המכונן של הרב שך. "אם יש קיבוצים שלא יודעים מה זה יום כיפור, לא יודעים מה זה שבת ולא יודעים מה זה מקווה. מגדלים שפנים וחזירים. יש להם קשר עם האבא שלהם? מערך? מערך זה דבר קדוש? הם ניתקו את עצמם מכל העבר שלנו ומבקשים תורה חדשה. אם אין שבת ואין יום כיפור, אז במה הוא יהודי?".

אחד מאבני הדרך המכוננים בהיסטוריה של פרס והחרדים ששוב נרשמה שלא לטובתו היתה בעת 'התרגיל המסריח', כשפרס ביקש ליטול את ההנהגה מיצחק שמיר באמצעות הגשת אי אימון בממשלת האחדות בראשות שמיר בה היה חבר.

את התרגיל רקח יחד עם אריה דרעי, אולם לאחר שהופיע במשכן הכנסת עליז ושמח התברר לו כי שני חברי הכנסת של אגודת ישראל אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי נסוגו לאחור בהוראת רבותיהם וכל השאר היסטוריה.

בעת שהתמודד מול בנימין נתניהו על ראשות הממשלה ב-96' זכה שוב לכתף קרה מרוב ההנהגה החרדית. למעט האדמו"ר מבעלזא שהורה לחסידיו לשלשל פתק לבן בקלפי, רוב ההנהגה החרדית צידדה בעד בנימין נתניהו שאף נבחר לבסוף על פניו.

מנגד, החרדים זכרו לו לטובה והזכירו את שוב ושוב את הסדר 'תורתו אומנותו' של בחורי ישיבות שעוגן בשנת תשי"ח במסמך שהוציא פרס בתפקידו כמנכ"ל משרד הביטחון שבו נקבעו נוהלי דחיית השירות הצבאי.

לפני חודשים אחדים, בראיון שהעניק לערוץ 2 חזר שמעון פרס להחלטה הדרמטית במתן הפטור ההיסטורי והתייחס לצוואת סבו הרב צבי מלצר, רבה של וישיניבה. לדבריו, הוא ליווה אותו אל תחנת הרכבת בעודו ילד בעלייתו ארצה והותיר לו את צוואתו האחרונה בטרם עלה בלהבות בבית הכנסת עטוף בטלית על ידי הנאצים: "תמיד תישאר יהודי".

"הנאצים שרפו יהודים בבתי כנסת וברחובות, אך לא יכולנו לאפשר להם להרוג את הרוח היהודית ואת המוסר היהודי", אמר והוסיף כי "הקמת ישיבה במדינת ישראל הייתה בגדר תקומת הרוח היהודית מן האפר לאחר זוועות השואה".

פרס אף חזר למסמך שעיגן את מעמד 'תורתו אומנותו' ונחתם תחת ידיו. "בן גוריון התבקש לשחרר כמאה וחמישים בחורי ישיבה, מפני שבכל העולם ישנן ישיבות ודווקא אצלנו הייתה סכנה כי לא יהיו. בן גוריון הטיל עלי את המשימה, ניהלתי פגישות עם הרבנות ולא יכולתי שלא לראות בכל אחד מאנשי הישיבות את סבא שלי שהיה הרב של וישנייבה ונשרף בבית הכנסת עטוף בטלית על ידי הנאצים.

"ידעתי כי ייחוד העם היהודי הוא האמונה הנצחית, אנחנו לא איזה ארגון או מוסד. כמו שאנחנו צריכים לזכור בכאב עמוק את השואה, צריך לזכור בגאווה גדולה את התקומה של מדינת ישראל ושל הרוח שלנו".