"הצלחנו לעורר את כל תושבי עפרה, רבים מאוד הגיעו". העצרת מול משרד ראש הממשלה
"הצלחנו לעורר את כל תושבי עפרה, רבים מאוד הגיעו". העצרת מול משרד ראש הממשלהצילום: רוני שניר, עוזר ראש מועצת בנימין

היישוב עפרה היה מחלוצי ההתיישבות ביהודה ושומרון לפני כ‑41 שנים.

כיום מובילים תושביו מאבק, אולי לא פחות חשוב, להסדרתם החוקית של היישובים והפיכת תושביהם לאזרחים מן המניין. מאבקם רשם השבוע שיא בשביתה הכללית שציינו מול ישיבת הממשלה.

שלושה אירועים שקרו לאחרונה הביאו ליציאה למאבק: צווי הריסה שהוצאו לתשעה בתים בלב היישוב עפרה, סיפור התאמת ביתו של החייל יהודה הישראלי לצורכי שיקום, ופסק הדין על הריסת המאחז נתיב האבות בגוש עציון.

לעצור את כדור השלג

רב היישוב עפרה, הרב אבי גיסר, אומר ל'בשבע' כי ממשלת ישראל חייבת להגדיר מבחינה משפטית את כל היישובים ואת כל הבתים שנבנו ביהודה ושומרון: "צריך להסדיר את מעמדם בפני כל עתירה וניסיון להרס. שהחוק יגדיר את כל ההתיישבות כחוקית וכעומדת בכל הקריטריונים של בעלות, ואת זה הממשלה יכולה לעשות או על ידי חוק ההסדרה או על ידי הפקעה לצורכי ציבור. בשביל זה צריך גם להגדיר את מתיישבי יהודה ושומרון כציבור שגר במקום חוקי. לא ציבור סוג ב' ולא ציבור שלא נהנה מהגנה משפטית, אלא ציבור שיש להגן עליו מבחינה משפטית כמו שמגינים על כל ציבור בתחומי מדינת ישראל".

לדברי הרב גיסר, "אין במצב החוקי הקיים דרך למנוע כדור שלג של הרס שיגיע לבית אל, פסגות, אלון מורה ואלפי בתים ביהודה ושומרון. אין לנו ביד כלים משפטיים, כי הממשלה משלבת ידיים לאחור במקום לפעול. אנחנו מפעילים כרגע את כל הלחץ הנדרש כדי שמישהו, כמובן ראש הממשלה בראש, יתעורר ויבין, אחרת הוא בונה לעצמו עתיד של הרס כל ההתיישבות. אם זה מה שהוא רוצה - שיודיע".

יושב ראש מועצת יש"ע, אבי רואה, המכהן גם כראש המועצה האזורית בנימין, אמר ל'בשבע' כי "בהחלטות האחרונות של בג"ץ הוכח מעל לכל ספק שאין אפשרות לתת פתרונות נקודתיים, שזה מה שממשלת ישראל מנסה לעשות. ראש הממשלה צריך לקבל החלטות, ואם צריך - לחוקק חוקים, ולא להישען על הקנה הרצוץ של בג"ץ שיציל אותו. אנחנו דורשים מראש הממשלה לקחת אחריות ולקבל את ההחלטות הנכונות".

בעצרת מול ישיבת הממשלה נכחו אישי ציבור, אך מעט פוליטיקאים. הרב גיסר דווקא מאמין כי חברי הכנסת התומכים בהסדרת ההתיישבות פועלים בנושא: "כל מי שמאמין במה שאני אומר עכשיו, אומר לנו שהוא אכן עושה זאת. אם זה שרי הבית היהודי ואחרים. אנחנו נבחן אותם רק בשטח. האם הם יגיעו גם לעימות ישיר מול ראש הממשלה או מול קיום הממשלה? אני חושב שאם הם לא יראו שיש התקדמות רצינית, אני מניח שינקטו אפילו בצעד מאיים על ראש הממשלה".

למה הם לא עשו את זה כתנאי בכניסה לממשלה, או למה לא עושים את זה עכשיו?

"לדעתי עכשיו הם פועלים נכון, וניתן להם את האשראי לתקופה קצרה כדי לראות אם הם מתקדמים או לא. אם הם לא מתקדמים - אנחנו נשאל אותם שאלות קשות מאוד".

במהלך העצרת בירושלים, כאשר הגיעה שרת המשפטים, איילת שקד, לישיבת הממשלה, היא בחרה לעמוד בפני התושבים השובתים, והצהירה כי אין שום הבדל בין עפרה לכל יישוב אחר במדינת ישראל: "אנחנו עושים כל מאמץ על מנת להסדיר את ההתיישבות. יש כמה וכמה פתרונות, אני מבטיחה לכם - אנחנו לא נראה פרשים על עפרה. אנחנו כנבחרי ציבור, גם שרי הממשלה שעוסקים בעניין, גם חברי כנסת, גם הייעוץ המשפטי לממשלה - עושים כל מה שניתן. המשפט הוא יצירתי, יש הרבה דרכים לפתור בעיות כפי שאנחנו מכירים בעפרה. אני מתחייבת - אנחנו נפתור את הבעיה הזאת".

איפה שאר המתיישבים?

אנשי היישוב עפרה, אשר מונה כ‑3,500 תושבים, נלחמים על הבית, אבל גם על כל ההתיישבות ביהודה ושומרון. לרב גיסר אין תשובה נחרצת מדוע היישוב עפרה מוביל את המאבק ולא מועצת יש"ע: "מי שכל הזמן ניצב איתנו, גם בעצרת בירושלים, זה אבי רואה בשם מועצת יש"ע. האם למועצת יש"ע יש כיום יותר כוח מזה? לצערי כנראה לא".

רואה מצדו סבור כי האנשים שהדבר נוגע להם, הם אלה שצריכים למחות: "אנחנו כמובן צריכים להעמיד את הכלים, גם כמועצה אזורית שבה נמצאים היישובים הללו, וגם כמועצת יש"ע, כדי שאנשים יביאו לידי ביטוי את הדברים. אבל זה הדבר הכי אותנטי שיכול להיות. לא אנשים שמתגוררים במקומות אחרים, שיש להם מסתמא גם עיסוקים אחרים. מועצת יש"ע היום מורכבת בעיקר מראשי רשויות נבחרים. חלקם תומכים יותר, חלקם תומכים פחות. כדי לא להיכנס לסוגיות הללו אני חושב שנכון שאנשים פרטיים, במקרה הזה תושבי עפרה, יפעלו, ומועצת יש"ע היכן שצריך נותנת את המעטפת, ובוודאי מגבה ותומכת".

בנוגע לעובדה שרוב המפגינים במקום היו תושבי עפרה, אמר רואה כי הדבר נוגע לסוגיה רחבה יותר הקשורה למקום שבו נמצאת החברה הישראלית: "אנשים נרתמים כשהם צריכים להביע את דעתם, לתרום תרומה וכו'. אצל החייל אלאור אזריה, שם אולי הייתה פעילות יותר מוחצנת, וזה גם משהו יותר אישי. זה גם חייל צה"ל, שזה דבר שנוגע לכל אחת מהמשפחות במדינת ישראל. אבל ככלל החברה הישראלית יותר מכונסת בעצמה. רוב רובם של האנשים שבאים ומסיירים, כולל חברי הכנסת של הליכוד ופעילי הליכוד - תומכים, אבל מכאן ועד לצאת לרחובות המרחק הוא גדול, וזה לא קורה בקלות".

הרב גיסר רואה הישג בכך שתושבי עפרה עצמם הגיעו: "ההישג הגדול הוא שאפילו תושבי עפרה, שאולי עשרות שנים לא יצאו להפגנה מתוך תחושת הביסוס והחיים השגרתיים - הצלחנו לעורר את כולם, והגיעו באופן חריג רבים מאוד, מכל הגילים. זה כבר סימן טוב להתעוררות הנדרשת".

למה לא הגיעו מבית אל, מגבעת זאב?

"טוב שתשאלי את השאלה הזאת בעיתון, כי השאננות היא מסוכנת".

בעצרת התייחסו גם לסיפור שיקומו של החייל יהודה הישראלי. בין היתר אמר הרב גיסר בנאומו במקום: "ממשלת ישראל באוזלת יד פושעת וחמורה לא מסוגלת לתת פתרון לחייל יהודה הישראלי. כי בממשלה מעדיפים דקדוקים משפטיים על פני חיים. מה משרת את מה? הם משרתים את המשפט או המשפט משרת את החיים? בית המשפט, ראש הממשלה, שרים צריכים לשרת את הציבור, את החיים. חובת הממשלה לבנות ולא להרוס, לשקם ולפתח ולא להתנצל".

"החיים קודמים לחוק"

אמו של יהודה, איריס, שהשתתפה גם היא בעצרת, אמרה ל'בשבע' כי היא רואה בדאגה את העובדה שמאבק משפחתה הפך כללי יותר: "אנחנו יכולים לא עלינו למצוא את עצמנו עם מציאות כזאת עם מישהו אחר, וזה לא יעלה על הדעת. חס וחלילה יכולים להיות מקרים נוספים, וזה מכניס אותי לחרדה. יש כל כך הרבה חיילים ביישוב, כל כך הרבה אפשרויות שיכולות לקרות, וחייבים לפתור את הבעיה הזאת".

איריס מבינה כי סיפור שיקומו של בנה תרם רבות ליציאה למאבק: "לא בחרנו בזה ואף אחד לא בוחר בזה, הדברים התרחשו. יהודה שהיה כל כך כללי בחיים שלו, התנדב תמיד, עשה תמיד למען עם ישראל, גם בצבא היה חשוב לו הקשר עם כולם. אולי גם פה הוא נבחר משמיים להוביל משהו שהוא גדול לעם ישראל. אולי דרך הסיפור של יהודה, שהוא כל כך נוגע ללב של כולם - יבינו מה מתחולל כאן. זה לא מתנחלים שתפסו גבעה, אלא באו בשם מדינת ישראל. אין פה שום ניסיון לגנוב משהו מהערבים, ואין פה ניסיון לעשות עוולה מאחורי הקלעים. אנשים תמימים, ישרי דרך, שאוהבים את הארץ הזאת ואת העם הזה, רוצים לממש משהו שהמדינה שלחה אותם לעשות. אולי יהודה נבחר להוביל את זה, כדי שהעם כולו יבין, לא רק מגזר מסוים, אלא מכל קצווי הקשת הפוליטית, שמדובר פה באנשים טובים שהאדמה רועדת להם מתחת לרגליים".

איריס מספרת כי התאמת ביתם לצורך השיקום מתקדמת: "אנחנו בונים בזכות עם ישראל, ומקווים שבקרוב נוכל להחזיר את יהודה הביתה". בנוגע למשרד הביטחון אומרת איריס כי הוא עושה למענם מעל ומעבר, אך בעניין הבית ידיו כבולות: "מישהו צריך לשנות את החוק. יושבים שם פקידים, הם מקבלים את ההוראות מהממשלה, והממשלה היא זו שצריכה להגיד: יש פה משהו מעוות. אנחנו שומרי חוק ונאמנים לחוק, אבל אם צריך לשנות את החוק כי יש פה חיים - אז החיים קודמים לחוק".

האם המאבק יעזור? לדברי יו"ר מועצת יש"ע, אבי רואה, לא צריך לבחון את הדברים במבחן התוצאה: "כשצריך לצאת ולזעוק זעקה - צריך לעשות את זה בלי להסתכל ימינה ושמאלה. לשבת בבית מכונסים ולרטון לא יעזור לשום דבר. לדעתי זה ישפיע, גם אם לא רואים את זה עכשיו. עובדה שהשרה איילת שקד, שהייתה בדרכה לישיבת הממשלה ולא הייתה מוזמנת להגיע לעצרת, כשהיא עברה וראתה את ההמולה, היא עצרה ונשאה דברים. מה שחשוב הוא שאנשים יביעו מה שהם מרגישים ולא יהיו ספונים בבתים. זה משפיע גם על האנשים עצמם שעושים את זה ומחזק אותם, וגם על אנשים אחרים שרואים את זה, גם אם אי אפשר למדוד את ההשפעה באופן מיידי. בשם ה' נעשה, ובע"ה גם נצליח. אנחנו צריכים לעשות את שלנו, ויש מי שמנהל את העולם. הניסיון שלי אומר שהתוצאות גם ניכרות באיזשהו שלב".