קרבות עזים נרשמו בחזית הפייסבוק במסגרת המתקפה הפמיניסטית המתמשכת על היהדות האורתודוקסית בשאלת הכנסת ספרי התורה לעזרת הנשים, אשר עולה ביתר שאת בחג שמחת תורה.
בניגוד למנהג, לפיו הפמיניסטיות תוקפות את הרבנים השמרניים בארסיות והמתנגדים מגיבים בחיל וברעדה, אם בכלל, הפעם שיגר אבישי גרינצייג לחלל הפייסבוק פוסט לא-מתנצל שעורר את זעמן של הפדלחושיות – כפי שפמיניסטיות דתיות מכנות את עצמן (ראשי תיבות של "פמיניסטית דתית ללא חוש הומור"). ערב החג כתב:
הצעת פשרה:
נשים שמעוניינות לרקוד עם ספר התורה בשמחת תורה לרגל סיום קריאת חמישה חומשי תורה, יחויבו לבוא לבית הכנסת לשמוע את קריאת התורה כל שבת, בכל תנאי מזג האוויר.
נשים שמעוניינות להתפלל במניין שוויוני, יקפידו להתפלל כל יום שחרית מנחה וערבית במניין. גם כשכואב הראש, גם כשעבר עלייך יום מתיש לחלוטין, גם כשישנת 3 שעות בלילה, וגם כשאת לא מרגישה "מחוברת".
התחושה שלי שהפמיניסטיות עושות את התורה קרדום לחפור בה. התורה היא רק אמצעי ודרך להשיג את המטרה. המטרה היא פמיניזם.
*מוזמנים/ות לתייג פדלחושיות
ההזמנה לתייג נתקבלה, ותגובת גייסות הפדלחושיות ותומכיהן הגברים היתה מהירה, מאסיבית ומרירה למדי.
"הצעת פשרה", כתב זאב לב בעוקצנות. "גברים המעוניינים לחבק את ילדיהם יחוייבו להוציא אותם מהגן בעצמם כל יום במהלך השנה, בכל תנאי, בכל מזג אויר".
"אני בעד חלופה", כתבה טל אור. "האבא ישאר עם הילדים, האמא תלך לקריאת התורה בכל מזג אויר, ואנחנו לא נמנע מגברים לרקוד עם ספר התורה, כי אנחנו נחמדות".
"הצעת פשרה", החרה-החזיק אחריהם איתן ברקוביץ'. "גברים שרוצים להתפלל תפילות ארוכות במנגינות של קרליבך יחויבו קודם בשלוש תפילות ביום במניין, בלי דיבורים בתפילה, בלי לשון הרע, וגם יארגנו ויסדרו את הקידוש כדי שיהיה מוכן כשהנשים מסיימות מוסף".
פיקפוק בכוונות
גרינצייג השיב למקטרגים, בפוסט שנפתח בקריאת הקרב: "הזהרה: עוד פוסט נגד הפדחולשיות. פמיניסטיות, תגייסו את מערך המילואות!". הוא הבהיר כי ההתנגדות שלו אינה לעצם הריקוד עם ספרי התורה, אלא היא נובעת מהעובדה שהכוונה מאחורי הדרישה לרקוד עם הספרים אינה טהורה. "הלכתית, אין איסור שאשה תחזיק ספר תורה", הבהיר. "השאלה היא מה המגמה ומה הרצון של אותן נשים המעוניינות לשנות את המנהג. אם הרצון הוא רצון כנה וטהור, אם הן רוצות להרגיש שייכות וקרבה לתורה, אשריהן ואשרי חלקן. אם הנשים רוצות יותר להתקדש ולהתקרב לבורא עולם בשמחת תורה באמצעות לקיחת חלק פעיל במנהגי היום, מדובר במעשה נפלא". ואולם, הוסיף:
ובכן, אני בהחלט מפקפק בטוהר כוונתן של חלק מן הפדחולשיות. אני חושב שצריך להסתכל על הפעילות של הפדחולשיה בצורה יותר רחבה ויותר מקיפה. צריך להסתכל על המאבק שלהן בפרספקטיבה רחבה יותר, לאור מאבקים קודמים שלהן, ולהבין שמדובר בתהליך איטי של רפורמיזציה של ההלכה, בהתנגדות מהותית להבדלים הלכתיים בין גברים לנשים, בכרסום הסמכות ההלכתית של רבני ישראל ובקריאת תיגר על פוסקי ההלכה.
יתר על כן, עצם הקריאה ל"מאבק" בממסד הרבני בעניין הריקוד בשמחת תורה, מראה שהכוונות אינן טהורות. [...] השפה הכוחנית של הנשים הללו, מעידה כאלף עדים שהן מחפשות מהפכה פמיניסטית ולא קרבת אלוקים. התורה עבורן היא רק כלי ניגוח.
טל אור, כמו רבות אחרות, האשימה אותו בהתנשאות. "כוונתן של נשים ברצונן לרקוד עם ספר התורה שייך להן בדיוק כמו שהוא שייך לך – אפילו לא טיפה פחות – אינה עניינך", הטיחה בו, "ואינה עניינו של שום גבר! כל אשה זכאית לרקוד עם ספר התורה, כמו שכל גבר זכאי לכך גם אם הוא מחלל שבת [...] גונב ואונס... ספר התורה פשוט לא שייך לגברים בלבד, אלא לכל יהוד/יה !!!"
תלמד עין טובה
"לא משנה מה דעתך על פמיניזם", כתב קובי הנדלסמן. "אתה לא חוקר כליות ולב ואתה לא יודע ולא צריך לדעת מה המניעים של כול אישה ואישה בזמן נתון. אז בוא תלמד זכות על הנשים שרוצות לרקוד עם ספר התורה, תלמד עין טובה במקום לפקפק במניעים. כן גם אם אותה אישה פרסמה סטטוס זועם שעה לפני".
שמואל שרייבער היה מהמעטים שחיזקו את גרינצייג אל מול הנחיל הפמיניסטי הזועם. "לסיכום: כשאהיה אשה, יהיה מותר לי להתנגד לרפורמים", כתב בסרקזם. "חח, סתם. ברור שלא. אם אהיה אשה שמתנגדת לרפורמים יגידו לי שאם אני כזו חרדית אסור לי בכלל להגיד את דעתי כי לשיטתי זה לא צנוע והגיע הזמן שאלך ללדת עוד 30 ילדים ולהכין לבעלי אוכל, כמו שחרדיות עושות".
הקרבות צפויים להימשך.