ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) חושבת שהפמיניזם הקיצוני שהשתלט על השיח בישראל הוא "קצת עקום". יוצאי חבר העמים "פחות מתחברים לפמיניזם הרדיקלי הזה שבזמן האחרון אנחנו עדים לו", אמרה בתשובה לשאלתנו.
"המילה 'פמיניזם' והתופעה הפמיניסטית, שזה שוויון נשי, בארץ הפך למשהו שהוא לא נכון, שהוא כאילו נגד הגברים, לפי מה שאני שומעת מאנשים...
"אני לא מתחברת לזה", הסבירה. "אני אישה שכל חיי עבדתי ואני יש לי משפחה ויש לי ילדים ואין לי שום בעיה עם השוויון הזה וזה משהו שהוא זכות טבעית לאישה, אין פה אפילו על מה לדבר. אבל יחד עם זה, אם אתם רוצים שוויון – השוויון זה גם זכויות וגם חובות. זה לא הולך בנפרד, זה הולך ביחד. אז מה שקורה בזמן האחרון, אנחנו רואים ש[נשים אומרות] 'כן' לזכויות, אבל כשזה מגיע לשלב של חובות כאלה ואחרים אז פתאום זה לא מתאים. אז זה מה שגם אמרתי לחלק מחברותי – תחליטו מה אתן רוצות. אי אפשר להיות עם ולהרגיש בלי, אין דבר כזה, זה לא עובד ככה".
'פחד אימים'
למרות המחלוקות הקשות סביב יחסי נשים וגברים, היא מאמינה שההגיון ינצח: "לפעמים אתה לא בדיוק יודע את הפרטים ואתה לא בקיא בחומר, אבל יש הגיון בריא – מה שנקרא 'סרגל בראש' – שאומר זה נכון וזה לא נכון. אני מאמינה שההגיון הבריא הזה ינצח באיזשהו שלב, כי אי אפשר אחרת".
ניכר שיש לה בטן מלאה על הנושאים הללו: "הרבה גברים, גם חברי כנסת, פוחדים לפתוח פה על זה. על פמיניזם, ועל כל הסיפור הזה עם הטרדות מיניות שזה משגע אותי. זה משגע אותי! אני כבר אומרת להם חבר'ה, תיכנסו לפרופורציות. כי באיזשהו שלב, אתם לוקחים ממני את הזכות להרגיש אישה, עם כל הפחד האימים שקורה פה. כמובן שיש [הטרדות], כמובן שזה לא בסדר, אבל לא צריך להגזים. תשאירו לי זכות להישאר אישה! שגבר יפתח לי דלת, אתה יודע, הדברים הבסיסיים, מה שנקרא נימוס, אבל גם זה יכול היום להיחשב הטרדה מינית, אז הן פשוט לוקחות את זה קצת הרבה יותר מדי [מעבר] למה שאני חושבת לנכון".
'סיפור מגעיל'
ח"כ מלינובסקי חתומה על הצעת החוק לביטול חזקת הגיל הרך (ללא ביטול האפוטרופסות ההורית) אותה מקדם ח"כ יואב קיש מהליכוד.
כששאלנו אותה לגבי השימוש המאסיבי שהמדינה עושה ב"מרכזי קשר", בהם נאלצים ילדי גירושין לפגוש את אבותיהם תחת פיקוח, היא אמרה: "זה סיפור מגעיל. זה סיפור לא טוב. זה לא צריך להיות ככה. ובעצם בוא ניקח את זה לשורש הבעיה. חזקת הגיל הרך צריכה להיעלם מן העולם. בעיני זה לא נכון וזה לא בריא. לאבא יש חלק שווה במשפחה כמו לאימא. זה תפקיד אחר, זה תפקיד שונה. מה שהוא נותן לילדים – אני לא יכולה להרים [את הילד] ולזרוק אותו לשמיים כשהוא צוחק. אבא יכול – אבל זה כיף!
"יש מקרי אלימות ויש הטרדות מיניות. זה קיים לצערי ואני אומרת את זה בכאב גדול", הבהירה, אך מצד שני, "העובדות הסוציאליות צריכות להיות קצת יותר קשובות. ברור שזה לא בריא. ברור שאתה מצפה שאתה בא עם הילד שלך ואתה רוצה לצחוק איתו לשחק איתו ולטייל איתו... חייבים להיות יותר קשובים, יותר לבדוק, יותר להסתכל, ואם יש מצב, לשחרר".
"השופטים צריכים לדון קודם כל בטובת הילד", הדגישה, "ולשים בצד את כל השיקולים האחרים שברובם הם כספיים, ואני בהחלט חושבת שבבית המשפט צריך להפריד את ההליכים: קודם כל צריך לדון בטובת הילד ולפסוק, ורק אחר כך להגיע לנושאים הכספיים".
יחס "לא אנושי" לגברים הגרושים
מדיניות סכומי המינימום שנוקטים בתי המשפט לגבי מזונות אינה הגיונית, לדבריה.
"ברור שזה מכניס גברים למצב בלתי נסבל, ואז מזה מתחיל גם הריב בתוך הזוג", אמרה. "כי באיזשהו שלב הוא גם כן צריך לחיות, הוא צריך לעשות את פרק ב', הוא צריך איפשהו לגור, ואז אם אין לו משפחה תומכת, הורים, אחים, חברים, אז הוא מוצא את עצמו באיזשהו מושב, ישן ברכב וחודש לא מתקלח. אז זה לא בריא. אז לפי דעתי צריך להיות איזשהו רף מינימום – שמזה אנחנו צריכים לראות מה קורה -- אבל עדיין צריך לפסוק לפי היכולת של הגבר.
"אם גבר עובד בעבודה מסודרת יש לו תלוש ואנחנו רואים בדיוק כמה הוא מרוויח ואין חשש שהוא מסתיר נכסים או עובד בשחור או משהו כזה, אז להשאיר אותו עם 2,000 או 3,000 שקל לחודש במקרה הטוב זה פשוט לא אנושי, כי זה מכניס אותו לפלונטר בלתי נסבל" טענה. "צריך לעשות מבחן הכנסה שהוא יישאר עם משהו מינימלי של הבטחת הכנסה כי אחרת הוא פשוט ימות ברעב".
ח"כ מלינובסקי לא השתכנעה שקיימת מעורבות פוליטית של הקרן החדשה לישראל במאבקים סביב התא המשפחתי: "אני נוטה להאמין שזה לא אסטרטגיה מובנית", אמרה. "זה לא שישבו על זה וזו האסטרטגיה וזו הדרך... את שולי מועלם ומוטי יוגב [שמתנגדים לביטול חזקת הגיל הרך] אי אפשר להאשים שהם שמאל, אז לא הייתי הולכת בכיוון הזה".