בימים הקרובים יצוין מלאת 12 שנים להקמתה של עמותת 'קו לנוער' המטפלת בנוער בסיכון, בין השאר בנוער עולה, נוער חרדי ובמסגרת זו התבקשה העמותה לטפל גם ב-25 בני נוער מקהילת 'שובו בנים' הזקוקים לסיוע בעקבות הטלטלה העוברת על הקהילה סביב פרשת הרב אליעזר ברלנד.
בראיון ליומן ערוץ 7 מספר דני ימיני, מנכ"ל העמותה, על התופעות עימן מתמודדת העמותה ומציין כי אמנם העמותה הוקמה על מנת לטפל בנוער עולה המצוי בסיכון, אך למעשה קשה לקבוע שקיים הבדל בין נוער ישראלי לבין נוער עולה, "זו תופעה חוצת מגזרים ומגדרים. נוער ישראלי ונוער עולה עובר את אותו תהליך של ילדים עם אתגרים וקשיים.
"העמותה קמה בשביל משפחות עולות כי לא הייתה להם כתובת ברורה. ד"ר וכטל הקים את העמותה כי היה צורך רב. העמותה החלה עם צוות אמריקאי המתגורר בארץ. הצוות קלט את המשפחות ואת בני הנוער ומקיימים עבורם טיפול משפחתי".
באשר לטענה לפיה בחברת מהגרים מעמד ההורים מתערער ובני הנוער חשים חופש פעולה בלתי סביר המדרדר את מצבם, לעיתים בשל אי הסכמה להחלטת ההורים להגר ולעיתים בשל אי היכרות ראויה עם המסגרות במדינה הקולטת, אומר ימיני כי "יש בזה משהו. מניסיוני כמי שהיה שליח בני עקיבא בלוס אנג'לס וראש מחלקת שליחות בבני עקיבא, אני מכיר את נושא העולים מקרוב והתופעות הללו מוכרות.
"חברת מהגרים מאבדת סמכות הורית וכו', אבל אצל אותם ילדים שמגיעים לארץ ואנחנו מטפלים בהם אנחנו רואים שהיה לזה רקע וזכר גם בחו"ל. יכול להיות שאותו נער או נערה היו נתקלים באותן תופעות גם שם בחו"ל. אולי זה מתעצם בצורה מסוימת, אבל אני לא חושב שזו סיבת הסיכון. הסיבות הן לפעמים חוסר תשומת לב או בעיה במשפחה. יש רף מגוון ורמות סיכון שונות".
"אנחנו עובדים על מניעה בשלבים מוקדמים של הבעיה, כדי שלא נתדרדר ונתקשה לטפל בהמשך. פוגשים ברצף הסיכוני בדוגמאות שונות, אבל עדיין לא נכון להכתים את ציבור העולים כציבור עם סיכון".
באשר לנוער המגיע מהמגזר החרדי שעמו באים מטפלי העמותה במגע מספר ימיני על הפרויקט החדש שהתווסף לשורותיה של העמותה: "יש לנו פרויקט בשכונת הבוכרים בירושלים עם 25 ילדי שובו בנים שמאותגרים בעקבות מה שקורה שם בחודשים האחרונים, איתגור אישי שמתעצם עם חזרתו של הרב שלהם לארץ. אנחנו נתקלים במשפחות ובני נוער בסיכון.
"השוני לגבי המגזר החרדי בשנים האחרונות נוגע יותר לפתיחות של המגזר לטיפול, מה שקורה לחברה החרדית מול כלל החברה הישראלית, צבא אוניברסיטה וכו' החרדים מעורבים יותר מבעבר גם בפתיחות והנכונות לקבל טיפול".
על המיזם מול נערים ב'שובו בנים' הוא מספר כי הפנייה הגיעה מהעירייה ומלשכות הרווחה "שמכירות את הניסיון שלנו מול המגזר החרדי והעובדה שחלק מהחונכים שלנו הם מהקהילה החרדית עצמה. קיבלנו על עצמנו את הפנייה של הרווחה, שיבצנו לכל נער ונער שאותרו על ידי מחלקות הרווחה חונך מתאים לצרכיו שלו ולאופי שלו. הם נפגשים ועוסקים בביטחון עצמי, כישורים אישיים התנהגות וכו', נותנים תחושה של כתובת, מעין 'אח בוגר' שאצלו אפשר להיחשף ולהיפתח. יש להם חסכים שהיו קודם אבל התעצמו עם שובו של הרב".
עוד נשאל ימיני אודות מציאות בה מטפלים שלא במגזר החרדי מטפלים בבני נוער חרדים. ימיני משיב ומציין כי מקרים שכאלה כמעט ואינם קורים כשמדובר בבני נוער. זאת מאחר ויש רצון להתאים לכל נער חונך שיוכל להוות עבורו מודל, ומודל שכזה יוכל להיות דווקא כאשר מדובר במישהו מתוך המגזר עצמו.
לעומת זאת כאשר מדובר בטיפול משפחתי למבוגרים קיימים מצבים של מטפלים דתיים לאומיים מול משפחה חרדית. בהקשר זה מעיר ימיני כי בחברה החרדית האמריקאית קיימת פתיחות רבה יותר מאשר זו הישראלית ושם המציאות הזו שכיחה יותר.