נוכח הירידה בשיעורי הצמיחה בהיי-טק, החלה היום (שלישי) ועדת הכספים לעבוד על חקיקת תיקונים בחוק לעידוד השקעות הון במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018.
על פי הצעת החוק, מפעל טכנולוגי מועדף ייהנה משיעורי מס חברות מופחתים על הכנסות הנובעות מקניין רוחני בגובה של 12% עבור מפעל מועדף טכנולוגי ו- 6% על מפעל טכנולוגי בעל חשיבות גבוהה לישראל. על דיבידנדים ישלמו מפעלים אלו מס מופחת בשיעור 4%.
במקרה של חברת אם זרה ייקבע מס דיבידנד מופחת בשיעור 5% וכן יופחת סף ההכנסה הנדרש ממפעל מועדף ל- 1 מיליארד ₪ בשנת מס. כמו-כן, הצעת החוק מציעה לכלול מפעלים בשדרות וביישובי עוטף עזה בזכאות למענק המוגדל הניתן כיום למפעלים בנגב מתוקף החוק לעידוד השקעות הון. לפי המסתמן, רוב חברי ועדת הכספים תומכים בהצעה והיא צפויה להיות מאושרת עוד במסגרת אישור חוק ההסדרים כולו.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הביע תמיכה בחוק אך דרש לכלול בו גם חברות ותעשייה שאיננה היי-טק, כך שכל חברה שמייצאת 25% מתוצרתה ויותר תהנה מהטבות מס מועדפות; 12% מס חברות לחברות שנמצאות במרכז במקום 16% כיום ו- 6% לחברות בפריפריה, בניגוד ל- 9% כיום.
מנהל רשות המיסים, משה אשר השיב: "יש לנו עולם לא רק של הזדמנויות אלא גם עולם של איומים ואם לא נותנים הטבות מידתיות הסיכון הגדול הוא שמרכזי המו"פ יעברו לחו"ל וישראל תאבד כוח עבודה איכותי וטוב עם פוטנציאל גדול. בחודשים הקרובים החברות הללו יקבלו החלטה לשנים קדימה איפה ימקמו את ה- IP (הקניין הרוחני (א"ק)) שלהם. זו תחרות מידתית ולא תחרות לאפס, קרי לשיעורי מס אפסיים. יש שיעורי מס ואנחנו לא יכולים להיות מחוץ לתחרות הזו".
נציגת אגף התקציבים באוצר, שירה גרינברג, ערכה סקירה בנוגע להיי-טק הישראלי: "ענף ההיי-טק מהווה 11% מהתמ"ג, 42% מהייצוא התעשייתי, 9% מכלל השכירים במשק הם בענף ההיי-טק, 4.3% מההשקעה הממשלתית היא במו"פ, מהשיעורים הגבוהים ב- OECD. קצב הצמיחה היה גבוה מאוד בשנים הקודמות 7% עד 10% ובשנים האחרונות יש בו האטה צמיחה של 3% בלבד (בדברי ההסבר להצעת החוק מוזכרים שיעורי הצמיחה בסוף שנות ה- 90' שעמדו על 27% (א"ק)). ארגון ה- OECD הבין שהציבור לא ייהנה מהמיסוי ולכן יזם שינוי במדיניות המיסוי של הקניין הרוחני, ה- IP. המצב היום של חברות היי-טק, בוודאי חברות רב-לאומיות, שהחברות עצמן לא רשומות במדינת ישראל אלא במקלטי מס, באיי מס, באירלנד, בקפריסין, באיי קיי-מן, והציבור לא נהנה מהמיסוי של החברות. המשמעות שהציבור הישראלי לא רואה המיסוי והפסדנו מכך. בעקבות שינוי הכללים יש איום על כלכלת ישראל, ברגע שה- OECD קושרים בין איפה שרשומה החברה לבין מיסוי ה- IP".
לגבי מצב המיסוי כיום בישראל אמרה: "אצלנו סה"כ כ- 30% מס, מס חברות 16% ומס על דיבידנד נע בין 10% ל- 20%. וכשחברה חושבת היכן להקים את מרכז הפיתוח שלה, לאחר שמשטר המס משתנה היא תפנה למקום שבו המס יהיה נמוך. בבריטניה למשל, המס הכולל עומד על 10% ויש מקומות שפחות מכך. אז אמנם יש יתרון לענף ההיי-טק הישראלי, אך בפועל המיסים במקומות אחרים נמוכים יותר. במידה שפערי המיסוי יהיו בפערים כאלו החשש שלנו שהחברות יפתחו את מרכזי הפיתוח למדינות אחרות".
נציגים נוספים מאגף התקציבים באוצר הסבירו, כי יש בישראל מאות חברות רב-לאומיות שפועלות עפ"י תכנוני מס. עלנו לקשור בין הקניין הרוחני לרווחים ולמקום הפיתוח. כיום מדינות לא יכולות לתת הטבות מס לקניין רוחני שלא פותח בשטחן וזה מקשה מאוד על תכנוני מס. ישראל מקום מאוד מרכזי בפיתוח אך הקניין הרוחני לא רשום בה. תנאי הסף לקבלת ההטבות קובע הוצאות על מו"פ בשיעור 7% או לפחות 75 מיליון ₪. תנאים נוספים: 20% עובדי מו"פ או 200 עובדים, השקעה של לפחות 8 מיליון ₪ ע"י קרן הון סיכון או צמיחה של 25% ואישור הרשות לחדשנות ולטכנולוגיה.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, הביע תמיכה בחוק וקרא להוסיף חברות ומפעלים שאינם היי-טק להטבות המס. ברוש אמר ש"קידום החוק הוא מהלך מבורך להגדלת האטרקטיביות של ההשקעה בתעשייה בישראל במיוחד נוכח ההאטה בצמיחה ושל הצמיחה בתעשייה בפרט". עוד ציין כי "הרחבת ההטבות לכלל התעשייה מחויב נוכח יוקר הייצור בישראל, תעריפי המים והארנונה לתעשייה שהם יקרים, הוצאות גדולות מאוד על דלקים וגז, התייקרות בולטת של שעת העבודה בישראל, ירידה בתמיכה הממשלתית בהשקעות במו"פ ונטל הרגולציה שרק הולך וגדל מאוד בשנים האחרונות. על-כן התעשייה הישראלית צומחת החוצה לחו"ל. ישראלים רבים פשוט מקימים מפעלים בחו"ל. אפילו באוצר מבינים שהצמיחה בחודשים האחרונים היא זמנית בלבד ולא נובעת מסיבות טובות של התרחבות התעשייה. יש לחזור למתווה משנת 2011 בחוק עידוד השקעות הון 12% מס חברות במרכז, 6% בפריפריה ו- 15% מס על דיבידנד".
ח"כ זהבה גלאון (מר"צ) הביעה התנגדות לחוק: "החברות באות לכאן לא סתם אלא בגלל ההון האנושי שיש כאן, בוגרי צבא ויחידות מיוחדות ששם מתפתחים המוחות המוכשרים ביותר. חלוקת ההטבות לא עומדת במבחן המציאות ואלו אינן מחזירות את עצמן. יוצא שהמדינה מסבסדת על חשבון הציבור חברות ענק ואם רוצים להגביר את הצמיחה, יש לפעול באמצעות חיזוק ההון האנושי, שילוב חרדים וערבים בשוק העבודה ולא לעודד כיסים טפוחים ממילא. אם רוצים לקדם מהלך, אז לא מהלך שייטיב דווקא עם החברות הענק".
ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) דווקא תמך "התחרות כרגע על החברות הרב-לאומיות היא קריטית וישראל בתוכה ודווקא מצליחה להביאן לארץ ולפתח הרבה מאוד מוצרים. לא יתכן שכשעושים מהלך כזה גדול לא יעשו בד בבד מהלך כזה לתעשייה הישראלית שהיא גם בינ"ל וגם ישראלית נטו. לצערי, לא ראיתי תכנית מסודרת להכנסת גם הקלות לתעשייה הישראלית ולמפעלים הקטנים יותר בעיקר בצפון ובדרום. יש להמשיך לתת הטבות לחברות הענק. 160 סטארט-אפים ישראלים יצאו מאינטל ולכן אנחנו רוצים אותה פה. אני בעד שחברות במרכז הארץ יקבלו 6% אך חברות בצפון או בדרום יקבלו למשל 3%".