על רקע החלטתו של השר יעקב ליצמן (יהדות התורה) להתערב בסכסוך שבין קהילת חסידי גור לעיריית ערד, שוחח ערוץ 7 עם תושבים בערד בניסיון להבין את הרקע למאבק המתמשך בעיר בין קהילת גור לשאר הקהילות המקומיות.
לדברי גורמים בקהילת חב"ד בערד, קהילת גור השתלטה על בית הכנסת העירוני. "שנתיים לאחר שקהילת הגור המקומית ניסתה ללא הצלחה לשלוט בכוחנות על בית הכנסת האשכנזי בעיר, הם הצליחו במאבקם לאחר שנבחר ראש עיר 'שיישר עמם קו' והלה הסכים למסור להם את מפתחות בית הכנסת. כתוצאה מכך הם הצליחו להשתלט על בית הכנסת כולו ולהפוך אותו לבית כנסת של חסידות גור, כשכל האחרים 'הוברחו' משם".
"מדובר בבית כנסת אשכנזי שבטרם כניסת חסידי גור שירת את כל תושבי ערד בזרועות פתוחות והתושבים הרגישו בנוח לקיים שם בריתות, חגיגות בר מצווה, וכן להתפלל בכל שעות היום – דבר שכיום אינו קיים".
לדברי אחד התושבים הנמנה על האוכלוסיה הדתית בעיר, החילונים שיצרו את הבלגן בשבוע שעבר מעוניינים בכך שחסידי גור יעזבו את בית הכנסת המרכזי ששירת אותם ומעוניינים להחזיר את ערד למצבה הקודם.
"כתוצאה מההשתלטות הגוראית על בית הכנסת המקומי, קהילת חב"ד וכן הקהילה האשכנזית בערד נאלצו למצוא מקומות חלופיים. קהילת חב"ד העבירה את בית הכנסת שלה לתוך התלמוד תורה של חב"ד בעיר וכתוצאה מכך בית הכנסת הפך לפחות נגיש ופחות מרווח".
"חברי הקהילה האשכנזית בעיר, שלא כל חבריה הרגישו בנוח להיכנס לבית כנסת הנמצא בתוך בית ספר, התפזרו לבתי כנסת אחרים בעיר וחלקם הפסיקו להגיע לבית כנסת בכלל".
"בית כנסת האשכנזי נמצא ממש במרכז העיר. העובדה שאין בית כנסת במרכז העיר שאפשר לערוך בו אירועים משפחתיים וכדו' מורגשת מאד את כל האירועים האלה," סיפר, "אמנם עדיין אפשר טכנית להגיע לשם, אבל כל מי שפוקד את המקום מרגיש שלא בנח. היו שנתקלו במבטים עוינים. היו שנשאלו 'האם הוא יהודי'. זה לא נח ואין באמת לאן ללכת. אי אפשר להתנהג ולהתנהל ככה, ואחר כך להתפלא שכולם שונאים אותך", הוסיף.
לטענת המקומיים, קהילת גור-ערד הכריזה במפורש שכוונתה "להפוך את ערד לעיר חרדית." קהילת גור בערד הכפילה והשלישה את עצמה בשנים האחרונות מפני שבערד הדיור זול יחסית לערים חרדיות אחרות. קהילת גור השפיעה רבות על צביון העיר ועל בניית תשתיות העיר. לדברי התושבים, הם אפילו הצליחו לייסד גן לבנות מטעמם בתוך קמפוס המתנ"ס העירוני.
כזכור, הבוקר התקיימה אסיפה שכללה את ראש העיר ניסן בן חמו, ורבני העיר הדתיים והחרדיים, האשכנזים והספרדים, למעט רבני חסידות גור, כדי לדון באירועי השבת האחרונה, כשהנוכחים הביעו תמיכתם בראש העיר.
בחסידות גור לא מכחישים את הטענה לפיה הם מעודדים התיישבות בעיר בשל מחירי הדיור הזולים אך טוענים כי כמו בכל עיר בארץ בה יש מקום לכל אוכלוסיה כך גם בעיר ערד יש מקום להכיל אותה ולאפשר לה ליהנות מכל השירותים העירוניים המוענקים לכלל האוכלוסיות בעיר, ובכלל זה בתי כנסת, גנים ומוסדות חינוך.
לטענת חסידי גור המקומיים, בכל הנוגע לתקציבים ומבני ציבור, ראש העיר מתנהל מולם בצורה שאינה שוויונית לכלל תושבי העיר ומכאן הקצף הגדול.