מחאה נגד הרס עמונה
מחאה נגד הרס עמונהצילום: Yonatan Sindel/Flash90

תמר ניזרי, תושבת עמונה בשמונה עשרה השנים האחרונות, הקימה את ביתה וילדה את שמונת ילדיה בעמונה.

בראיון לערוץ 7 היא אומרת שהיא שלמה עם ההחלטה לדחות את המתווה אך מקווה לנס, "ישבנו והבנו שהמתווה שהוצע לנו אין בו משהו ברור ומחייב. בלב כבד מאוד נאלצנו לוותר על האפשרות שלא הייתה הגונה.

אני מרגישה מצד אחד שלמות גדולה מאוד. עשינו את הדבר הנכון ולכן באיזשהו מקום עם כל הכאב והחששות יש שמחה בלב, עם זה יש גם הרבה חששות ופחד ממה שהולך להיות, סוג של הלם, זה בית שבנינו לפני 16 שנה אני לא יודעת מתי תהיה הפעם האחרונה שאראה אותו מה עושים ומה לוקחים".

ניזרי משתדלת לספר לילדיה מה עומד לקרות, "לא ידוע לנו מה הולך עכשיו לקרות, אנחנו מרגישים קצת תלושים. מצד אחד מאוד מרגש שמגיעים לכאן הרבה מאוד חבר'ה שנמצאים כאן עם המון דרך ארץ וערכים, אבל באמת אי אפשר להיות ערוכים להיות מגורשים מהבית וזה דבר שהולך לקרות.

אני לא עברתי דירה מעולם כאן בניתי את הבית עם הכרמים והבוסתן והיקב, מעולם לא עברנו. יש לי שמונה ילדים הגדולה נשואה וגרה כאן עם בעלה חייל, הקטנה בת חמש. אבל מצד שני עכשיו יש לנו תשובה ברורה שמפנים אותנו. אמנם כל עוד הנר דולק אפשר לתקן, אבל אני כן אומרת לילדים שכנראה יפנו אותנו. לקחתי את הילדה ושאלתי מה היא בוחרת לשים בתיק".

"שאלתי את הנשים בקבוצה מה עושים? אין תשובה. אנחנו נפעמים לראות את האלפים שהגיעו לכאן, ישבנו עד 12 בלילה בדיונים ומחוץ נשמעו קולות שירה אדירה שמחזקות אותנו".

היא מבינה גם את אלה שתמכו במתווה, "הם אופטימיים מאוד ורוצים להאמין שכן יש אפשרות להתפתח הם מלאי רצון לגור על ההר הזה".

ניזרי מספרת על האכזבה מהפוליטיקאים, "היו דיבורים על 67 דונם ופתרון לכל 41 המשפחות אבל ההצעה המחייבת מדברת על 8-6 דונם ל-11 משפחות זה פער עצום.

אנחנו עדיין מאמינים שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן וכל עוד לא גורשנו מביתנו אולי יהיה עוד פתרון. חג החנוכה מתקרב - לא תשעה באב וכמו בסיפורי המכבים הכול יכול לקרות - הכול פתוח - תאחלו לנו שיקרה נס ונוכל להמשיך לגור בביתנו".