ח"ע עמר בר לב
ח"ע עמר בר לבצילום: חזקי עזרא

מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית המושתתת על שלוש רשויות – המבצעת, המחוקקת והשופטת.

עיקרון עצמאותה של כל אחת מהרשויות וההפרדה ביניהן הם אבני היסוד בדמוקרטיה שלנו. במידה רבה, הרשות השופטת היא שומר הסף של הדמוקרטיה ואחריותה בין היתר לסמן ולתחום את מרחב הפעולה של הרשות המבצעת ולמנוע סתירה בין חוקי היסוד שחוקקה הכנסת.

לחברי הכנסת ישנה חסינות פרלמנטרית שכל מטרתה לאפשר להם בכל מצב להגיע למשכן הכנסת ולבצע את תפקידם – לחוקק. ליזום הצעות חוק, לעסוק בחקיקה בוועדות ולהצביע בעד ונגד הצעות המוגשות להצבעה. למעט הנ"ל, החסינות הפרלמנטרית אינה מקנה לחברי הכנסת כל זכות לעבור כל עבירה שהיא. אם חבר כנסת ביצע עבירה, קטנה כגדולה, הוא ייחקר ככל אזרח ואם יוגש נגדו כתב אישום – יישפט ובית המשפט יחליט האם מקומו "בכנסת או בבית הסוהר".

ההצעה שאנו חברי הכנסת נשפוט (כאשר איננו שופטים, כי אם נבחרי ציבור) ונפסול חבר כנסת מלכהן בכנסת, היא כפירה באבן היסוד של הדמוקרטיה שלנו ותגרום לעירוב בין סמכויות הרשויות השונות. אנו חברי הכנסת נבחרים על ידי הציבור ומודחים על ידו בבחירות כלליות, ואל לנו להקנות זכות זו לעצמנו. לקיחת הסמכות מהציבור והענקתה לנבחריו משויכת למשטרים אפלים שאיננו רוצים לראות עצמנו כמותם.

במהלך כהונתו של חבר הכנסת באסל גאטס הוא צוטט לא פעם באמירות חמורות נגד זכות קיומה של מדינת ישראל, הצטרף למשט שניסה לפרוץ את הסגר על רצועת עזה ובא יחד עם כמה מחברי מפלגתו לנחם משפחת מחבל שרצח ישראלים ונהרג. האמירות והמעשים המקוממים הללו ראויים לכל גינוי, אך פשעים פליליים צריכים להיות מטופלים בידי רשויות החוק. עד כמה שאני מתנגד, סולד ומוקיע את מעשיו של ח"כ גאטס, לא מצאה בזמנו משטרת ישראל בסיס לזמנו לחקירה ולכן גם לא הועמד לדין. החשדות הנוכחיים המיוחסים לחבר הכנסת גאטס הם חמורים ביותר, ולכן על משטרת ישראל לחקור אותו ללא שהות ובמידת הצורך להעמידו לדין.

אני סבור כי מי שעבר על החוק וביצע עברות, מקומו לא במשכן הכנסת. ועל כן, כאדם שמאמין אמונה אדוקה בדמוקרטיה הישראלית, אשאיר את מלאכת חריצת הדין לרשות האמונה על כך - הרשות השופטת.

עֹמר בר-לב

חבר כנסת (המחנה הציוני), חבר בוועדת החוץ והביטחון