פרופ' עמיחי כהן
פרופ' עמיחי כהןצילום: עצמי

חוק יסוד הכנסת קובע כמה עילות שבגינן ניתן למנוע התמודדותן של רשימות, ואף מועמדים יחידים, בבחירות לכנסת, ביניהן תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל.

ההחלטה בדבר מניעת ההשתתפות של רשימה מסורה לוועדת הבחירות המרכזית, גוף פוליטי בעיקרו. עם זאת, ההחלטה הסופית מסורה בידיו של בית המשפט העליון.

בעבר, עמד בית המשפט על המתח בין עקרונות סותרים בפסילת רשימות מהתמודדות. מחד, האופי הדמוקרטי של המדינה מחייב כי מגוון גדול מאוד של דעות יוכלו לעמוד בפני הבוחר המבקש לממש את הזכות הבסיסית ביותר בדמוקרטיה. מאידך, על דמוקרטיה להגן על עצמה מפני כוחות המאיימים על אופייה, ובוודאי כאלו התומכים באויביה באופן בלתי חוקי.

בית המשפט העלה שיקול נוסף נגד פסילת רשימות: פסילה של מפלגה פוליטית, מכל צד שהוא, הזוכה לתמיכה ציבורית, עלולה להביא אותה ואת תומכיה להקצין את פעילותם נגד המדינה.

עד היום פירש בית המשפט העליון את סמכות הפסילה של רשימות או בודדים בצורה מצמצמת, וקבע שיש צורך בראיות חד משמעיות ומשכנעות כי הרשימה או המועמד פועלים באופן אקטיבי למימוש המטרה הפסולה, וכי זו פעילות דומיננטית במסגרת פעילותם הכוללת. מבחנים מחמירים אלו הביאו את בית המשפט העליון לאשר בשנים האחרונות את מועמדותו של ברוך מרזל על אף שהיה חבר בעבר בתנועת 'כך'. למעשה, עד היום נפסלו רק שתי רשימות מהתמודדות בבחירות: רשימת הסוציאליסטים הערבית בשנות השישים, ורשימת 'כך' בשנות השמונים.

אם ח"כ גטאס יורשע, מקומו אינו בכנסת. אולם לפסילה של רשימה שלמה מהשתתפות בבחירות עלולות להיות השפעות דרמטיות על הדמוקרטיה הישראלית ועל הלגיטימיות שלה, ולפיכך יש לנקוט בה רק במקרים קיצוניים ומובהקים. פעולה לא זהירה עלולה להזיק יותר משתועיל. ראוי גם לקחת בחשבון כי הגמשת הכללים לפסילה עלולה לשמש חרב פיפיות בידי אלו שיבקשו לפסול רשימות אחרות בעתיד.

פרופ' עמיחי כהן

מנהל התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין שחק במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו