בשבע מהדורה דיגיטלית

זה שמסית וזה שמדיח

השר זאב אלקין מתכוון לפעול להדחתו של ח"כ גטאס בהליך מזורז, אולם עליו להתמודד עם הדיבור בשני קולות שמשמיעה האופוזיציה בעניין

ניצן קידר , כ"ב בכסלו תשע"ז

"הח"כים מוכנים רק לדבר נגדו, לא לעשות". ח"כ באסל גטאס
"הח"כים מוכנים רק לדבר נגדו, לא לעשות". ח"כ באסל גטאס
צילום: רוי אלימה, פלאש 90

כנסת ישראל התעוררה השבוע למציאות חדשה. ליתר דיוק, למציאות קיימת שהתפוצצה לה בפנים.

בעבר כבר הואשמו חלק מחברי הכנסת הערבים בהאשמות שונות, מתמיכה בטרור ועד סיוע ממשי לאויבי ישראל. הפעם זה היה חריף הרבה יותר. ההודאה של חבר הכנסת באסל גטאס בכך שהבריח למחבלים (די עם המילים המכובסות "אסירים ביטחוניים") טלפונים סלולריים ופתקים עם הוראות הפעלה, היא לא חציית קו אדום אלא חמורה בהרבה.

הקו האדום כבר נחצה מזמן, אלא שעד היום השתמשו בכנסת בכלים משמעתיים בלבד. ח"כ חנין זועבי, למשל, ספגה עונש של חצי שנת הרחקה מהמליאה. אבל הפעם יש תחושה שהסאה הוגדשה, והגיע הזמן לצעד חריף יותר. שמענו זאת השבוע מראש הממשלה ומשר הביטחון וגם מהשר לביטחון הפנים. הכנסת קיבלה החלטה שאוסרת על חברי כנסת לבקר מחבלים בבתי הכלא. במקביל, ביקש היועץ המשפטי מוועדת הכנסת להתכנס כדי לדון בהסרת חסינותו של גטאס.

מי שלוקח את העניין צעד אחד קדימה הוא השר זאב אלקין. בעוד בקואליציה מדברים על חשיבות הרחקתו של הח"כ החשוד במעשים חמורים מהכנסת, אלקין מבקש להשתמש בחוק ההדחה שאושר לא מכבר כדי לפתור את הבעיה של גטאס, ולשלוח גם לחברים אחרים את המסר שיש גבול ברור של מעשים אנטי ישראליים שבית המחוקקים מסוגל לסבול. "גטאס הוא סימפטום לתופעה קשה", אומר לנו השר אלקין השבוע. "כל הכנסת מדברת גבוהה גבוהה נגדו, אבל ברגע שזה מגיע למבחן המעשה – פתאום הפרצוף האמיתי של לפיד, הרצוג, לבני וחברי מפלגותיהם מתגלה. הם לא מוכנים לעשות שום דבר, רק לדבר".

אלקין פועל בימים האחרונים כדי לקדם תהליך להדחתו של ח"כ גטאס מהכנסת. אבל גם כאן, מתברר, הכול פוליטי. מפלגות הקואליציה, למעט יהדות התורה (נכון לשעת כתיבת שורות אלה), כבר הודיעו שיצטרפו ליוזמתו של אלקין. באופוזיציה מדברים על המעשים החמורים, אבל לא משתפים פעולה. "יש כאן פחד לקחת אחריות על הכנסת. יש כאן תגובה פבלובית שבאה להטיל אחריות על מישהו אחר", מסביר אלקין.

ממה בעצם מפחד לפיד, מדוע הוא לא מצטרף ליוזמה?

"יש כאן שיקול פוליטי. יאיר לפיד מדבר גבוהה נגד ה'זועביז' כפי שקרא להם, ומנסה לקרוץ לימין המתון. מצד שני הוא יודע שאין לו סיכוי להיות ראש הממשלה כאן, בלי לקבל המלצה של הסיעה הערבית אצל הנשיא. ציפי לבני נמצאת באותו מצב, ולכן הם מפחדים להתעמת עם הסיעה. הרי אין לי ספק שמאה אחוזים ממצביעי יאיר לפיד רוצים להעיף את גטאס מהכנסת. לכן הוא מדבר נגדו, כדי לדבר לציבור בוחריו, אבל מצד שני הוא לא עושה דברים שיכולים להזיק באמת לרשימה המשותפת".

המציאות הזאת מוזרה, כי אמנם ראש השב"כ לשעבר ויו"ר ועדת החוץ והביטחון אבי דיכטר מן הקואליציה דיבר נגד הכנסתו של גטאס למשכן הכנסת מעתה והלאה, אבל באותה דעה מחזיק גם ראש שב"כ אחר לשעבר, ח"כ יעקב פרי ממפלגתו של יאיר לפיד.

אין באופוזיציה תומכים ליוזמה שלך?

"ברמה הפרטנית יש כאלו שבעד. אבל כל עוד ראשי המפלגות שלהם חוסמים את זה, הם לא ילכו נגדם".

אז מה תעשה כדי לצרף את לפיד ליוזמה?

"רק לחץ ציבורי יעזור כאן. בימים האחרונים אני מפעיל לחץ כזה בכל דרך אפשרית. אני שם את הכדור במגרש של יאיר לפיד קודם כול, כדי שהוא יצטרך לתת את ההסברים".

במפלגת יש עתיד אומרים בתגובה לדברי השר אלקין כי מדובר ב"עוד ניסיון פתטי של אלקין להסתיר ולהשכיח את היותו שותף ותומך הפינוי הראשון והאלים של עמונה".

"אלקין לא ילמד אותנו מה היא פטריוטיות. יש עתיד בפנייתה ליועמ"ש הביאה לעצירתו של גאטס על ידי המשטרה. ושוב הוכח כי בצעקות ופופוליזם לא משיגים דבר אלא רק במעשים. המהלך שהובילה יש עתיד יאפשר להעמיד את הבוגד השפל שסיכן את בטחון המדינה לדין ולהדיחו מהכנסת מהר יותר מתוכנית הפעולה של אלקין. עכשיו משהתברר שצדקנו, ראוי היה שאלקין יברך על המהלך אליו הצטרפו חברי מלפגתו והביא לעצירתו של גאטס", לשון תגובת המפלגה.

הדחה בחודש, חקירה בשנתיים

הביקורת של לפיד על המהלך שמקדם השר אלקין טוענת כי מעשיו של גטאס חמורים ביותר, אך צריכים להתברר בבית המשפט.

אלקין לא שולל את הדברים, אבל מבהיר שמדובר בקווים מקבילים. "התהליך הפלילי נכון. הוא צריך להיענש על פי החוק ומגיע לו מה שמגיע לו. אבל מי שמסתתר מאחוריו, צריך כל בוקר להסתכל במראה ולומר: בזכותי באסל גטאס עדיין ח"כ".

לאלקין יש גם הסבר מלומד מדוע זריקת הכדור למגרש המשפטי מותירה לח"כ החשוד יותר מרחב תמרון. "רוצים שבית המשפט ירשיע את באסל גטאס. אבל זה מצחיק. כולנו מכירים את המציאות הישראלית. תהיה עכשיו חקירה, ובגלל שהוא חבר כנסת אי אפשר לעצור אותו ולחקור אותו ברצף. יהיה המשך לחקירה כאשר הוא ימצא זמן לכך. אחרי זה המשטרה תאסוף עדויות ותגיש המלצות לפרקליטות, שתלמד אותן ותגיש חוות דעת ליועמ"ש, והוא יגיש טיוטת כתב אישום. הוא חבר כנסת, אז מגיע לו שימוע. עורכי הדין ירצו כמה חודשים כדי ללמוד את החומר. היועמ"ש צריך ללמוד את החומר של השימוע, ואז נניח שהוא מוציא כתב אישום והולכים לבית משפט – עד שתהיה הרשעה ואם תהיה – הוא יערער, והוא עדיין לא עוזב את הכנסת אלא רק מושעה ממנה. זה תהליך שייקח בין שנה לשנתיים, לעומת תהליך של חודש".

אפשר להדיח את ח"כ גטאס בחודש אחד?

"אני חושב הפוך מלפיד, וזה מאוד פשוט. אם יבואו יש עתיד ויצטרפו לחתימות של חברי הקואליציה, אפשר יהיה כבר בשבוע הבא להתחיל את ההליך. חודש זה זמן מספיק כדי לקיים מספר דיונים של הליך שימוע בוועדת הכנסת, להגיע לרוב של שלושת רבעי מחברי הוועדה ותשעים חברי כנסת ולקחת את התהליך הזה קדימה במהירות".

"כדי להתחיל את ההליך צריך תמיכה של יש עתיד, וכדי לסיים אותו אנחנו זקוקים גם לתמיכה של מספר ח"כים מהמחנה הציוני. זה בידיים שלהם. אפשר בתוך חודש להעביר את כל ההליך", מסכם אלקין.

הוא גם לא מבין מדוע ההחלטה לבטל ביקורי ח"כים אצל מחבלים עושה כותרות. "בעקבות האירוע הזה הכנסת תיקנה מצב לא נורמלי. מה המשמעות של ההחלטה הזאת? הכנסת אומרת: אני חושדת בחבריי שהם עלולים לעבור עבירות ביטחוניות, ולכן אני מגבילה אותם. זו החלטה מאוד עצובה. אין ברירה – אבל צריך להבין מה המסר שלה. הכנסת בעצם מודה שיש בתוכה חברי כנסת שיכולים לשמש כמחבלים".

נתניהו לא מחלק קרדיט

האם אנחנו מצויים בתקופת עדנה ביחסי ראש הממשלה ויושב ראש הבית היהודי? תלוי את מי שואלים. על פי גורמים שישבו במוצאי שבת בישיבה הלילית שנגעה לעתיד עמונה, היה נראה כי השניים לא רק מסתדרים ביניהם, אלא ממש חברו לשיתוף פעולה כדי למצוא את הפתרון הנכון.

ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, סיפר לנו: "התרשמתי שגם ראש הממשלה וגם השר בנט עבדו בצורה מאוד עניינית. לא חשתי בשום מתיחות ביניהם אלא להפך, בשיתוף פעולה אמיתי וכן למען המטרה". דגן לא לבד. בפגישות הרבות שהתקיימו בנושא זה, התרשמו לא מעט אנשים שנשבר מחסום כלשהו שעמד בין יו"ר הליכוד ליו"ר הבית היהודי.

האומנם? האם שני האישים הללו סיימו את הקצר התקשורתי העמוק ביניהם? נזכיר רק כרקע למתיחות השוררת בין השניים את סיפור התלונות של בנט על עדכון הקבינט, שבדיוק השבוע בא על פתרונו, ומאבקים קטנים נוספים בין שניהם, כשנתניהו מביט כל הזמן מעבר לכתף כדי לוודא שבנט לא עוקף אותו מימין.

התרחשות אחרת שהייתה השבוע מאותתת דווקא על תחרות בין השניים. נתניהו הזכיר השבוע בסיעת בליכוד את המתווה של עמונה. השר בנט או הבית היהודי לא הוזכרו, אפילו לא ברמז. כשראש הממשלה אמר "אנחנו" – הוא התכוון לעצמו, לשריו ולמפלגתו. בעיקר לעצמו. אין לו שום עניין לחלוק בקרדיט על המתווה, שאליו נגרר באוזניו על ידי הבית היהודי והמתיישבים.

בסביבתו של השר בנט לא מתרגשים. "בנט מברך את ראש הממשלה על עניין עמונה ומאחל שהדבר יסתדר על הצד הטוב ביותר. אין כאן טעם לוויכוח".

"כל מי שעיניו בראשו", אומרים בסביבת השר, "ראה את ההובלה והדחיפה של הבית היהודי אל מול גרירת הרגליים של כל המערכת הפוליטית. ועד שבנט ואיילת שקד לא העבירו את חוק ההסדרה בוועדת השרים, שום דבר לא זז. התמונה ברורה לכולם".

אבל בשורה התחתונה התברר שלמען מטרה משותפת, גם אם יש לה לא מעט היבטים פוליטיים – השניים מוכנים להניף את החרבות הפוליטיות לא זה כנגד זה, אלא למען אותה מטרה. זו בשורה טובה בשביל בנט, אם ירצה לנהל מאבקים שראש הממשלה יהיה מעוניין לקדם. זו גם בשורה טובה מאוד לנתניהו, שמבין שעם הכִוונון הנכון, יש לו קואליציה יציבה, שאפשר להתגבר בה גם על משקעים אישיים.

האם האידיליה הזאת תחזיק לאורך זמן? הרשו לי להטיל ספק. הדם הרע שזורם בין השניים הוא לא רק תולדה של נתניהו עצמו, אלא של גורמים נוספים בסביבתו, שכידוע לא מחבבים במיוחד את צמד השרים בנט ושקד. שני הצדדים ינסו אולי לנצל את ירח הדבש הקצר בתקופת התקציב בימים הקרובים. אחר כך, סביר להניח, יתעצמו מחדש המחלוקות המוכרות.

לתגובות:

nitsan@besheva.co.il