"לילה אחד נפטרו לי שישה ילדים"

ד"ר אמסטר מבית החולים רמב"ם סיפרה על מצבם הקשה של הילדים שהגיעו לטיפול במחלקת הילדים: באותה תקופה הייתה מגפה של שיתוק ילדים".

רפאל לוי , כ"ח בכסלו תשע"ז

רופא בודק עולים במחנה חאשד סמוך לעדן
רופא בודק עולים במחנה חאשד סמוך לעדן
צילום: ELDAN DAVID GPO

אחת העדויות הנחשפות היום (רביעי), במסגרת חשיפת הפרוטוקולים של הועדות שחקרו את העלמותם של ילדי תימן בשנים הראשונות של קום המדינה, היא עדותה של ד"ר רוזה אמסטר רופאת ילדים מבית החולים רמב"ם.

אמסטר סיפרה בעדותה בפני וועדת כהן-קדמי על המצב הקשה בו טיפלו שני רופאים בעשרות ילדים מחיפה והסביביה: "עשיתי 17 תורנויות בחודש בלילות ובימים. היו קוראים לי לחדר מיון והיו 5-6-8-10 ילדים בבת אחת. חולים מאוד במצב קשה מאוד".

לדבריה חלק מהילדים הגיעו מיד עם נחיתתם מהמטוס וחלק הגיעו מהמעברות: "לא יודעת מי היה מביא את הילדים, לפעמים עובדת סוציאלית לפעמים אחות לא היה לנו שום מגע עם ההורים. את ההורים בכלל לא ראינו".

בעדותה חוזרת ד"ר אמסטר על עניין שחוזר פעמים רבות בעדויות של אנשי הצוות הרפואי: "שמות היתה בעיה גדולה", היא אומרת ומסבירה: "לכל ילד היו המון שמות לא ידענו מה השם הפרטי ומה השם משפחה".

אמסטר אומרת כי הילדים שהגיעו סבלו מזיהומים כגון דיזנטריה וסלמונלה ורבים מהם הגיעו מאוחר מידי לבית החולים: "אני יכולה להגיד שלילה אחד נפטרו לי שישה ילדים, אבל לא כולם מתימן אבל הרוב היו מתימן. את הלילה הזה אני לא אשכח".

לדבריה ילדים שהבריאו נשלחו לאומנה אך לא היא ידעה מה היה עם הילדים אחרי שנמסרו.