בשבע מהדורה דיגיטלית

אליקים העצני: ואיפה התגובה רמאללה?

האם ישראל מגיבה נכון להחלטת מועצת הביטחון של האו"ם?

נעמה בן-חיים , כ"ט בכסלו תשע"ז

אליקים העצני
אליקים העצני
צילום: פלאש 90

לא. ראש הממשלה, שלקח לעצמו את המונופול על התגובה, הגיב לא נכון – במעשה ובמחדל.

במעשה - צעדים דיפלומטיים כגון נזיפה בשגרירים ניחא, אבל כל מה שמריח מהחרמה, כגון ביטול ביקורים והנחיה שלא לבקר בארצות מסוימות, עלול לחזור עלינו, קורבנות חרם ותיקים, כבומרנג.

כנגד קיצוץ של מיליון מסנגל – לנו אפשר לקצץ מיליארדים! ואיך "נעניש" את סין, למשל?!

במחדל – את הטרגדיה במועצת הביטחון חוללו שניים: הפלשתינים שסיפקו את הסכין, וממשל אובמה שתקע אותה בגבנו. כל היתר היו סטטיסטים. את אובמה תקף נתניהו בפראות, ונכון עשה; אך מדוע הוציא את כל חמתו על הסטטיסטים – מסנגל ועד אוקראינה – ועל המניע הראשי, האויב היושב ברמאללה, פסח לחלוטין? הסוס בועט בעגלה, מפני שאל העגלון שמרביץ לו הוא אינו יכול להגיע. ובמקרה דנן נתניהו אינו רוצה להגיע. למה?

מפני שמה שאש"ף-פת"ח-רש"פ עושים - לנסות לכפות עלינו דרך האו"ם את "מעמד הקבע" בנושאי ירושלים, ההתנחלויות והגבולות - הוא הפרה יסודית של הסכמי אוסלו, המאפשרת לנו לבטלם מכול וכול. אולם נתניהו דבק באוסלו, ולכן הוא מוחל על ההפרה ושותק.

אוסלו, שמו השני הוא המדינה הפלשתינית שבדרך. השתחררות ממנו מחייבת נטישה של סיסמת שתי המדינות שנתניהו בעצמו מנופף בה, ואף הביע משאלה שגם טראמפ יצטרף. לכן רמאללה אינה נענשת.

נותר ענן "הכיבוש" הרובץ מעלינו, והוא שכיכב בדיוני מועצת הביטחון, שם הכול שאלו את נתניהו – ממה נפשך: אם האדמה הזאת היא שלך, מדוע אתה מבטיח אותה לעם אחר ("שתי מדינות")? ואם מיועדת היא למדינה השנייה, מדוע אתה בונה עליה התנחלויות?

על השאלה הזאת אין לו מענה, לא באומר ולא במעש.

מהי התגובה הראויה? ביטול הסכם אוסלו, השלכת סיסמת שתי המדינות לפח וסיפוח אזור C, האמצעי היחיד שנותר לסיכול האיום הפלשתיני הקיומי ולעצירת העמונות שבדרך.

אליקים העצני