בשבע מהדורה דיגיטלית

בעל הבית משתגע

ראש הממשלה נקט צעדים דיפלומטיים חריפים כלפי מדינות שהצביעו באו"ם בעד גינוי ההתיישבות, אך בעצמו ממעט לבקר שם

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ט בכסלו תשע"ז

נאה דורש, פחות נאה מקיים. נתניהו בדרכו לישיבת הקבינט השבוע
נאה דורש, פחות נאה מקיים. נתניהו בדרכו לישיבת הקבינט השבוע
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

פוסל במומו

החלטת מועצת הביטחון של האו"ם שקובעת, בין היתר, כי ההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון אינן חוקיות, עוררה את זעמו של ראש הממשלה. שורה של פעולות שאינן אופייניות להתנהלות הדיפלומטית של ישראל ננקטו על ידי משרד החוץ, בהנחייתו של נתניהו, המשמש גם כשר החוץ.

מדובר בצעדים שלפחות ניסו לשדר את התחושה ש"בעל הבית השתגע", כמו ביטול פגישות שרים במדינות שנחשבות ידידותיות וביטול ביקורו הצפוי של ראש ממשלת אוקראינה בישראל. אלה אינם נחשבים בעולם המושגים הדיפלומטי לצעדים של מה בכך. למעשה מדובר בשבירת כלים, שנועדה לכאורה להבהיר עד כמה מדובר מבחינת מדינת ישראל בצעד חמור.

אך למרבה הצער, מי שבוחן את התנהלותו של נתניהו עצמו, לא יכול שלא לשאול כמה שאלות. מעקב אחרי לו"ז הביקורים של ראש הממשלה יגלה לכם שנתניהו ממעט מאוד לבקר בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון. למעשה, מלבד ביקורי ניחומים ספורים, נתניהו נוהג להגיע ליישובים ביו"ש רק בהזדמנות אחת: ערב בחירות לכנסת. רחלים, עלי או גוש עציון - זה תמיד יקרה זמן קצר לפני הרגע שבו עם ישראל צועד לקלפיות. ראש הממשלה חוזר אמנם לא פעם על הסיסמאות הקבועות בנוגע לזכותנו על הארץ, אבל אינו מזדרז להפגין את הזכות הזאת בנוכחות אישית.

זה אולי המקום להגיד מילה טובה לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. הנשיא, איש ארץ ישראל, נוהג אמנם להרגיז מעת לעת את אנשי ההתיישבות בהתבטאויות שונות. אולם מנגד הוא מקפיד לבקר אותם, במקומותיהם, מדי כמה חודשים. השבוע הוא הדליק נר חנוכה בבית אל ובערב ראש השנה הוא הרים כוסית בבנימין, ובאופן כללי הוא אינו חושש לחצות את הקו הירוק ולהכריז ממש במקומות הללו על זכותנו ההיסטורית בכל מרחבי ארצנו. ההתנהלות הזאת בולטת במיוחד על רקע שני קודמיו, הנשיא התשיעי שמעון פרס והנשיא השמיני משה קצב. שני אלו כמעט שלא חצו את הקו הירוק. וגם כשעשו זאת, היה מדובר תמיד בהלוויה או בניחום אבלים.

2

בג"ץ בשבתו כגננת

בכ' בתמוז ה'תשע"ב הוציא בית המשפט העליון של מדינת ישראל את אחת ההחלטות המשעשעות בתולדותיו. בית המשפט נדרש להכריע בעתירה שהגישה תנועת נאמני הר הבית, אשר טענה כי עיריית ירושלים אינה פועלת למנוע מהווקף לבצע עבודות הפוגעות באבן השתייה הממוקמת במרכז כיפת הסלע. העירייה טענה כי התנועה לא העבירה ראיות לטענותיה, ומשהו בהידברות בין הצדדים לצורך העברת הראיות לא הסתדר.

הצדדים המשיכו לתקוף זה את זה בהודעות לבית המשפט, ובסוף הוציאו מהשופטים את ההחלטה. מי שכתב את ההחלטה היה ככל הנראה השופט אליקים רובינשטיין שישב בראש ההרכב, והיא הייתה קצרה במיוחד, שתי שורות בלבד. נצטט אותה במלואה: "הצדדים או חלקם סבורים כנראה כי התיק מתנהל בבית המשפט העליון בשבתו כגננת. ניסיון אחרון: העותרת תתכבד להגיש לעירייה את המתבקש בהודעה מ‑9.7.12 והעירייה תבדוק ברוח נכונה. הודעות עדכון יוגשו עד 31.8.12". מלשון ההחלטה, שעוררה בשעתו הרבה התעניינות תקשורתית, ברור לפחות דבר אחד: השופט רובינשטיין סבר שבית המשפט העליון אינו גננת. אולם למרבה הצער, התובנה הפשוטה הזאת, הכמעט מובנת מאליה, נשכחה מאז משופטי בג"ץ.

למה אני חושב כך? בגלל ההתנהלות המוזרה עד מחפירה של שופטי בג"ץ בפרשת בקשת הדחייה בפינוי עמונה. הסאגה הזאת התחילה כבר בשבוע שעבר, ביום רביעי בערב. תושבי עמונה חתמו כזכור על המתווה שהוצע להם על ידי המדינה. במתווה נקבע במפורש, והקביעה הזאת לא השתנתה, שההתחייבות לפינוי בדרכי שלום תהיה תקפה בכל מקרה, גם אם המדינה לא תצליח לממש את התחייבויותיה. זה היה ברור לכולם, וזו הייתה גם הסיבה שהתושבים התקשו כל כך לחתום עליו בתחילה. המתווה החתום הוגש לשופטי בג"ץ יחד עם בקשת המדינה לדחיית הפינוי, כולל ההתחייבות הברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. למרות זאת, ביום רביעי בשעת ערב הוציאו השופטים החלטה בהולה המבקשת מהתושבים להתחייב לפינוי בדרכי שלום, וזאת עד למחרת בעשר בבוקר. היה ברור שהבקשה הזאת לא תהיה קלה לתושבים. הם הרי מקווים בכל מאודם לביצוע המתווה ולהישארות על ההר. הדרישה הזאת, שטיבה באמת איננו ברור, חייבה אותם להתעמת פעם נוספת עם האפשרות שהמתווה יקרוס, וזה לא דבר קל. בכל זאת, תוך גילוי אחריות ובגרות ולמרות התחושה הקשה, המתיישבים הבהירו שהם מקבלים את המתווה, כולל ההתחייבות להתפנות בדרכי שלום. המתיישבים לא נגררו אחרי הפרובוקציה שעשו להם השופטים, וחתמו על הודעה ברורה ובהירה.

אך מתברר שלשופטים זה לא הספיק. סעיף נוסף שהתווסף להצהרה, ובו הבהירו התושבים כי הם מצפים גם מהמדינה למלא את התחייבותה, לא נתן להם מנוח. למרות שכל אדם סביר שקורא את ההצהרה מבין שהיא עונה בדיוק על מה שביקשו השופטים, דרשו השופטים הצהרה נוספת, שבה הסעיף עם הציפייה אינו מופיע. למה? ככה! אין שום דרך רציונלית להסביר מה הפריע לשופטים. גם הפעם תושבי עמונה היו המבוגר האחראי. אחרי שגילו אחריות ביום ראשון בשבוע שעבר וקיבלו את המתווה למרות כל הקשיים הגדולים שבו, אחרי שהעבירו ביום חמישי לפני שבוע הצהרה ראשונה לשופטי בג"ץ, העבירו התושבים גם את ההצהרה השנייה. בהצהרה השנייה הובהר מה שכבר היה ברור ברגע הראשון. ההתחייבות לפינוי בדרכי שלום איננה מותנית בדבר.

הסאגה המוזרה הזאת מצטרפת למקרה קודם שבו דרשו שופטי בג"ץ להגיש לבית המשפט תצהיר מטעם הרב אייל קרים. במקום להסתפק בבירור שערך הרמטכ"ל עם הרב קרים, דרשו השופטים לערוך את הבירור בעצמם. שני אלה, ומקרים נוספים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה פחות, מלמדים על כך ששופטי בג"ץ קצת שכחו מהו תפקידם. אלו לא הצדדים שהופכים את השופטים לגננת. השופטים הם שעושים זאת. ואחר כך מתפלאים מדוע יורדת קרנו של בית המשפט בעיני הציבור הרחב.

3

בדרך לרבנות מטעם?

חגי סוף השנה הנוצריים הם נקודה רגישה לעם היהודי. זיכרון היסטורי קשה וארוך שנים, בצירוף הסלידה הקבועה מכל מה שריח עבודה זרה נודף ממנו, עומדים מאחורי ההתנגדות הטבעית להחצנת סממני החג השונים. מה שברור לכל יהודי עם מעט תודעה יהודית וזיכרון היסטורי, היה ברור גם לרבני העיר ירושלים. הרב אריה שטרן והרב שלמה עמאר פרסמו הודעה לכל בעלי בתי המלון בעיר לפיה ההלכה היהודית אוסרת הצבת עצי אשוח לציון החג.

הרבנים לא השתמשו בלשון חריפה, לא איימו בהסרת תעודת הכשרות ולא נקטו שום צעד חריג. הם בסך הכול הבהירו היטב את עמדת ההלכה. למרות זאת קמה מהומה, בטענה שרבני העיר מנסים לאכוף דרך מערך הכשרות, באופן בלתי חוקי, נורמות דתיות מחמירות על בעלי העסקים. לטענות הצטרפו פעילים אנטי-דתיים, משפטנים ואפילו חברי כנסת.

הטענות לא היו ראויות להתייחסות, אילולי ביטאו את המגמה המסתמנת להפוך את רבני הערים ונושאי משרות הרבנות הרשמיות לפקידי רבנות מטעם. הניסיון לסתום לרבנים את הפה ולאסור עליהם לבטא את עמדתם, אם יצלח, יחזיר אותנו מהר מאוד לימי הרבנות מטעם. אף רב בעל שיעור קומה לא יחפוץ להיות פקיד דת, גם אם המשכורת נאה והתנאים טובים. הניסיון לסתום את פיותיהם של הרבנים צריך להדאיג את כל מי שהרבנות במדינת ישראל יקרה ללבו.

***הפינה הכלכלית***

החוקים החדשים: יותר חופשות, פחות שקיות

שעת חילופי השנה האזרחית היא באופן מסורתי גם שעת כניסתם של חוקים ותקנות שונים לתוקף. התאריך העגול חביב על המחוקקים ושאר אנשי שלטון כתאריך תחילה לעניינים שונים ובעיקר עניינים כלכליים. זה נוח במיוחד משום שבחילופי השנה מתחלפת גם שנת התקציב כך שקל יותר לבצע את ההתאמות התקציביות הנדרשות, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. אז לטובתכם קיבצנו כאן כמה מהשינויים שרלוונטיים לכיס של רבים מאיתנו, ואף מילה על חיסכון לכל ילד (שלו כבר הקדשנו פינה משלו לפני כמה שבועות).

אם אתם חלק מהקבוצה הלא קטנה של עובדי שכר מינימום, תשמחו בוודאי לשמוע שהחל מהראשון בינואר שכר המינימום החודשי יעלה ל‑5,000 שקלים. זוכרים את הימים שבהם הבטיחו לנו ששכר המינימום יעלה ל‑1,000 דולר בחודש? אפילו בימיו הטובים ביותר של הדולר לא הגיע ערכם של 1,000 דולרים ל‑5,000 שקלים. בהתאמה, יעלה שכר המינימום לשעה ויעמוד על 26.88 שקלים. הבשורה הטובה הנוספת היא שבמרץ 2015 חתמו ההסתדרות והמעסיקים על הסכם שהוסיף פעימה נוספת להעלאת שכר המינימום. הפעימה הזאת תתרחש בסוף 2017, אז יעלה שכר המינימום ל‑5,300 שקלים בחודש.

עובדים חדשים יחסית במקום העבודה, בעלי ותק של חמש שנים ומטה, יקבלו החל מהראשון בינואר הקרוב בין יום חופשה אחד לשניים נוספים, תלוי בוותק המדויק. השינוי, שיזמה ח"כ רחל עזריה (כולנו), לא ישפיע על עובדים ותיקים יותר, שממילא זכאים למכסה גדולה יותר של ימי חופשה.

עצמאיים? מהיום גם אתם חלק מהסדר פנסיית חובה. החוק החדש, שייכנס לתוקף החל מהראשון בינואר 2017, מחייב כל עצמאי להפריש לחיסכון פנסיוני 4.45 אחוזים מהכנסתו בגין ההכנסה שעד לחצי השכר הממוצע במשק. בגין ההכנסה של חצי מהשכר הממוצע ועד לשכר הממוצע יחויבו העצמאים להפריש 12.55 אחוזים. במקרה של הפסקת הכנסות או סגירת העסק, יורשו העצמאים למשוך חלק מהסכום.

הולכים לסופר? בואו עם סלים. החל מהראשון בינואר תידרשו לשלם 10 אגורות על כל שקית פלסטיק שתיקחו בקופה בסופר. השקיות במחלקות הירקות והחלב ימשיכו להיות מחולקות חינם, אך הן תהיינה בלי ידיות. המטרה היא לגרום לכולנו להשתמש בפחות שקיות. האם המטרה תושג? ימים יגידו.

חוק נוסף שנכנס לתוקף בתחילת השנה הנוכחית הוא החוק להגבלת שכר הבכירים. מכאן שלוחה לכולכם ברכתנו - שתזכו להיות מאלו שההגבלה הזאת חלה עליהם.

לתגובות: pyuter@gmail.com