יהודים בהר הבית. ארכיון
יהודים בהר הבית. ארכיוןPhoto by Zack Wajsgras/Flash90

העיתון הליטאי ''יתד נאמן'' שוב יוצא במתקפה חריפה נגד החרדים העולים להר הבית ומכנה אותם ''קומץ הזוי של טרופי דעת''.

"מה שהחל כטפטופים של בודדים ש'מחזי כחרדים', קומץ הזוי של טרופי דעת, החל לצבור נפח ע"י הצטרפות של אנשים נוספים. גם אם עדיין מדובר במספר זניח של אנשי שוליים, מספר גדול יותר של אנשים בעלי מעטפת 'חרדית' הורסים לעלות אל ההר ולנגוע בקצהו. המידע על הפעולה הנוראה והחמורה הזו, מגיע ממקורות תקשורת ערבים", כותב עורך העיתון ישראל פרידמן במאמר המערכת.

"זה אומר שבמשך תקופה ארוכה הם עוקבים אחרי אותם אנשי מורסה מתפתחת, ומקפידים להעביר לעולם את תמונותיהם מזירת הפשע הרוחני. אין זה דיווח ערבי עובדתי, אלא הסתה נגד צבור נוסף שרובו ככולו ממש אינו קשור לענין. עד כה היה ברור לכל שחרדים אינם עולים להר הבית, ועכשיו, 'הנה לכם תיעוד מצולם'.''

במאמרו ציטט את עמדת גדולי ישראל לדורותיהם שאסרו על העליה להר הבית והמשיך לטעון כי מדובר בניסיון להשיג רווח פוליטי תוך 'התגרות באומות'. "הם מציגים את תוכניתם הפוליטית כמשאלה דתית, אך עושים "תורתם" קרדום לחפור בו הישגים פוליטיים. לא באמת מדובר בשפיכת צקון לחש לבורא עולם, אלא בשפיכת שמן למדורה. זה סוג של הפגנה פוליטית שנועדה להחיל ריבונות ישראלית על הר הבית. הם עדיין מאשימים את משה דיין על שהורה בזמנו להוריד את דגל ישראל מהמסגדים. על המאבק הלאומני הזה, הם מוכנים לשלם בדמים יקרים, גם אם יהיו אלה דמיהם של חפים מפשע".

"ניסיונות העליה של יהודים להר הבית, הן כמו השלכת גפרור לבאר נפט. הר הבית עלול להפוך להר געש, שיכסה באפר ועשן את כל המזרח התיכון. המעפילים להר מציתים בעירה, ומספקים לצמאי הדם את התירוץ לפרוע פרעות בישראל. הם פורשים לרגלי מפגעים איסלמים מוסתים שטיח אדום, שעם התלהטות הרוחות הוא מאדים מדם.

''הסכנה איננה מקומית בלבד. העולם הערבי כולו נסער כשמדובר בהר הבית. הם רואים בעלייה להר ניסיונות לגרש אותם מבתי התיפלה שלהם. היו כבר כמה מטורפים שדברו בעבר על פיצוץ המסגדים, והפצע הזה נותר פתוח וחשוף. אלו שמנסים לעלות בהר ולנגוע בקצהו, שופכים אלכוהול על הפצע ומסכנים את כלל ישראל''.

את מאמרו הוא חותם בקריאה לממשלת ישראל לאטום את ההר. "ממשלת ישראל חייבת לסגור את ההר, לנעול, לאטום את שעריו באלף סורגים ובריחים, כדי שרמיסת קדושת ההר לא תסכן אותנו, כדי שעם ישראל לא יתבע חלילה על חילול מקדש וקודשיו. אבל גם כל מי שבידו להקיא מתוכינו ולהוקיע את אותו קומץ שהחל כקוריוז והופך לקוריוז גדול יותר, להבהיר בצעקה 'לא משלנו הם, לא מאתנו ולא מקהלינו'.

''הם מתחפשים בצלמנו ובדמותנו, מתחזים, וחבים לאחריני. זכותנו וחובתנו להתגונן מפגיעתם הרעה של מעשיהם והלך מחשבתם. צריך להרחיק אותם ולטבוע על מצחם אות של קלון, לבל יטושטשו הגבולות ולבל יפרץ הסכר. לשמן שנטמא ביד זרה אין מקום במחוזותינו. בנפשינו הדבר. גם כפשוטו".