ארכיון
ארכיוןצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

היום מסתיים כנס אקדמי ייחודי במכון ון ליר בירושלים, כנס העוסק בדמותה והשפעותיה של חסידות ברסלב מאז ימיו של מייסד החסידות, רבי נחמן, ועד לימינו אלה.

בראיון ליומן ערוץ 7 מספר פרופ' אמנון רז-קרקוצקין (נונו). ראש תחום המחשבה היהודית במכון וממארגני הכנס, על ייחודה של יצירתו של רבי נחמן, על החברה הברסלבית כיום ועל השפעותיה על החברה והתרבות הכללית בישראל של שנות האלפיים.

"לחסידות ברסלב ולכתבי ברסלב השפעה גדולה בתרבות הישראלית בשנים האחרונות. זה חוצה מגזרים ובא לידי ביטוי בהיבטים שונים מעבר לחזרה בתשובה. רואים קריאה רחבה בכתביו על ידי חוגים המוגדרים כחילוניים ועוד. את ההיבטים הללו רצינו לסכם ולתאר בכנס שבו הופיעו ומופיעים מומחים לתורתו של רבי נחמן ולתופעת הברסלביות כמו גם אנתרופולוגים רבנים וסוציולוגים, כך שנקבל תמונה מקפת ונפגיש אנשים שבדרך כלל לא נפגשים אלא במסגרת הזו", מספר פרופ' רז-קרקוצקין.

במהלך יומו האחרון של הכנסת ינחה פרופ' רז קרקוצקין מושב שיעסוק בקשר שבין חסידות ברסלב ליוצאי ארצות המזרח, ועל כך הוא מספר כי "אחד ההיבטים של ברסלב היא העובדה שברסלב מושכת אליה מזרחיים רבים ואומן הוא מקום שבו יש מפגש מרתק של מזרחיים ואשכנזים, של אנ"ש ושאינם אנ"ש, חסידי ברסלב ממקומות שונים בארץ. מדום כך החלטנו לקיים את הכנס שידון בשאלה למה זה קורה. בנוסף, גם חלק ניכר מהרבנים הם מזרחים כמו הרב הרוש ואחרים".

ועם זאת נשאל פרופ' רז קרקוצקין כיצד מתיישבים הדברים עם קשיים שעדיין קיימים בחסידות למי שמגיע מרקע מזרחי, רבים מהם חשים נחיתות אל מול האליטה הוותיקה של החסידות בירושלים ובצפת ובחלק מהמקרים מתקשים לשלב את ילדיהם במוסדות החינוך הבולטים והנחשבים של החסידות.

לדבריו מדובר בבעיה כוללת של מזרחיים בציבור החרדי, "אני לא בטוח שזה כך בחסידות ברסלב שהיא יותר פתוחה. זאת מעבר לחסידי ברסלב הוותיקים מירושלים וצפת. בהקשרים השונים יש צדק בטענה שבכל מקום שיש מזרחיים ואשכנזים עדיין יש פער, אבל עדיין מעניין אותי למה מוצאים מזרחיים דרך תורתו של רבי נחמן יכולת להשתלב ביצירה באופן הרבה יותר שוויוני מכפי שאנחנו מכירים אותם בארץ.

"בהרבה מובנים המבקרים באומן רואים שרבי נחמן משלב את המסורות המלאות שעברו יחד עם דימויים שנוספו אליו, וחלקם מזרחיים. לפעמים הוא נדמה כצדיק מזרחי. משום כך אנחנו רואים את התופעות המתפתחות לנגד עינינו ושוברות את ההבחנות הגדולות שאנחנו רואים".

מוסיף פרופ' רז-קרקוצקין ומחדד את דבריו: "בניגוד לתרבות הציונית החילונית שניסתה להטמיע את המזרחיים, כאן אין עוינות אלא קרבה. יש היבטים בדמותו של הצדיק שמתחברים לתפיסה המזרחית שרואה בצדיק והליכה לקברי צדיקים חשיבות רבה. ניתן לומר שמבט על היצירה הרחבה שמתפתחת בתחום הספרות, ובוודאי בתחום המוסיקה מראה את העירוב הזה. נוצר כאן מזרח יהודי, וזו מסגרת חדש שאותה נצטרך לבחון בכנס".

עוד התבקש פרופ' רז-קרקוצקין להתייחס להטמעתם, אולי הבלתי מודעת, של מוטיבים בתפיסת רבי נחמן וחסידות ברסלב בהוויה התרבותית והציבורית הישראלית העכשווית. "התרבות הישראלית מצויה בחיפוש אחר דבר מרכזי שאותו נותנת חסידות ברסלב, וזה הגעגוע. התרבות הישראלית התבססה על מחיקת מסורות, ובעשור האחרון תורת רבי נחמן המעמידה את הגעגוע והפער בין הלב והמעיין מאפשרת לשוב ליסודות תרבותיים שנמחקו בעבר. זה הרבה מעבר לסיפורי מעשיות".

במהלך הכנס נדון גם האפקט של ליקוטי מוהר"ן על התרבות הכללית. הדברים מהדהדים, והקהל שמגיע מעיד על כך. מדובר בחילונים, דתיים וציונות דתית שמקבלת השפעה רבה, והיה על כך פאנל נפרד".

עוד נשאל רז-קרקוצקין לנוכח העובדה שרבי נחמן נפטר בגיל צעיר מאוד ולמעשה כל כתביו אינם אלא כתבי רבי נתן תלמידו שסיפר וכתב את שלמד אצל רבו, האם עובדה זו אינה מעוררת את השאלה מי גדול יותר – רבי נחמן או רבי נתן.

פרופ' רז-קרקוצקין משיב וקובע כי אין מקום לפקפק באשר לגדולתו של רבי נחמן על פני תלמידו, אך אין להתעלם מהשאלה אם יכול היה רבי נחמן להגיע להשפעה שכזו במהלך הדורות ללא רבי נתן. "זו שאלה שמעוררת וויכוח בין החוקרים ובין החסידים. אני סבור שללא רבי נתן לא הייתה מתאפשרת ההפצה הגדולה והמתמשכת של רעיונותיו של רבי נחמן".

לדבריו שאלה דומה ניתן להעלות סביב דמויות ואירועים נוספים בהיסטוריה, ואחת הדוגמאות לכך היא המקרה של האר"י ורבי חיים ויטאל שאילוליה הוא ספק אם תורת האר"י הייתה מוכרת ונלמדת כל כך.

עם זאת הוא מעיר כי "אין לשכוח שיש הרבה מקורות על רבי נחמן ללא רבי נתן ועוד לפני רבי נתן. אין מקום לערער על מרכזיותו של רבנו בהקשר הזה. יש וויכוח על אילו תורות של רבי נתן משוקעות בליקוטי מוהר"ן וגם על שאלת שימור דמותו של רבי נחמן בידי רבי נתן. מדובר בויכוח ושאלה מעניינת בין מאמינים וגם בין חוקרים".

"אם מנסים לבחון את כל התופעות סביב ברסלב רואים כל כך הרבה קריאות המוכיחות שהטקסטים של רבי נחמן חיים וזוכים לפרשנויות, ומתוך כך מתרחבת השפעתם. האם הם מהווים קו אוטנטי? אינני יודע. אני סבור שהריבוי הזה נמצא בתורתו שהיא מלאה במתחים. הוא חי מתוך מתחים וזה מה שנותן לו את כוחו ומשום כך קוראים את ספריו יותר מאשר ספרים חסידיים אחרים. זה משום שהוא פתוח לשורה שלמה של הבנות שחלקן עומדות בסתירה זו לזו. גם בכנס הזה אין מסקנה סופית. אנחנו חלק מהתופעה שאנחנו חוקרים ובוחנים וממילא אנחנו רואים כמה מבטים יש לתופעה הזו".