האנטישמיות מתפשטת, הכיפה נכנסת לכיס

האנטישמיות ותנועת החרם נגד ישראל גורמות לסטודנטים בחו"ל להתכנס בקונכייה של סטודנטים יהודיים.

חזקי ברוך , ה' בטבת תשע"ז

אנטישמיות. ארכיון
אנטישמיות. ארכיון
צילום: רויטרס



טוען....

כיפה בכיס, הימנעות מעמדה פרו-ישראלית והתחמקות מזהות יהודית – כך גורמות האנטישמיות ותנועת החרם נגד ישראל להתכנסות בקונכייה של סטודנטים יהודיים. אלו חלק מהעדויות שנחשפו היום (שלישי) בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת ע"י סטודנטים יהודיים בקמפוסים בחו"ל.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) הזהיר כי "האנטישמיות כיום היא מתחפשת לביקורת משתלחת וארסית על מדינת היהודים, ובעיקר קמפוסים האקדמיים, בהם שולטת רוח ליברלית קיצונית, שעבורה שנאת מדינת ישראל היא דלק ומנוע. כאשר כבר לא-מנומס ולא-אופנתי לשנוא יהודים באשר-הם – השנאה מתחפשת לביקורת על מדינת היהודים".

הפרופ' ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים והיועץ המשפטי הקנדי, הדגיש את רמת האנטישמיות הקיימת כיום, "הגבוהה ביותר מזה 40 שנה, וכוללת אפילו את שלילת זכותה של ישראל להתקיים בכלל והצגת ישראל כמפלצת ואויבת האנושות".

הוא הוסיף כי תחת חסות האו"ם, מתקבלות מדי שנה עשרות החלטות גינוי נגד ישראל, בלי שום פרופורציה לשום מדינה אחרת, "והמדהים בעניין שמובילות הגינויים בתואנה של 'פגיעה בזכויות אדם' הם אירן, סין וערב הסעודית".

לפי נתוני משרד התפוצות, 40% מתושבי אירופה הם אנטישמיים, 75% סטודנטים יהודים באמריקה עברו תופעה של התקפות אנטישמיות, בפייסבוק דווחו 9,000 מקרים של אנטישמיות בשנת 2015, בטוויטר 11,354, באינסטגרם 4,468, ביוטיוב 4,465 סרטונים אנטישמיים.

גלעד קבילו, רכז הפעילות בארגון STAND WITH US, סיפר על פעילות בת 15 שנה כולל במדיה החברתית, "ואנחנו מסכלים פעילות חרם תוך תוצאות נאות בשטח, ומפיצים מידע אמיתי על ישראל ומקדמים שיח על זכותו של העם היהודי על מולדתו ההיסטורית".

עידו דניאל מהתכנית למאבק באנטישמיות בהתאחדות הסטודנטים תיאר הסתה אנטישמית גוברת ברשת, שפעילי התכנית נאבקים בה ע"י שימוש ב-16 שפות, ונלחמים ביותר מ-30 אלף תקריות אנטישמיות ברשתות החברתיות הגדולות בלבד, בשנה החולפת. "אנשים בעולם מבינים שחרם או ביקורת על מדיניות ישראל, משמעותן היא הכחשת שואה, דמוניזציה של יהודים והיתר לרצח יהודים. התוצאה היא שיהודים חוששים לבטא את עובדת יהדותם בגלוי".

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) סיפרה על ספרי הלימוד ברשות הפלשתינאית וממומנים ע"י האו"ם, "ומלאים שנאה פתולוגית ליהודים, רצון ושאיפה לחורבן ישראל". לדבריה, חברה יהודייה בעיר אטלנטה, סיפרה לה כי השנה כבר נמנעה מהצבת חנוכייה בחלון הבית.

לדברי חגי בהר, נציג משרד החוץ, "היום פעילי החרם נסוגו מהתקפה למגננה, ונלחמים עתה על הזכות להחרים", ואילו ג'ונתן אלחורי, דובר פורום גיוס העדה הנוצרית, סיפר על השינוי בעמדת סטודנטים רבים, כאשר הם שומעים הגנה על ישראל, מערבי, נוצרי כמוהו, תומך ישראל. יהודה סטון מהסוכנות היהודית, הזהיר מתופעת הסטודנטים היהודיים הנרתעים מהאנטישמיות "ומובילה אותם לברוח מזהותם".

מנגד, בני פישר, יו"ר ארגון הסטודנטים היהודיים באירופה הדגיש כי לא כל תומכי החרם הם אנטישמיים אלא רואים עצמם כ'פעילי-שלום' והזהיר מאמירות כמו "אין ליהודים עתיד באירופה" ואילו הדר פרקש, סטודנטית באוניברסיטת ברקלי ציינה את תופעת המרצים האנטי-ישראליים, פלשתינאים, אמריקאים ואפילו יהודים אנטי-ישראליים. יונה שיפמילר מ-NGO MONITOR סיפר על תנועות חרם הפועלות גם בישראל ומעודדות צעירים ישראליים לא להתגייס לצה"ל.

מכון ירושלים לצדק, בשיתוף עם חברת inspiration-CA פועל בקמפוסים בארה"ב בשיטה ייחודית המשלבת מחקר קמפיינים במדיה חברתית. בקמפיין לדוגמא שהוצג בוועדה, הוצגו נתונים על חשיפה לתכנים באופן ויראלי דרך מדיה חברתית. החשיפה עצמה הביאה לשינוי מקיף בשיח באוניברסיטת אינדיאנה וקמפוס פרדו, כמו גם שינוי התנהלות עמוק במדיה חברתית וחיי היומיום בקרב חברי הארגונים המעודדים שיח מסית ואלים נגד ישראל.

מתוך 30,000 תלמידים בקמפוס, מעל ל-20,000 נחשפו לקמפיין. כמו כן, מתוך כ-13 חברי קבוצת הליבה, כ75% שינו את דרכי התנהלותם במדיה חברתית וגם בחיי היומיום. הקמפיין הביא לשינוי תפיסתי עמוק שהתבטא בשיח שונה ברחבי הקמפוס בכל הקשור לשיח מסית ואלים נגד ישראל ונגד סטודנטים יהודים הלומדים בקמפוס.