בשבע מהדורה דיגיטלית

יהודה עמרני: רצון העם קובע

הצעת החוק להעניק לראש ממשלה מכהן חסינות מחקירות – חיזוק המשילות או עידוד השחיתות?

נעמה בן-חיים , ז' בטבת תשע"ז

יהודה עמרני
יהודה עמרני
צילום: עצמי

כדי לדון בשאלה באופן ענייני חייבים לנתק אותה מהפוליטיקה העכשווית.

נניח שההצעה מתייחסת לראש ממשלה שיכהן כאן בעוד כעשור. אחרי שצלחנו את המכשול הפוליטי, קל יותר לנתח את הרווח וההפסד מחסינות שיקבל ראש ממשלה.

לענישה פלילית יש כמה הצדקות מוסריות. האינטרס הציבורי מחייב הרתעה אפקטיבית למען יראו וייראו, וקיום הדין נגד העבריין עושה צדק טבעי עם הסובבים אותו ועם החברה. מכאן שואבת המדינה את התוקף המוסרי להגביל את חרותו של אדם שחטא, לקנוס אותו או להטיל עליו כתם ציבורי. לכן חשוב כל כך שכולם יהיו שווים בפני החוק.

ראש ממשלה הוא נבחר הציבור מספר אחת. הציבור מעוניין שהוא ורק הוא ינהל את המדינה, ינהיג את הכלכלה, יטפל באיומי הביטחון ויקבע את המדיניות בתחומים השונים.

צריך לזכור שעצם הבירור והחקירה משתקים את הממשלה ומחלישים את השלטון, גם אם בסופם לא יוגש כתב אישום או לא תהיה הרשעה.

גם במצב שבו ראש ממשלה עבר עבירה, אנו צריכים לשאול מהו האינטרס הציבורי הגדול יותר. האם קיום אותו צדק חברתי לפיו עבריין צריך לבוא על עונשו לשם קיום החברה? או שכאן האינטרס הציבורי בעל המשקל הסגולי הגדול יותר הוא ייצוג העם על פי רצונו?

כששני הערכים הללו עומדים על כף המאזניים, הכף של רצון העם ובחירתו צריכה לגבור. תוצאה אחרת תשלול מהציבור את ההנהגה שבחר ותבטל את רצונו הדמוקרטי. את החשש מפני הפגיעה בשוויון בפני החוק ניתן לצמצם אם זמן הכהונה לא יימנה בתקופת ההתיישנות.

מתן חסינות לראש ממשלה בזמן כהונתו ימנע גם את תלונות השווא או על זוטי דברים, שכנגד אדם אחר לא היו באות לעולם. ראש ממשלה שהציבור בחר בו ייתן דין וחשבון לאחר כהונתו ולא יחמוק מהדין, ובינתיים יוכל לנהל בעבורנו את המדינה בלי משוא פנים ליועץ משפטי שהוא תובע כללי, בלי הנחות למשטרה ועם מקסימום ענייניות ופניות לצורכי המדינה.

יהודה עמרני

מנהל התנועה למשילות ודמוקרטיה