'באירופה רוצים בהיעלמותה של ישראל'

פרופ' טריגנו מנתח מהלכים ואמירות של מנהיגים אירופים כעדות לתפיסה העומדת מאחורי מהלכי האיחוד האירופי: שאיפה להיעלמותה של ישראל.

שמעון כהן , י"ב בטבת תשע"ז

מגמות סמויות. פריז
מגמות סמויות. פריז
צילום: נתי שוחט, פלאש 90



טוען....

בעוד ימים אחדים יתקיים באוניברסיטת בר אילן כנס מיוחד שיתמקד באתגר המאבק באנטישמיות, כנס שמאחוריו עומדים מרכז דהאן והמחלקה למאבק באנטישמיות של ההסתדרות הציונית.

בין הדוברים באירוע צפוי להיות גם פרופסור שמואל טריגנו מאוניברסיטת סורבון בפריז ומכון הרצל, מומחה לאנטישמיות באירופה המערבית, ולטעמו מאחורי התנהלותן של מדינות אירופה עומדת לא פחות מאשר תפיסה המצדדת בהיעלמותה של מדינת ישראל מהמפה. לטעמו של פרופ' טרינגו הנכונות האירופית להכלת מדינת ישראל היא לכל היותר כמעין מחנה הומניטארי ליהודים נרדפים, אך לא מעבר לכך.

לדבריו זה בדיוק מה שנאמר בנאומו המפורסם הגנרל שארל דה-גול ב-67 אחרי מלחמת ששת הימים "כשתקף את הרודנות והשליטה של היהודים. הוא אמר דברים שניתן לראות אותם כנבואה למה שקרה עד עכשיו. מבחינתם הצדקת קיומה של ישראל כמדינה היא רק כתוצאה של השואה. זה מעין פיצוי שהאומות נתנו ליהודים אחרי השואה, אבל הפיצוי הזה מגיע רק לקרבנות ויורשיהם. בתפיסתם לישראל אסור לצאת מהגבולות של הפיצוי הזה והקורבניות הזו. לא להיות מדינה ריבונית".

פרופ' טריגנו חוקר את הסוגיה החל משנת 2000, כתב עליה ספרים, פרסם מאמרים, הופיע בכנסים ונשא הרצאות בארץ ובאירופה, ולטעמו הריבונות הישראלית היא הנושא המטריד ביותר מבחינת האירופים. "במשבר האנטישמי, שהוא היום אנטי ציוני, זוהי הריבונות של המדינה היהודית. יש בשנאה הזו חלקים ששייכים לפוליטיקה הבינלאומית וחלקים ששייכים למיתוסים ולזיכרון שנוצר בעיקר בצרפת ובשאר מערב אירופה".

לדבריו התפיסות הללו לא נשארות במרחב הצרפתי בלבד אלא גולשות וקיימות גם בשאר מדינות האיחוד האירופי. "מה שמאחד את המדינות הללו היא הירושה של העבר הנוצרי, שיש בה את זרעי השנאה לישראל. זו התחרות בין המערב לישראל הנצחית, וזה מה שמתעורר היום. את זה הישראלים לא מבינים וחושבים שהם מתקבלים כנורמאליים בעיני העולם. זה לא נכון. ישראל נחשבת בעיני המערב כ'הישראלי הנצחי', על כל מה שאומר המיתוס הזה".

פרופ' טריגנו סבור כי בין שלל הביטויים לתפיסה האירופית הזו ניתן למצוא גם את הפרמטרים המיוחדים בהם נבחנים מעשיה של ישראל הנדרשת לעמוד בסטנדרטים מוסריים כמעט בלתי אפשריים בזירה המדינית, הצבאית והמשפטית.

עוד הוא מציין כי מתוך גישה זו מנסה אירופה לקדם מהלכים מדיניים מול הרש"פ, מהלכים שכולם באים על חשבונה של ישראל ומכרסמים במעמדה ובריבונותה. זאת בעוד בישראל קיימים "יהודים מסכנים שנופלים בפח הזה וחושבים שמדובר בענייני טריטוריה ושלום. זה לא נכון. זה לא מה שברוח הדברים, וצריך להבין את זה, אבל הישראלים שמרגישים נורמאליים ובריאים שכחו את הזיכרון של 'היהודי הנצחי'. בחזית המיתוס אנחנו נעדרים".

טריגנו מציין כי הנכונות האירופית לפעול למען ישראל נובעת אך ורק מפן החמלה שבהם, כפי שהגדיר זאת בשעתו דה גול כשאמר ש'אם אתם עומדים על סף המוות נתערב'. "כל מה שאתם עושים מעבר לכך זה מוגזם ולא מתקבל", מפרש טריגנו.

עוד מעיר פרופ' טריגנו ומציין כי באיזכורי ועידת פריס המתקרבת מדברים על שבעים מדינות שותפות למהלך והדבר מזכיר את המספר ההיסטורי במסורת ישראל על שבעים האומות לצידם חי עם ישראל ככבשה בין שבעים זאבים. "הציפייה שלהם מהוועידה הזו היא להכניס את ישראל להסדר פוליטי שיהיה אסון עבורה. חשוב שהישראלים לא יפלו בפח הזה, שלא יחשבו שאנחנו אשמים כפי שמנסים להכניס לנו לתודעה".

עם זאת טריגנו רואה בהתנהלותו בשנים האחרונות של ראש הממשלה סימנים מעודדים להתנערות והפנמת החובה הישראלית שלא לשחק על פי הכללים המוכתבים לישראל על ידי האירופים. כך בין השאר גם בתגובתו של נתניהו להצבעה באו"ם. "השאלה היא אם אתה משחק את המשחק או שובר אותו. אנחנו מתקרבים לשבירה שבה היהודים לא ישחקו בכללי המשחק שנכפים עליהם".

טריגנו שב ומתריע מתפיסתם של ישראלים השבויים וכבולים בתיאוריה לפיה האנטישמיות נובעת משאלות של מדיניות ושטחים או של מדינה פלשתינית, אך הוא משוכנע ש"אם תקום מדינה פלשתינאית הבעיה תימשך באינסוף בעיות אחרות".

"מה שחשוב הוא שהיהודים לא ירגישו אשמים. צריך להרגיש קודם כל לגיטימיים והדבר השני הוא הלגאליות – הצדקה משפטית לצד המוסרית. ההצדקה המוסרית מייסדת את ההצדקה המשפטית, אבל חשוב לייצר מהפכה תודעתית נפשית בעם היהודי, לדעת שיש לנו זכות להתקיים".

על הפלונטר שלתוכו אירופה הכניסה את עצמה ובעקבותיה גם ארצות הברית של אובמה, אומר טריגנו כי הפוליטקלי קורקט של ממשלים שלא רצו להאשים מוסלמים בהתקפות אנטישמיות הוביל להגדרות מעוותות של התקפות אנטישמיות. הגדרות אלה הסתירו את הממד האנטישמי מהתקפיות והגדירו אותן כ'מתח עדתי'. זאת על פי תפיסת ממשל ז'וזפה שהסתיר מאות מקרים של תקיפות אנטישמיות כדי שלא להתעמת עם האוכלוסייה המוסלמית ועם עולם האסלאם שבחוץ.

בשם גישה זו הותקף מי שהעז לדבר על אנטישמיות כגזען ולאומן, בעוד גם היום נשיא צרפת מקפיד לומר שצרפת ואירופה במלחמה אך נזהר שלא לומר מיהו האויב במלחמה הזו, דברים המזכירים את התבטאויותיו של הנשיא האמריקאי אובמה שהקפיד שלא לומר 'טרור מוסלמי'. "אובמה ניסה להפעיל אירופיזציה על ארצות הברית והכניס את ארצות הברית לאותו תהליך. לא ניתן להבין את מה שקרה בבחירות האחרונות בלי להבין את ההשלכות של מה שאובמה עשה בכך".