'רוח המפקד הובילה לבריחת החיילים'

ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי מותח קו ישיר בין התנהלות הצוערים בזירת פיגוע הדריסה לרוח היוצאת מלשכת הרמטכ"ל וסביבתו.

שמעון כהן , י"ב בטבת תשע"ז

להחזיר את הרוח
להחזיר את הרוח
צילום: יונתן סינדל. פלאש 90



טוען....

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס ההיסטוריון הצבאי אריה יצחקי לתובנות כואבות העולות בעקבות פיגוע הדריסה והתנהלות החיילים באירוע, התנהלות אותה הוא רואה כאחת החמורות בתולדות צה"ל, לא פחות. את האשם מפנה יצחקי לעברה של צמרת צה"ל והעומד בראשה.

"אני חוקר את תולדות צה"ל מראשיתו ועד היום. הפיגוע ביום ראשון הזכיר לי את התקופות האפלות של צה"ל", פותח יצחקי ואומר. לדבריו "צמרת צה"ל, משר בהביטחון לשעבר, רא"ל במיל' יעלון, אייזנקוט, האלוף יאיר גולן וראש אגף המבצעים ניצן אלון, הקרינו את רוח המפקד שהפך את צה"ל לצבא ברחנים".

כשהוא מפרט את השתלשלות האירועים שהובילה לדבריו לכשל מתמקד יצחקי בבריחתם של הצוערים והצוערות ללא תגובה וללא חתירה למגע, "ראיתי עשרות צוערים וצוערות נסים על נפשם בהלה ולא מגיבים. רק לאחר זמן קצר מישהו מתעשת וחמישה או שישה מגיבים, שניים מהם אזרחים, ויורים במחבל. לדבר כזה אני לא רגיל. חונכנו להסתער".

באשר לעדויות לפיהן בשניות הראשונות לאירוע היה ספק שמא מדובר בתאונה ולא בפיגוע, אומר יצחקי כי אכן אירוע שכזה יכול להפתיע, אך "ההיערכות לפני הפיגוע הייתה רשלנית. הרי סיור כזה מתבצע כבר שנים רבות. כל הערבים שגרים שם בסביבה רואים מה קורה שם, אין שם בולדרים ואין מחסומים. יורדים עשרות חיילים מאוטובוס, איך זה שאין אחד או שניים שמאבטחים אותם? לא הייתה אבטחה בכלל".

עוד מציין יצחקי כי "האנשים לא עברו תדריך", ובאשר לעדויות מהם עלה כי היו תדריכים לאפשרות של פיגועי אבנים אך לא לפיגועי דריסה הוא תוהה וקובע "חמור מאוד שלא התכוננו".

כאמור, את ביקורתו מפנה יצחקי לעבר צמרת הצבא: "אני לא מאשים את החיילים. הצוערים שברחו הפנימו את רוח המפקד. אנחנו חונכנו לחתירה למגע כערך פיקודי עליון בצה"ל. למה לברוח? אתה יכול לשכב ולכוון נשק, אבל לברוח? זה משפיל וזה תורם למוטיבציה של ארגוני הטרור למיניהם שעכשיו יקרינו את הדברים בכל הרשתות ויגידו שהשהיד הגיבור מבריח מאתיים חיילים יהודיים. זה יגרום נזק אדיר".

"זה מזכיר לי את הימים שצה"ל היה צבא כושל. בשנות החמישים בוצעו עשרות פעולות תגמול נגד הפדאיון. כשישים מתוך שמונים פעולות כשלו. הלוחמים שלנו ברחו משדה הקרב אחרי ההתקלות הראשונה, אבל אז היו תחקירי אמת וגילו את הכשלים שתוקנו. השיא היה בפעולת פלאמה, שם פלוגת גבעתי תקפה פעמיים את הכפר שבו היו פלאחים חמושים ולא לוחמים, ובכל זאת הם הבריחו פעמיים פלוגה של צה"ל. היה ברור שמשהו לא טוב קורה כאן, הקימו את ה-101 של שרון ואחרי זמן קצר צה"ל הפך לאחד הטובים בעולם. אצלנו רוח המפקד היא להימנע ממגע ולנהוג בזהירות".

"רוח המפקד של אייזנקוט, גולן וניצן אלון היא שלא לחתור למגע ולא לעשות מעשים פזיזים ובוודאי שלא לבצע וידוא הריגה. אני לא מתבייש לספר שבתקופתנו ביצענו וידוא הריגה. הנוהל היה שמחבל לא יוצא חי משדה הקרב. רפול אמר לנו שאם נביא מחבל חי זה ביזיון. מחבל חי דינו מוות. היום יש בעיה כי יש את 'שוברים שתיקה' ו'בצלם'".

ואולי, נשאל יצחקי, יש מקום להקל את היחס לחיילים שנכחו בפיגוע בשל היותם תומכי לחימה ולא לוחמים המוכשרים להסתערות מול מחבלים. יצחקי לא מקבל את ההסבר הזה, "הם עוברים קורס בבה"ד 1 וקצין שיוצא מבה"ד 1 עובר הכשרה מינימאלית לביצוע המינימום בשטח אם תוקפים אותך, וזה לא משנה אם מדובר בחייל או חיילת, כפי שראינו שבין היורים הייתה גם הקצינה".

לדבריו כל ההצדקות הן חלקיות בלבד, "כל מי שמסיים בה"ד 1 חייב לדעת איך להגיב בעיקר בתקופת פיגועי הדריסה", וכעת נדרש "חינוך מחדש של ערכי לחימה והחדרת החתירה למגע כערך".

על כל אלה מוסיף יצחקי וקובע כי הנתון החמור מכל הוא מה שהוא מגדיר כ'תרבות השקר והטיוח'. חלק מתרבות זו הוא רואה את התחקיר המהיר שנעשה על ידי מפקד בה"ד 1 בשטח. לדבריו מדובר בתחקיר מהיר של כשעה בעוד תחקיר של ממש מצריך חקירה ארוכה ומשמעותית, "גם מפקד בה"ד 1 וגם דובר צה"ל לא לקחו בחשבון שאנחנו בעידן אחר. היום יש סרטונים בכל מקום וראינו את הסרטון שמציג את הביזיון שבו שמונים חיילים בורחים, וזה קורה בצה"ל שצריך להיות אחד מארבעת הצבאות הטובים בעולם".

"אם הייתה טיפת יושרה רב אלוף אייזנקוט, גולן וניצן אלון היו צריכים להתפטר. זה היה מחזיר את ערכי הלחימה שחוללו. מדובר בסיכון ביטחוני", דברי יצחקי.