שירי סובול
שירי סובולצילום: פלאש 90

העיתונות מבשרת כי שירי סובול, 19, שהיתה השותפה המובילה בצמד שרצח את אחותה התאומה, הילי ז"ל, לא תואשם ברצח.

ההחלטה היתה צפויה למדי, לאחר שמערכת המשפט כבר דאגה לשחרר את שירי ממעצר, כחצי שנה לאחר הרצח הנורא.

הילי סובול, שהיתה בת 18, נדקרה למוות ב-18 בפברואר 2016, מחוץ לדירתה שבסמטת נטע, בתל אביב. לפי כתב האישום, בן זוגה של שירי – ערן דוד – דקר אותה לא פחות מ-130 פעם בזמן ששירי צפתה במעשה.

שירי טענה כי שמעה צעקות מחוץ לדלת, הציצה בעינית והבחינה בהילי מותקפת על ידי אדם, שאותו לא זיהתה בשל החושך ששרר בחדר המדרגות. לאחר מכן, היא הזעיקה את המשטרה וטענה כי החשוד במעשה נמלט.

מיד לאחר הרצח צילמה שירי את גופת אחותה, מוטלת בתוך שלולית דם, והפיצה את הצילום בווטסאפ. כמה שעות לאחר הרצח הודו השניים בביצועו. בחקירה, שכונתה במשטרה "פרשת אחים בדם", שירי הודתה כי סייעה לדוד לרצוח את הילי.

על פי כתב האישום, השניים תכננו יחד את המעשה לאורך כמה חודשים, הצטיידו בכפפות, בסכינים ובבגדים להחלפה והגיעו לדירתה של הילי. דוד דקר את סובול, כאמור, יותר מ-130 דקירות, במקומות רבים בגופה, בזמן שאחותה עמדה לצדו וצפתה במתרחש. בשלב זה, כך נטען בכתב האישום, פעלו השניים לטשטוש הראיות בזירה. סובול החביאה את הסכינים ששימשו לרצח ואת בגדיו של ערן, והוציאה את הידית מדלת החדר על מנת למנוע את הכניסה אליו.

עוד עולה מכתב האישום כי התאומות היו מסוכסכות לאורך שנים עד כדי "שנאה עזה" של שירי כלפי אחותה. במסרונים שנשלחו בין שירי לבין דוד, שהיה בן זוגה בשנתיים וחצי שקדמו לרצח, כתבה לו שירי: "זהו נמאס לי לגור פה עם המשוגעת הזאתי", "קשה לי לחיות ככה שהיא נמצאת כאן בבית זה לא הבית שלה שהיא תעוף מהחיים שלי", "שתמות כבר", "הלוואי שערבי ירצח אותה" ועוד.

שירי אף שיקרה לדוד וכתבה לו כי הילי דורשת ממנה להפרד ממנו, וכי הילי אף הכריחה אותה להיפגש עם גבר אחר. כך, לפי כתב האישום, נטעה שירי בקרב בן זוגה את הרצון לגרום למותה של הילי.

ערן דוד בבית המשפט
ערן דוד בבית המשפטצילום: פלאש 90

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, בני שגיא, קבע בעת שהאריך את מעצרה של סובול עד תום ההליכים כי משיחות שערך דוד עם אסירים בכלא, עלה כי שירי היא זו שתכננה את הרצח. לדבריו, אחד העצורים שדיבר גם עם שירי עצמה אמר לה: "את רצחת את אחותך, את לא מתביישת?". שירי השיבה לו: "עכשיו יהיה לנו שקט". השופט שגיא אף קבע כי השיחות והמסרונים בין שירי לבין זוגה מעידים שהוא היה מעין "שפוט" שלה. לפיכך קבע כי הוא לא היה מבצע את הרצח ללא אישור ממנה.

בנוסף קבע השופט שגיא כי היו סתירות בגרסאות של סובול, וכי היא הרבתה לשנות את הגרסה שלה. "ניתן היה לצפות שתהיה לה גרסה עקבית מלכתחילה", אמר השופט. סובול הזעיקה את המשטרה למקום האירוע וטענה כי ערבי דוקר את אחותה. לגבי טענה זו אמר השופט שגיא כי "לא הגיוני ששירי הסתכלה בעינית הדלת ברצח אחותה, ולא זיהתה כי הרוצח הוא בן זוגה".

לאחר שחרורה של סובול ממעצר, שאלנו את ד"ר יואב מזא"ה, ראש מכון המחקר למשפחה, שוויון ומשפט בקריה האקדמית אונו, אם לדעתו מדובר בהחלטה סבירה.

"לצערי, התשובה היא שלא", אמר. "אני עוקב הרבה שנים אחרי מערכת המשפט – הן בתי המשפט והן הפרקליטות – ומה שאפשר לראות כחוט השני בהקשר הזה, זה יחס שונה לגברים ולנשים באותן הנסיבות. כך שברור לי ואני מניח שברור גם לכל מי שמצוי בעניין, שאם שירי סובול היתה גבר, שנאשם ברצח אחיו או ברצח אחותו, לא היו משחררים אותו למעצר בית. והסיבה היחידה שנקטו בצעד המאוד לא שיגרתי הזה היא בגלל שהיא אישה".

מן המפורסמות היא שמערכת המשפט בישראל נשלטת באופן כמעט מוחלט ע"י גישה פמיניסטית רדיקלית, שאחד מעקרונות הברזל שלה הוא שלעולם אין מרשיעים נשים ברצח.

גם אם בית משפט אחד מרשיע אישה ברצח, נהוג שבית המשפט העליון ממיר את סעיף הרצח בסעיף פחוּת, לאחר ערעור. ואולם הפעם מדובר בכל זאת בשפל מוסרי חדש אליו הידרדרה מערכת המשפט, בהינתן האכזריות של הרצח.

נסו לדמיין זאת: 130 דקירות.

המוסר היהודי קובע: "לא תרצח". אולי בעצם, הפמיניסטיות צודקות. הרי לא כתוב "לא תרצחי".