כצל'ה במרכז עם אריק שרון, מימין שעיה סגל
כצל'ה במרכז עם אריק שרון, מימין שעיה סגלצילום: מתוך האלבום

בוקר טוב רביב ידידי,

בהמשך לשיחתנו אמש מוצא אני לנכון להתייחס למשפט אחד אותו אמרת בלהט ובאמונה יוקדת.

"כצלה, אני בכל תחקירי בתקשורת לא אתרגתי איש, כולם שווים". חשבתי להעיר לך שלעניות דעתי, יש אחד אותו אתה מאתרג באופן קבוע והוא לא אחר מאשר "רביב דרוקר עצמו".

אסביר דברי בלשון חז"ל, "ממה נפשך" אם בערבים יושבי הארץ עסקינן, לדידם אין הבדל בין הכיבוש של כצל'ה בבית אל לכיבושם של מייסדי מושבות ביל'ו בשנת 1882 או אנשי העליה השניה ב-1903 בראשות בן גוריון ובן צבי ובוודאי לא גואלי הקרקעות חנקין ואוסישקין, לא מייבשי הביצות בעמק יזרעאל ולא בוני תל אביב - דיזינגוף וחבריהם.

גם אם מיעוטם מוכן להכריז שפרקטית הם מסכימים למונח "שתי מדינות לשני עמים" מבחינת האמת האבסולוטית שלהם אני בשומרון ואתה בשפלה כובשים באותה מידה, כך מחנכים ילדיהם כך משוררים משורריהם וכך כותבים סופריהם, ערגה ואמונה למדינת פלסטין הגדולה.

ואם בדאגה לאחיך היהודים עסקינן הרי רובם לא רואים עצמם כובשים בארץ ישראל, לא מצד זה של הקו הירוק ולא במשנהו, יכול להיות שמבחינה פרקטית מסכימים לפתרון של שתי מדינות לשני עמים אבל רק כפתרון פרקטי.

שתי "הארות היסטוריות"

הראשונה, גילוי נאות, בתורתנו הקדושה לא מוזכרת ארץ ישראל, רק ארץ כנען או ארץ שבעת עממים ומפורסמים דבריו של גדול פרשנינו המקראיים, רש"י.

"אמר ר' יצחק וכו' ...הקב'ה ברא העולם כולו ברצותו נתנה להם וברצותו נטלה מהם ונתנה לנו".

לחז"ל לא הייתה בעיה עם המילה כיבוש ולכן כשנכנס יהושע לארץ ישראל בראש שבטיו וחילותיו, נקראים שנים אלו "14 שנים של כיבוש וחלוקה".

הצהרת בלפור שניתנה אחרי מלחמת העולם הראשונה בעצם חזרה על ההבטחה האלוקית לעם היהודי בלי קווים ובלי חומות ברחבי א'י כולה. אבל אתה לא ראשון שכותב על היהודים השבים לנחלתם - כובשים.

אנשי גוש שלום בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת התייחסו לחלוצים ולאנשי הציונות ככובשים באותם מקומות שאתה חי היום ורואה אולי כנחלת אבות.

אז כך רביב היקר, אם איש אמת אתה לך לך לאחת משתי דרכים: ל"לובשי השקים של נטורי קרתא" ממשיכי דרכם של האנטי ציונים מהמאה הקודמת, או חבור לאנשי ה B.D.S, שנוהגים קצת יותר ישרות ממך ונלחמים נגד הכיבוש גם היכן שאני מתגורר וגם נגד הכובש דרוקר באדמות הכבושות מידי הערבים בשייח מוניס ודומיה.